1 צפייה בגלריה
הסכם חוזה שכירות אילוס אילוסטרציה
הסכם חוזה שכירות אילוס אילוסטרציה
אילוסטרציה
(shutterstock)
בית המשפט למשפחה בקריית גת קיבל לאחרונה תביעה שהגישו בני זוג שבה דרשו מכלתם לשעבר לשלם להם 300 אלף שקל משווי המשק ששייך במשותף לה ולבנם. השופט בן שלו קיבל את טענתם שלפיה הם נתנו את ההון העצמי לטובת רכישת המשק.
בנובמבר 2008 נכרת הסכם בין האם לבין בנה ואשתו הטרייה דאז: נקבע בו כי ההורים מעוניינים להיות שותפים ברכישת המשק ושהם ישלמו 300 אלף שקל. עוד נכתב כי בכל מקרה בו יסתיימו הנישואים, מכל סיבה שהיא, על בני הזוג להשיב להורים 30% משווי המשק בעת מכירתו או בעת הפסקת הנישואים, ולא פחות מ-300 אלף שקל. צוין "סעיף ה-30%" ימומש רק אם האישה לא תעמוד בתשלום המשכנתה החודשי.
לצורך רכישת המשק שולם הון עצמי של 300 אלף שקל והיתרה מומנה בהלוואת משכנתה של 875 אלף שקל שבה היו בני הזוג, כמו גם האם, בבחינת לווים עיקריים. הזכויות במשק נרשמו על שם בני הזוג במשותף.
עו"ד בעז עמירעו"ד בעז עמירלירז גידו

ב-2021, לאחר פרידת הזוג, החלה האם לשלם בפועל את החזרי המשכנתה. לטענתה, כלתה לשעבר אינה משלמת את ההחזרים חרף פניות שנעשו אליה כך שהתובעים זכאים לפי ההסכם לתשלום בגובה 30% משווי הנחלה. הבן הצטרף לעמדת הוריו וטען כי הרקע לכריתת ההסכם ולצירוף אמו כלווה נוספת היה סירוב הבנק להעניק משכנתה לזוג צעיר.
מנגד טענה הכלה בין היתר שמדובר בהסכם ממון במסווה, שלא אושר בבית משפט ודינו להתבטל. לדבריה, רק בדיעבד היא הבינה כי למעשה בזמן רכישת המשק הנתבע רקם מזימה עם הוריו כדי לשלול את זכאותה לתשלומים עתידיים במקרה של פירוק הנישואים.
השופט בן שלו קיבל את התביעה בחלקה. הוא שוכנע כי ההון העצמי שנועד לרכישת המשק מומן על ידי ההורים, וכי סכום זה לא ניתן לזוג הצעיר כמתנה, כי אם כסכום שיושב ככל שהנישואים יסתיימו. הוא דחה את טענת הכלה בעניין המזימה וכתב: "האם אומנם הנתבע, שאותה העת אך סיים התמחות בעריכת דין, רקח מזימה כה נפתלת, תוך סיכון אמו וחשיפתה כלווה של ממש למול הבנק הממשכן, אך ורק על מנת להבטיח לעצמו תשלום יתר בעת פירוק שיתוף עתידי במשק?". עוד נקבע כי לא מדובר בהסכם ממון במסווה שכן ההסכם עוסק במערכת היחסים בין הנתבעים כמי שקיבלו כספים מן התובעים.
עם זאת, טענת ההורים כי מגיע להם תשלום של 30% משווי המשק נדחתה. השופט הבהיר כי האם יזמה את תחילת תשלום החזרי המשכנתה על ידה, מבלי שפנתה ולו פעם אחת לנתבעת ומבלי שקיבלה כל פניה מטעם התאגיד הבנקאי המתריעה מפני אי תשלום החזרי המשכנתה. בסיכומו של דבר נקבע שעל הבן ואשתו לשעבר להשיב להורים 300 אלף שקל כשהם צמודים למדד המחירים לצרכן.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובעים: עו"ד דרור נאור • ב"כ הנתבע: עוה"ד מורן וגולן אהרון • ב"כ הנתבעת: עו"ד מיה בן שטרית פילוסוף • עו"ד בעז עמיר עוסק בדיני מקרקעין • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין