פועל בניין פלסטיני שנפצע בנפילה מסולם בעבודה בישראל ופיתח פחד גבהים יפוצה בכחצי מיליון שקל – כך קבע לאחרונה בית משפט השלום בנוף הגליל. השופטת רגד זועבי פסקה שהעסקתו ללא רתמת בטיחות, ומבלי לספק הדרכות על עבודה מגובה, מהווה רשלנות מצד מעסיקותיו.
מדובר בבן 35 תושב אזור בית לחם, שהועסק ביולי 2019 כפועל באתר בנייה בירושלים. בתביעתו כנגד מעסיקתו דאז ומבצעת הבנייה באתר הוא סיפר שנפל מסולם עץ רעוע בגובה ארבעה מטרים ונחבל בחלקים שונים בגופו. לטענתו הוא הועסק ללא רתמת בטיחות ומבלי לקבל הדרכה על עבודה מגובה.
פועל פועלים תאונת עבודה תאונות אילוס אילוסטרציהפועל פועלים תאונת עבודה תאונות אילוס אילוסטרציה
(אילוסטרציה: shutterstock)
ממקום התאונה הובהל הפועל למרכז הרפואי "שערי צדק" והכרתו שבה אליו כ-20 דקות לאחר כניסתו לאמבולנס. האירוע הוכר בביטוח לאומי כתאונת עבודה, עם נכות קבועה של כ-10%. עיקר טענתו בתביעה שהגיש הייתה לרשלנות בדמות העסקתו ללא אמצעי בטיחות. בן דודו, שהעיד בהליך, חיזק את גרסתו וסיפר שמצא אותו שרוע באתר מחוסר הכרה וללא רתמת בטיחות.
מנגד טענו המעסיקה ומבצעת הבנייה ששימוש בסולם אינו מצריך מקצועיות מסוימת, וכי כל אדם רגיל יודע להשתמש בכלי הזה. לשיטתן, האחריות לתאונה ונזקיה רובצת כל כולה לפתחו של הפועל, שעליו ביקשו להטיל אשם תורם מכריע בשיעור 90%-100%.
אבל השופטת זועבי קבעה כי רוב האחריות לתאונה (95%) תיפול דווקא על כתפי המעסיקה וקבלנית הבנייה. למסקנתה, העסקת התובע ללא רתמת בטיחות ומבלי לקבל הדרכות על עבודה מגובה, מגבשת את רשלנותן. לצד זאת נקבע אשם תורם מינורי (5%) שהוחלט לייחס לפועל עצמו, מחמת אי-נקיטת זהירות מספקת.
בפסק הדין נכתב: "בנסיבות המקרה, שבהן התובע עבד בגובה כארבעה מטרים על סולם חד-זרועי ישן, עשוי מעץ, לבדו, וללא אמצעי בטיחות כגון רתמת בטיחות או עובד נוסף שיאבטח את הסולם - ניכר שהנתבעות הגבירו את הסיכון להתרחשות הנפילה. טענות התובע, שלא נסתרו בעדויות עובדתיות, מצביעות על הפרה של תקנות הבטיחות בעבודה, המחייבות אספקת ציוד מתאים והדרכה".
השופטת כינתה את שיטת העבודה שהנהיגו הנתבעות "לקויה ובלתי בטיחותית", וקבעה שהשתיים העמידו את הפועל במצב של סיכון בלתי סביר, ללא סיפוק כלי עבודה מתאימים או אמצעי הגנה אחרים. המעסיקה והקבלנית, צוין, "אף לא הוכיחו כי עמדו בחובת הדרכת התובע מפני הסיכונים אליהם הוא חשוף במסגרת עבודתו".
לצורך הערכת הנזק והפיצוי היא לקחה בחשבון את העובדה שלצד הנכויות הפיזיות שנגרמו לו בתחומי האורתופדיה ואא"ג, פיתח הפועל גם פחד גבהים המקשה עליו להשתלב בחזרה בתחום הבנייה. נכותו המשוקללת, הן הרפואית והן התפקודית, הועמדה בפסק הדין על 16.5%.
בהתאם קבעה השופטת כי על המעסיקה, הקבלנית וחברת הביטוח של השתיים - "הראל", שצורפה אף היא כנתבעת - לפצות את הפועל ב-365,286 שקל בגין ראשי הנזק השונים, זאת לאחר ניכוי אשם תורם ותקבולי ביטוח לאומי. בנוסף נפסקו לטובת נפגע תאונת העבודה הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 102,207 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין • עו"ד אורי גלבוע עוסק בנזקי גוף ותאונות • הכותב לא ייצג בתיק • המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין