בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגיש אדם בדרישה לאכוף הסכם שבמסגרתו רכש מאישה רבע מהזכויות בדירתה ברמת גן כדי למנוע את מימושה על ידי הבנק ופינוי אימה כתוצאה מכך. המוכרת טענה לעושק והטעיה, אבל השופט נפתלי שילה קבע שהיא לא אמינה ושהיוזמה לעסקה הייתה שלה.
הנתבעת ובעלה לשעבר רכשו ב-2005 את הדירה שבמוקד ההליך, ברחוב אחד העם. ארבע שנים לאחר מכן הם מכרו להורי האישה חצי דירה, כך שלאישה נותר רבע מהנכס. בהמשך פוצלה הדירה לשתי יחידות דיור - באחת גרו הורי האישה, ובשנייה התגוררו הנתבעת ובעלה לשעבר. לימים התגרשה האישה מבעלה ונישאה מחדש.
בתביעה שהוגשה בפברואר 2023 סיפר התובע שחבר פנה אליו והציע לו לקנות מהאישה את חלקה בדירה עקב אי-תשלום המשכנתה וסכנת מימוש הנכס על ידי הבנק, תוך פינוי אימה. החבר הוא עורך דין, בן דוד של בעלה של האישה. התובע הסכים לעסקה, אף שהדירה הייתה במצב נוראי, עם רטיבות ובעיות חשמל ואינסטלציה קשות.
בהתאם לכך, סיפר, חתם בתחילת 2017 על הסכם מול הנתבעת לרכישת הרבע השייך לה תמורת 300 אלף שקל, וחלק מהסכום שולם לבנק לשם סילוק המשכנתה והיתרה הועברה אליה. אלא שבהמשך היא התכחשה לעסקה ולכן הוא נאלץ להגיש תביעה לאכיפת ההסכם ורישום 25% מהדירה על שמו.
טענת ההגנה המרכזית שלה הייתה שההסכם בטל מחמת עושק, מרמה והטעיה. לדבריה, עורך הדין ובעלה לשעבר רקחו מזימה מאחורי גבה כדי לנשל אותה מזכויותיה בדירה ולקנות אותן בנזיד עדשים. לדבריה המשכנתה לא נפרעה עד היום, ומכאן הוכחה שההסכם הינו "בבחינת פיקציה שרב הנסתר על הגלוי בו".
אבל השופט שילה דחה אותה. אשר לטענת העושק הוא הדגיש שגם בהנחה שאכן הייתה במצוקה - עקב העובדה שמונה כונס נכסים למכירת הדירה, והיה חשש אמיתי שאימה תפונה ממנה - הרי שלא הוכח שהתובע ניצל אותה. אדרבה, כתב, מהעדויות שנשמעו עלה שהיוזמה למכירת רבע הדירה הייתה של הנתבעת עצמה ובעלה.
בכל הנוגע לטענת המרמה וההטעיה נקבע שאף היא לא הוכחה, ומאותם נימוקים: "הנתבעת ובעלה הם אלו שיזמו את העסקה בדעה צלולה ומתוך אינטרס ברור - שהדירה לא תפונה על ידי הכונס וכך אימה לא תיאלץ לפנות את ביתה". הוא הוסיף שהמוכרת הודתה בעדותה שמסרה את מפתחות היחידה לתובע אחרי חתימת ההסכם, אך למרות זאת "טענה בעזות מצח כי 'עד היום לא הבנתי שמכרתי את הדירה'".
בנסיבות אלה הורה השופט על קבלת התביעה במלואה, אכיפת ההסכם ורישום רבע הדירה על שם התובע, באמצעות עורך דינו שימונה ככונס נכסים לשם כך. המוכרת חויבה ב-75 אלף שקל הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד מיכאל ויצמן
• ב"כ הנתבעת: עו"ד איתי ברדה
• עו"ד אורי בן-עטיה עוסק במקרקעין ונדל"ן
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
