בית המשפט למשפחה באשדוד קיבל לאחרונה תביעת מזונות יוצאת דופן שהגישה אישה נגד הורי בעלה לשעבר המרצה מאסר: היא טענה שהיא נושאת לבדה בנטל הכלכלי של גידול הילד, והשופטת עפרה גיא חייבה את הורי האב להשתתף ב-1,200 שקל בחודש.
באפריל 2016 נעצר האב והוגש נגדו כתב אישום בגין מעשים מגונים בקטינות, שלוש אחייניות שלו ואחת של אשתו. הוא הודה באישומים ומרצה מאסר של כ-9.5 שנים. בהסכם הגירושים שאושר בבית הדין הרבני בנובמבר 2016 נפסק כי הבן יישאר במשמורת האם ובחזקתה. עוד נקבע כי האב ישלם עבור מזונות ומדור 1,800 שקל בחודש כל זמן שהותו במאסר, ולאחר שחרורו ישלם 2,500 שקל בצירוף מחציות הוצאות חינוך והוצאות רפואיות חריגות.
בתחילה קיבלה האם מזונות באמצעות המוסד לביטוח לאומי, אך בפברואר 2020 קיבלה הודעה כי הוא מפסיק לשלם לה את מזונות הילד מכיוון שהכנסתה גבוהה מהסכום המזכה בתשלום. בנסיבות אלה הוגשה התביעה.
היא סיפרה כי ההליך הפלילי של בעלה נחת עליה כרעם ביום בהיר וחייה נחרבו, מה גם שהיא משלמת את מלוא החובות המשותפים לה ולבן זוגה לשעבר. לדבריה, מאז המעצר האב לא מעביר לידיה ולו אגורה שחוקה, מתעלם מהוצאותיה וכך גם הוריו. עוד לטענתה, הקטין הוא בעל צרכים מיוחדים, עובדה המוסיפה נטל כלכלי.
הורי האב – בן 78 ובת 72 – טענו מנגד כי הם בפנסיה וזו הכנסתם היחידה. לדבריהם, כלתם לשעבר מבקשת לעשוק אותם ולפי החוק אין די בכך שאחד ההורים לא יכול לפרנס, אלא יש צורך שגם ההורה האחר אינו יכול לפרנסו ולו בדוחק. עוד לשיטתם, אין לחייבם במזונות הקטין בטרם יחויבו גם הוריה של התובעת במזונותיו.
אבל השופטת עפרה גיא קבעה שהתקיימו התנאים שבחוק המזונות לחיוב הסבים במזונות. היא ציינה שמחומר הראיות עלה שהאם נקלעה למצוקה כלכלית קשה לאחר שבעלה נאסר ונותרה עם חובות גדולים. עוד הוכח שהיא שילמה חובות משותפים שלה ושל בעלה בסך העולה על 200 אלף שקל והיא ממשיכה לשלם את הלוואה משותפת. היא התרשמה שהכנסתה הפנויה של האם עומדת על כ-4,000 שקל בלבד. "התובעת עושה כל שביכולתה כדי לצוף מעל המים", כתבה.
בפסק הדין צוין שמעיון בהוצאותיהם הקבועות של הסבים עולה כי הם חיים ברמת חיים גבוהה, כולל הוצאה חודשית של כ-800 שקל על שיעורי פילטיס פרטיים, 600 שקל לעוזרת בית, 400 שקל למספרה, טיפולי קוסמטיקה, חופשות, הצגות ועוד. כמו כן, חשבונם נמצא ביתרת זכות של עשרות אלפי שקלים ויש להם חסכונות בשווי של מאות אלפי שקלים, שדי בהם בכדי לספק את הצרכים החריגים שלהם.
במצב דברים זה, קבעה השופטת, לא זו בלבד שיש ביכולתם לספק את כלל צרכיהם, אלא שיש ביכולתם להשתתף במזונות נכדם. בסיכומו של דבר היא חייבה אותם לשאת בהוצאות הקטין בסך של 1,200 שקל לחודש ובמחצית ההוצאות הרפואיות החריגות.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד רננה גן
• ב"כ הנתבעים: עו"ד שני ליבמן
• עו"ד לירן פרידלנד עוסק בדיני משפחה
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
