בית המשפט למשפחה בירושלים הכריע לאחרונה בסכסוך בין שמונה אחים בנוגע לגורל המשק במושב שהותירו הוריהם: רוב היורשים דרשו שהחלקה תימכר בשוק החופשי, ורק אחד מהם, שמעולם לא עזב את המשק, ביקש לקבוע שהוא היורש המוכן ומסוגל לקיימו. השופטת קיבלה מיכל ברדנשטיין את עמדתו וקבעה שיוכל לרשת את המשק בתנאי שיפצה את שאר אחיו.
להורים המנוחים היו תשעה ילדים, ואחת מהם הלכה לעולמה. בצו הירושה נקבע שכל אחד משמונת האחים יירשו את ההורים בחלקים שווים. ההורים לא מינו בן ממשיך בחייהם ובמשק לא מתקיימת פעילות חקלאית מאז 1985.
על פי חוות דעת שמאי שהוגשה בתיק, שווי המשק ברוטו הוא 4.3 מיליון שקל. השווי נטו, לאחר תשלומים צפויים לרמ"י, מס שבח, היטל השבחה ומס רכישה, הוא 1.87 מיליון שקל.
הבן שגר במשק טען שיש להחיל את הוראות חוק הירושה ולקבוע שהוא היורש שמוכן ומסוגל לקיים אותו. לדבריו, בקביעת הפיצוי לשאר היורשים יש להפחית את כל התשלומים הצפויים במקרה של מכירה ולקחת בחשבון השקעות שהשקיע מהונו הפרטי במשק.
יתר היורשים טענו מנגד כי מאחר שלא מתקיימת במשק פעילות חקלאית זה עשרות שנים, אין לאח כל יתרון על פניהם שיצדיק מסירת המשק לידיו - אפילו בכפוף לפיצוי. מעבר לכך נטען כי הוא לא מסוגל מבחינה כלכלית לפצות אותם. לשיטתם, יש להורות באופן מיידי על מכירת המשק בשוק החופשי למרבה במחיר. לחילופין, הפיצוי צריך להיות בערכי ברוטו בניכוי תשלומים צפויים לרמ"י בלבד.
עו"ד אפרת יוסיםהשופטת מיכל ברדנשטיין קבעה יש למסור את הזכויות במשק לאח בכפוף לכך שיפצה בפועל את שאר היורשים, בהתאם לשווי נטו של המשק ולאחר הפחתת השקעותיו בנכס מאז פטירת ההורים. היא הבהירה ששווי הפיצוי הוא בערכי נטו שכן אילו הנכס היה נמכר לצד שלישי, זה הסכום המוערך שהיה מתקבל בגינו, למעט סכום בגן מס רכישה של כ-80 אלף שקל. לכן, היורשים אינם מפסידים מבחינה זו.
שנית, ציינה, החוב בתשלומים הצפויים ירבוץ לפתחו של האח אם וכאשר יבקש למכור בעתיד את הנכס. היא קבעה בנוסף שמשווי הזכויות נטו יש לבצע הפחתות של 194 אלף שקל (השקעות שונות של האח במשק) וכן לגרוע את חלקו בירושה. לפיכך נקבע שהסכום הכולל שבו עליו לפצות את אחיו הוא 1,489,778 שקל.
היא הבהירה שאיש מהאחים אינו טוען כי הוא מעוניין לקבל את המשק החקלאי. בהיעדר פעילות חקלאית, אין יתרון למי מהם מבחינת הפרמטר המקובל של טיפול ועיבוד. במקביל, שיקולי תום לב, יושר וצדק הנוגעים למערכת היחסים הפנים משפחתית מובילים למסקנה שיש למסור את הזכויות לידי האח. זאת בין היתר לנוכח המגורים הרצופים שלו במשק לאורך כל שנות חייו, העובדה שסייע לאב בשנים האחרונות שלפני המעבר לבית אבות ונשא בהוצאות אחזקת הבית כמו ארנונה, מים וחשמל.
השופטת סיכמה שהאח הוא היורש שמוכן לקיים את המשק ויש לאפשר לו לפצות בתוך ארבעה חודשים את אחיו, שאם לא כן ימונה כונס נכסים למכירת המשק בשוק החופשי.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: עו"ד בן ציון הכהן
• ב"כ הנתבעים: עו"ד רותם גליקסברג
• עו"ד אפרת יוסים עוסקת בירושות וצוואות
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
