"בענף השיפוצים פועלים כ־5,000 קבלנים רשומים, לצד קבלנים רבים שאינם רשומים. הרחבת הרישום נועדה להסדיר פעילות שכבר מתקיימת בשוק ולחזק את יכולת הענף לתת מענה בשגרה ובחירום. כשאדם עם רישיון קבלן מתחרה מול מישהו בלי רישיון קבלן, התחרות הזו היא לא הוגנת, היא לא בריאה", כך אמר רשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון, עמית גריידי, בכנס התאחדות קבלני השיפוצים שהתקיים בים המלח.
במהלך דבריו שיתף גריידי בחוויה אישית שהמחישה עבורו את המחסור בקבלני שיפוצים רשומים. לדבריו, בעקבות פגיעת טיל איראני בבניין סמוך לביתו נגרם נזק לדירתו, והוא נדרש לראשונה לשירותיו של קבלן שיפוצים. גריידי סיפר כי "נמנע משימוש בקשריו מתוקף תפקידו, אך התקשה למצוא קבלן רשום, ורק לאחר תשעה חודשים הצליח להשלים את שיפוץ הדירה". לדבריו, "כשאדם רוצה לשפץ את ביתו ואין קבלן רשום בנמצא, הוא יביא את מי שהוא יכול".
גריידי הציג בכנס ההתאחדות שורה של צעדים לחיזוק הענף ולהרחבת מספר הקבלנים הרשומים. בין המהלכים שהציג: הגדלת היקף העבודות המותר לקבלנים בסיווג הבסיסי, מסלול השתלמות בבטיחות שסייע לצירוף כ־150 קבלנים לפנקס, וקידום מסלול רישום חדש שיאפשר ביצוע עבודות בהיקף התקשרות של עד 200 אלף שקל. לצד זאת, הודיע על כוונתו לקדם סמכויות אכיפה מנהלית והטלת עיצומים כספיים על קבלנים הפועלים ללא רישום בניגוד לחוק.
 עובדים זרים בענף הבנייה
 עובדים זרים בענף הבנייה
עובדים זרים בענף הבנייה
(צילום: מריה ראשד)
בנושא האכיפה הצביע גריידי על פער בין הכלים העומדים לרשותו מול קבלנים רשומים לבין סמכויותיו מול מי שפועלים ללא רישום. לדבריו, לצד האפשרות להוציא צו הפסקת עבודה מנהלי והמסלול הפלילי, נדרשת סמכות להטיל עיצומים כספיים משמעותיים על פעילות ללא רישום בניגוד לחוק. "זו הפעולה הבאה שלנו", אמר.
אינגניר חזי שוורצמן, מפקח עבודה ראשי וראש מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה, התייחס במהלך הכנס למשמעות תקנות הבטיחות החדשות ולשינוי שהן נועדו לחולל בניהול הבטיחות. לדבריו, "הרחבת מעגל האחריות, לרבות מעורבות היזמים, נועדה להפוך את הבטיחות לנושא שמנוהל לאורך שרשרת קבלת ההחלטות — ולא להשאיר אותה רק בידי העובדים ובעלי התפקידים באתר"

מיומנות העובדים הזרים אינה מספקת

נושא נוסף שנידון בכנס היה המחסור החמור בכח אדם. נזכיר כי לפני 7 באוקטובר רוב העובדים של קבלני השיפוצים היו פלסטינים אולם לאחר שפרצה המלחמה ועד היום נאסר על העובדים לחזור ולעבוד בישראל. הענף נשאר עם שני פתרונות אפשריים - עובדים זרים או ישראלים, ועל פי משתתפי פאנל שנערך בנושא נכון להיום שני הפתרונות הללו לא מתרוממים.
אשר ויטורי, חבר הנהלת התאחדות קבלני השיפוצים, הציג את המצוקה התפעולית בשטח. ויטורי, שהשתתף בשלושה סבבי גיוס עובדים בהודו ובסרי לנקה, טען כי רמת המיומנות של העובדים הזרים אינה מספקת, וכי גם לאחר מיון קפדני נדרשת להם הכשרה של חודש עד חודשיים בישראל כדי להשתלב בעבודה מבלי להסב לקבלנים הפסדים כספיים. לדבריו, "עלויות ההעסקה של העובדים גבוהות גם כך". ויטורי מתח ביקורת על איטיות ההתנהלות במסלול הבילטרלי (G2G), וטען כי בפועל לא התאפשר לקבלני השיפוצים להביא עובדים במסלול הפרטי (B2B). הוא קרא לפתוח את הגיוס ממולדובה וממדינות נוספות, שמהן ניתן, להערכתו, להביא עובדים ברמת מיומנות גבוהה יותר.
מנגד, מיכל ארן, מנהלת אגף בכיר לתכנון, אסטרטגיה ומדיניות במשרד הבינוי והשיכון, הציגה את עמדת המשרד והדגישה את הצורך בגיוון מסלולי הבאת העובדים, הן במסלול הבילטרלי (G2G) והן במסלול הפרטי (B2B), כדי לאפשר בחירה וגמישות. לדבריה, המסלול הבילטרלי היה המסלול שהמשרד הכיר וידע לנהל, אף שאינו מותאם "ככפפה ליד" לצורכי קבלני השיפוצים. ארן ציינה כי המשרד התאים את הליכי הבאת העובדים ואת מודל ההבאה לצורכי הענף, והתחייבה להמשיך לקיים מיונים תכופים ולהיאבק "על כל 200 עובדים". עם זאת, הבהירה כי צעדים אלה לבדם לא יפתרו את המצוקה, וכי נדרשות אפשרויות נוספות להבאת עובדים.
פאנל בנושא עובדים זרים בענף השיפוצים
פאנל בנושא עובדים זרים בענף השיפוצים
פאנל בנושא עובדים זרים בענף השיפוצים
(צילום: אלון תלמי)
בהתייחסה למסלול הפרטי, אמרה ארן כי לאחר דיונים רבים הוא אמור להיות פתוח. לדבריה, המשרד התעקש במסגרת ועדת המנכ"לים לשמר את המכסה המיועדת למסלול זה, והוועדה החליטה להשאירה כאפשרות פעילה. היא הוסיפה כי למיטב ידיעתה, החסם שהכירה בהפעלת המסלול הוסר.
בנושא שילוב ישראלים ציינה ארן כי קיים קושי בגיוס עובדים ישראלים לענף הבנייה, במיוחד לעבודות מסוגים מסוימים, וכי מאמצי ההכשרה והגיוס נמשכים. לדבריה, כניסת עובדים זרים לעבודות הרטובות ולעבודות השיפוצים מגדילה את מספר הישראלים בענף במקצועות אחרים, גם אם אינה מביאה אותם לעבוד כפועלים. היא הוסיפה כי התרחקות כוח העבודה המקומי מהענף והסתמכות על עובדים זרים הן מגמה המאפיינת מדינות מפותחות רבות. ארן הדגישה את חשיבות ההשקעה בישראלים בענף השיפוצים, בין היתר כבסיס להתפתחותם לקבלנים, אך הבהירה כי אין בכך תחליף לכוח עבודה מחו"ל.

"המכסה טרם מוצתה"

מזל גולן, יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות, הציגה נתונים על קצב הגעת העובדים לענף השיפוצים. לדבריה, מתוך מכסה כוללת של 5,000 עובדים, הגיעו במסלול הבילטרלי (G2G) 1,200 עובדים מתוך מכסה של 3,000, ואילו במסלול הפרטי (B2B) הגיעו 64 עובדים מתוך מכסה של 2,000. היא הוסיפה כי בין 650 ל־700 עובדים נוספים צפויים להגיע, וכי ההבאה במסלול הפרטי לא נעצרה והמכסה טרם מוצתה. גולן טענה כי המסלול הפרטי מאפשר לתאגידי כוח האדם ולקבלנים לבחור עובדים מקצועיים המותאמים לצורכיהם. לדבריה, בענף הבנייה תאגידי כוח האדם מיצו את המכסה והביאו 44,000 עובדים. היא הביעה תמיכה במודל התאגידים, שלדבריה הוכיח את עצמו ומאפשר פיקוח, אכיפה ודאגה לרווחת העובדים, וקראה להרחיב את יישומו גם לענפי השיפוצים והתשתיות.
זווית נוספת בנושא קליטת עובדים הציג אלי כהן, מנכ"ל תרמוקיר ויו"ר ועדת העבודה בהתאחדות התעשיינים, שהצביע על הצלחת התהליך במפעלי התעשייה. כהן סיפר כי לאחר פיילוט להכשרת 50 עובדים מסרי לנקה במפעלו, נוכח כי בהדרכה נכונה ניתן לקלוט עובדים זרים ביעילות רבה.
פאנל בנושא עובדים זרים בענף השיפוציםאלי כהןצילום: אלון תלמי
לדבריו, התעשייה קלטה עד כה כ־8,000 עובדים מתוך מכסה של 21,000, מהלך שהביא לעלייה משמעותית בתפוקה ובפריון. לנוכח מחסור של כ־15,000 עובדים נוספים, דרש כהן מהממשלה לאשר תוספת מיידית של 5,000 עובדים לתעשייה. כהן הדגיש כי המפתח לקליטה מוצלחת הוא יחס הוגן ומכבד מצד המעסיקים, והזכיר כי מצוקת כוח האדם היא בעיה מבנית שהייתה קיימת עוד לפני המלחמה ומשפיעה ישירות על יוקר המחיה.
הארי אלקסלסי, יו"ר עמותת "דף חדש", קרא למדינה לצמצם את מעורבותה בקשרים העסקיים שבין הקבלנים לחברות כוח האדם בחו"ל. אלקסלסי ציין כי המיונים הממשלתיים הביאו לגיוס כוח אדם לא מיומן, ומנגד הציג את הישגי המגזר הפרטי, שהביא כ־41,000 עובדים תוך עמידה בסטנדרטים בינלאומיים מחמירים למניעת סחר בבני אדם. הוא מתח ביקורת על העיכובים הבירוקרטיים מצד משרדי הממשלה במסלול הפרטי, ודרש ליישם לאלתר את המלצות דוח המנכ"לים להפחתת אגרות ההעסקה, במיוחד עבור קבלני שיפוצים קטנים המעסיקים מספר מצומצם של עובדים. לדבריו, הפחתת האגרות תאפשר לקבלנים להביא עובדים בעלויות בנות השגה ולשמור על פעילותם הכלכלית.

רובוט שיפוצניק

עוד במסגרת הכנס, ועל רקע משבר כוח האדם החריף והמחסור בידיים עובדות בענף הבנייה והשיפוצים, הוצג במהלך האירוע רובוט המבצע עבודות טיח, שפכטל, צבע, ריצוף, רובה והנחת בלוקים. על פי הנתונים שהוצגו, הטכנולוגיה, שהובאה והוצגה על ידי מרכז החדשנות HUBTECH והיחידה ללימודי חוץ מציעה "קצב עבודה מהיר פי 4, עבודה רציפה 24/7 והוזלה משמעותית בעלויות". עוד נמסר כי "לצד המהלך במסגרתו יובאו רובוטים לישראל, יושקו בקרוב תוכניות הכשרה והסמכה מקצועיות ייעודיות, מתוך תפיסה כי שילוב בין מיומנות אנושית לרובוטיקה מתקדמת הוא המפתח לצמצום הפערים, לשדרוג מעמד הקבלן ולצמיחת הענף".
רובוט לעבודות שיפוצים
רובוט לעבודות שיפוצים
רובוט לעבודות שיפוצים
(צילום: יח"צ)

ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים: "הרובוטים האלה, הם העתיד של ענף השיפוצים ושל מדינת ישראל. ברור שזה לא יחליף את הידיים העובדות, את הצעת המחיר או את הקבלן בשטח, אבל זה בהחלט יכול לסייע בעבודות הקשות כמו טיח, צבע, שפכטל וריצוף. מנכ"ל NVIDIA ציין לאחרונה שהמיליארדרים הבאים יגיעו מעולמות השיפוצים והשרברבות, כי אותנו הקבלנים שעובדים בידיים הכי קשה להחליף".
יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים ערן סיבערן סיבצילום: איתמר סיידא
דקלה אביטל אבוטבול, מנכ"ל HUBTECH והיחידה ללימודי חוץ הוסיפה: "מהפכת הבינה המלאכותית והאוטומציה מגיעה סוף סוף לקו החזית של אתרי העבודה. הרובוטים שהבאנו לישראל אינם מגיעים לנשל עובדים מפרנסתם, אלא לשמש מכפיל כוח לקבלן בשטח. התפקיד שלנו ב-HUBTECH ובצידן תוכניות ההכשרה הוא להפוך את אנשי המקצוע והקבלנים למנהלים ומפעילים של טכנולוגיות מתקדמות. מעבר לייעול העבודה וקיצור הזמנים, אנחנו מחזירים לקבלנים את היכולת לעבוד בכבוד ובבטיחות".