בית משפט השלום בירושלים קבע לאחרונה שקופת חולים מכבי וכירורג פלסטי מטעמה יפצו ב-150 קשישה בשל עיכוב ממושך באבחונה כחולה במלנומה (סרטן העור).
מדובר בפנסיונרית בת 86 שפנתה באוגוסט 2010 לרופאה בתלונה על נגעים בעור הפנים והצוואר, וטופלה בחנקן נוזלי. בשלהי 2014 היא התייעצה עם רופא המשפחה שלה ב"מכבי" בקשר לנקודות חן שהופיעו על גופה. הרופא הפנה אותה לנתבע, כירורג פלסטי מטעם קופת החולים, שהחליט כי "אין אינדיקציה רפואית".
1 צפייה בגלריה
אלצהיימר דמנציה קשישה זקנה קשישיםאלצהיימר דמנציה קשישה זקנה קשישים
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
בהמשך היא התלוננה על "כתם שחור שתוך שש שנים גדל פי שלושה". במרץ 2017 בדק אותה שוב הכירורג הפלסטי, והפעם הפנה אותה לביופסיה שהראתה כי מדובר, למעשה, במלנומה. ביוני אותה שנה היא אושפזה לניתוח לצורך הסרת הגידול, ושוחררה כעבור שלושה ימים.
בתביעה שהגישה באוגוסט 2022 טענה האישה שהעיכוב הממושך באבחון המלנומה מהווה רשלנות רפואית. היא סיפרה שבשל הצורך בניתוח להסרת הגידול נותרה עם נכות קבועה בדמות צלקת מכוערת בפניה.
לעומתה טענו קופת החולים והכירורג שלא נפל דופי בהתנהלותם. מומחה מטעם ההגנה קבע שהבדיקה ב-2014 בוצעה על ידי הנתבע באופן דקדקני ומקיף, וגם ב-2017 בחן את המטופלת בצורה מקצועית, והגם שלא ראה ממצא חשוד - הפנה אותה למען הזהירות לביופסיה, במטרה לשלול מלנומה. בתוך כך נטען שהקשישה תרמה להתפתחות הסרטן בחשיפתה לשמש.
ואולם השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה קבעה ההיסטוריה הרפואית (האנמנזה) שהציגו הנתבעים חסרה ביותר, באופן המעביר אליהם את הנטל להוכיח שלא הייתה רשלנות מצדם. מסקנתה הייתה שהם כשלו בכך, ולכן חבים בנזקי הקשישה.
עו"ד שי טביבעו"ד שי טביבצילום: סטודיו תומאס
היא הבהירה שאפילו אם תתקבל עמדת ההגנה שלפיה אין ודאות שהגידול ב-2014 הוא זה שאובחן כמלנומה והוסר ב-2017, "החסר הראייתי שבאי-תיאור מיקום הגידול במדויק, או היעדר הנתונים בדבר אופי הגידול בשנת 2014 - הוא שרובץ לפתחו של הנתבע, ועל כן יש להניח לטובת התובעת כי הגידול היה קיים, וכי מדובר באותו גידול".
אשר לחלקה של "מכבי", הובהר שהכירורג נמצא אחראי בנזיקין כעובד שלה, ולכן מכוח אחריותה השילוחית היא נדרשת לשאת יחד איתו בפיצוי. בתוך כך נדחתה טענת הנתבעים לאשם תורם מצד הקשישה, בנימוק שלא נמצאה באף אחת מהרשומות הרפואיות שהוצגו אזהרה שלא להיחשף לשמש.
בסוגיית הנזק ציינה השופטת כי מצד אחד, הצלקת בפני התובעת אינה בעלת השפעה תפקודית, היא עדינה ולא מכוערת כטענתה, ולהתרשמותה מדובר באישה נאה. מן העבר השני הודגשה האפשרות שאם המלנומה הייתה מתגלה מוקדם יותר, הייתה המטופלת עוברת ניתוח דרסטי פחות, שיותיר אצלה צלקת קטנה יותר.
בסופו של יום פסקה השופטת לטובת הקשישה פיצויים בסך 120 אלף שקל עבור ראשי הנזק השונים: כאב וסבל, עזרת צד שלישי והוצאות רפואיות. כמו כן חויבו "מכבי" והכירורג מטעמה לשלם לבת ה-86 שכר טרחת עו"ד בסך כ-28 אלף שקל והוצאות משפט.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובעת: עו"ד ע' גבעון ו/או עו"ד ב' גבעון • ב"כ הנתבעים: עו"ד ע' כרמלי ו/או עו"ד ל' מזרחי ליבוביץ' • עו"ד שי טביב עוסק ברשלנות רפואית • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין