"הצעת החוק להגבלת זכות השביתה היא סתימת פיות. המטרה היא למנוע מארגוני עובדים להזדהות או להשפיע על המשק. אני משוכנעת שברגע שיו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, יחשוב שיש פגיעה בזכות ההתארגות - הוא יפעל, ובצדק ענק". כך אמרה עורכת הדין סיגל פעיל, מומחית בדיני עבודה, בריאיון לתוכנית "כסף חדש" ב-ynet radio, בעקבות דבריו של חה"כ שמחה רוטמן באולפן ynet, בהם הודה כי הצעת החוק שלו להגבלת הזכות לשבות קשורה ישירות למהפכה המשפטית שמובילה הממשלה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
לדברי פעיל, "חה"כ רוטמן מבקש לאפס את זכות השביתה. כבר היום יש בלמים מיישום סכסוכי עבודה, אם מסתכלים על מספר השביתות וההשבתות במשק, רואים את הפעילות של בית הדין לעבודה שמוציא צווי מניעה. מילא חבר הכנסת רוטמן היה אומר 'אני חרד מהמשק בגלל עודף סכסוכי עבודה או שביתות', אבל זה בכלל לא מעניין אותו".
2 צפייה בגלריה
שמחה רוטמן
שמחה רוטמן
שמחה רוטמן ומחאת ההייטקיסטים כנגד המהפכה המשפטית
(צילום: יואב דודקביץ, EPA)
נזכיר, כי מטרת הצעת החוק שהניח ח"כ רוטמן על שולחן הכנסת היא לשנות את יחסי העבודה בישראל. בין היתר מוצע בה להעביר את הסמכות להגבלת שביתות מבית הדין לעבודה לכנסת, להגביל משמעותית את העילות לסכסוכי עבודה ולאסור על ארגוני העובדים לגבות דמי חבר ממי שאינו מעוניין בכך.
הצעת החוק תוכל כאמור לצמצם דרמטית את זכות השביתה. בהצעה נכתב כי "אין המדינה מתפקדת כמעסיק ואין להטיל עליה חובות של מעסיק, אלא אם היא מוגדרת כמעסיקה הישירה של העובדים". כלומר, במצב שבו המדינה מחליטה לקדם רפורמות כמו הליכי הפרטה, לדוגמה של הנמלים או בתחום האנרגיה, העובדים שייפגעו מכך - לא יוכלו לשבות. "התיקון המוצע מצמצם את יכולתן של קבוצות לחץ קטנות לעצור מדיניות שמבקשת להיטיב עם כלל הציבור", נכתב.
פעיל טענה עוד כי "כמי שזה תחום העיסוק שלה במשך עשרות רבות של שנים, אני יכולה להגיד שמתקיימים יחסים טובים בין ארגון המעסיקים ונשיאות המגזר העסקי לבין ההסתדרות. יש קשב, יש יחסים של איזונים ויש את בית הדין לעבודה שנותן בלמים איפה שהיחסים האלה לא מגיעים להסכמה. אני לא מכירה עניין שנדרש להתערבות חקיקתית.
פעיל הסבירה מדוע ארגוני עובדים צריכים ולמחות נגד תוכנית נתניהו-לוין: "יש פה רעיון שאנחנו חרדים ממנו וזה שהחקיקה בישראל תתחיל להגביל את חופש הביטוי ואת החירויות שקשורות למשל במאבק עצמי ובמאבק קבוצתי על זכויות ובהקשר הזה שביתת הזדהות בקשר למהפכה שמשפיעה על החיים של כולנו וכמובן גם על חיים של עובדים.
"בין היתר למשל יש רעיון, אם אני מבינה נכון, לממשלה החדשה, לבטל את בתי הדין לעבודה. בין היתר רעיון לממשלה החדשה לפגוע בסמכויות או בזכויות של ארגוני עובדים אז זה לא האינטרס של העובדים להגן על זכותם להתארגן או להגן על זכותם שיהיו בתי דין לעבודה שישמרו עליהם, שיהיו בלם מפגיעות פוטנציאליות? וגם מעסיקים רוצים בהקשר הזה שבתי הדין לעבודה יפעילו את אותם הבלמים והאיזונים כדי להגן עליהם למשל מפני טיעון לזכות שביתה בלתי מוגנת או פראית או משהו מן הסוג הזה. אז האם זה לא אינטרס של ארגון עובדים לפעול כנגד המגמות האלה שאנחנו רואים שהן כבר רוקמות עור וגידים, למשל בחקיקה הזו שמגבילה חירויות פרט? התשובה היא בוודאי שכן".
"מה שהיה לפני עשרות רבות של שנים, לא קורה היום. אז, לפני תקופות ארכאיות לא היו יחסים כאלה טובים בין נשיאות המגזר העסקי להסתדרות הכללית, באופן שבו אפשר לפתור סכסוכים בהסכמה. כיום אפשר לפתור סכסוכים בלי לפסול את החירויות ואת הזכויות. אפשר לעשות את זה בלי שהרגולטור יהפוך להיות 'האח הגדול' ויקבע עלינו חוקים ויבטל חירויות יסוד שקיימות מקום המדינה", טענה פעיל.
באשר להשפעה של ההצעה עצמה על המחאות כנגד המהפכה המשפטית, טענה כי "אני די משוכנעת שזה רק יגביר אותן. זה לא רק העם והציבור שחוזר לרוחות בכל מוצאי שבת, אתה רואה מה אומר הרמטכ"ל לשעבר, מה אומרת נשיאת בית המשפט העליות ואת הפסיקה בעניין דרעי - בעצם בכל מקום אומרים למדיניות של הממשלה החדשה: 'תפסיקו, תעצרו'".

יו"ר ההסתדרות: "לא מציע לנסות אותנו"

בתוך כך, יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד תקף את הצעת החוק של יו"ר ועדת החוקה רוטמן ואמר: "לא יקום ולא יהיה. מדובר בניסיון נוסף של גורמים קיצוניים להחליש את מעמד העובדים במדינת ישראל ולכרסם באחת מזכויות היסוד הכלכליות-חברתיות של הדמוקרטיה. מימוש זכות השביתה הוא אחד הכלים המרכזיים להגן על האוכלוסיות המוחלשות במשק, ולא אאפשר לאף גורם לפגוע בעובדים. ידעתי להתייצב מול האיום ההזוי הזה בעבר, ואני לא מציע לנסות אותנו הפעם".
2 צפייה בגלריה
יו"ר ההסתדרות, ארנון בר דוד
יו"ר ההסתדרות, ארנון בר דוד
"הצעת החוק הזו לא תעבור ולא תקודם". יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד
(צילום: ארן דולב)
מההסתדרות הוסיפו: "מבחינתינו זה לא משנה מה הסיבה, אם זה בגלל הרפורמה או לא. אנחנו לא מקבלים את הצעת החוק הזו. חה"כ רוטמן לא מבין את האירוע כי ארגון הפרקליטים לא שייך להסתדרות. זו הכרזת מלחמה על זכויות עובדים ואנחנו נעמוד מנגד. הצעת החוק הזו לא תעבור ולא תקודם".
גם בהסתדרות המורים טענו בתגובה לדבריו של חה"כ רוטמן באולפן ynet כי "מדובר בהצעת חוק מבישה, שכל תכליתה להפוך את העובדים לעבדים משוללי זכויות, הנתונים לגחמות של פוליטיקאים ופקידי ציבור בכירים. זה ניסיון להפוך את מדינת ישראל למדינת קפיטליזם קיצוני, תוך רמיסת זכויות עובדות ועובדים, ואנו לא ניתן יד לכך".
יו"ר ההסתדרות הרפואית, פרופ' ציון חגי, תקף גם כן את הצעת החוק ואמר כי "זו הצעה בריונית שמבקשת לשלול זכות יסוד שנובעת כל כולה מהרצון להחליש עוד חוליות מאזנות בחברה הישראלית ולהעניק לשלטון כוח לא מידתי, חסר בלמים וחסר תקדים. אם הממשלה תקדם את ההצעה - זו הכרזת מלחמה".
לדברי פרופ' חגי, הצעת החוק שהגיש יו"ר ועדת החוקה של הכנסת, חה"כ רוטמן, מבקשת לא רק להגביל את זכות השביתה בשורה ארוכה של ענפים ומקומות עבודה, אלא למעשה למנוע אותה לחלוטין באמצעות מספר רב של הסדרים כובלים. "שיא השיאים נרשם בסעיף שמבקש להעניק לכנסת וליתר דיוק לשלטון, את הסמכות להפסיק שביתה שכבר יצאה לפועל - סמכות שהייתה שמורה עד כה רק למערכת המשפט", הסביר.
יו"ר ההסתדרות הרפואית הבהיר כי אם הממשלה תבקש לקדם את ההצעה האמורה, שיש בה כדי לשלול זכות יסוד, הרי שמדובר בהכרזת מלחמה. "ההסתדרות הרפואית תיאבק בכל הכח נגד האיוולת הזו. מאז ומתמיד נקטנו בשביתה רק כמוצא אחרון, כשמול עינינו נמצאת תמיד טובת החולים. מי שמבקש לקדם את הצעד הזה, מבקש לפגוע בציבור החולים ובציבור הרחב בכלל".