גסיסתו האיטית אך העקבית של קניון ארנה בהרצליה פיתוח נמשכת כבר כמה שנים. מהחלום להפוך את המבנה שעל חוף ימה של הרצליה לקניון היוקרתי בישראל לא נשאר הרבה מלבד מעט חנויות אופנה שעוד עובדות, שגם חלקן בדרך החוצה ממנו.
בשבוע שעבר ננעץ עוד מסמר בארון המתים של הקניון: חברת פקטורי 54, שבבעלות משפחת אירני, יבואנית מותגי אופנה יוקרתיים כדוגמת ולנטינו ודולצ'ה וגבאנה, החלה במכירת חיסול בחנות הענק שלה בארנה המשתרעת על פני כ-2,000 מ"ר. הסיבה: החנות עוברת למשכנה החדש במרחק פחות משני ק"מ משם, לקניון ביג גלילות שייפתח בעוד כשבועיים, מה שחיסל את הסיכוי של ארנה לפעול כקניון אופנה.
4 צפייה בגלריה
קניון ארנה בהרצליה
קניון ארנה בהרצליה
קניון ארנה בחמישי בצהריים. ריק מאדם
(צילום: יריב כץ)
22 שנה לאחר הקמתו ולאחר שעבר בעלות ארבע פעמים, מודים בקרן ריאליטי, בעלת המקום הנוכחית, כי היא זנחה את הרעיון שהמקום יפעל כקניון. "אנחנו לא רואים במתחם ארנה בהרצליה כקניון לטווח הארוך", אמר ל-ynet דן מנחם, שותף בקרן. "החזון שלנו הוא להפוך את הנכס למתחם עירוב שימושים: תעסוקה, כנסים ואירועים, הסעדה ושימושי פנאי אחרים. מדובר בתהליך ממושך שאנו מצויים בעיצומו".
כבר בהשקתו התברר כי למרות הקרבה לים, מדובר במבנה אטום שהים לא נשקף ממנו ובסגנון קיטשי, שהוגדר כהשראה מוונציה, כלומר הים ניכר בעיקר בציורי הקיר הצבעוניים על קירות הקניון
בכוונת הקרן להחליף את החנויות במקום בחללי עבודה, אולמות כנסים, אולמות אירועים, ורק חלק קטן יוקדש למסחר ייעודי סביב נושא אחד, כדוגמת עיצוב הבית. תוכניות הקרן, שכוללות גם הגדלת אחוזי בנייה למשרדים ומלונאות, לא קיבלו עד כה אישור מצד ועדות הבנייה, במיוחד לאור העובדה שכנכס היושב על קו המים, הנהלים לגבי אפשרויות השימוש בו ושינוי ייעודים מחמירים במיוחד.
הביקור באירוע של פקטורי גילה כמה מדכא לראות קניון גוסס, שלאורך המסדרונות הארוכים והאטומים שלו רוב החנויות סגורות. זכיין של מותג ידוע שעזב לפני מספר חודשים את הקניון, גם הוא עם הפנים לביג גלילות, אמר: "צריך לשלול את הרישיון מהאדריכל שתכנן את הקניון והצליח להיכשל בפריים לוקיישן על הים. גם שני סבבים של מתיחות פנים בעלות כוללת של כ-150 מיליון שקל לא עזרו. אני חושב שזה הקניון שהושק הכי הרבה פעמים - לא סתם קראו לו הקניון המקולל, עד כה הוא גרם לכל בעליו הפסדים".
4 צפייה בגלריה
סייל בפקטורי 54 קניון ארנה
סייל בפקטורי 54 קניון ארנה
עוד מסמר בארון המתים של הקניון. הסייל בפקטורי 54
(צילום: מירב קריסטל)

איפה הנוף לים?

ההתחלה דווקא הייתה מבטיחה: ביוני 2003 חנך מוטי זיסר, אז טייקון שהביא את בשורת הקניונים למזרח אירופה, את קניון ארנה בהשקעה של 153 מיליון דולר, שהיה הסכום הגבוה ביותר שהושקע עד אז בקניון בישראל. לכאורה, היו לקניון את כל התנאים להצלחה: הוא ממוקם באחד האזורים בעלי האוכלוסייה העשירה בארץ – הרצליה פיתוח, והוא הקניון היחיד שהיה ליד הים, או ליתר דיוק המרינה של הרצליה. זיסר, למרות היותו איש דתי, הכריז כי הקניון יפעל בשבת וכי הוא מצפה לרווח של 20 מיליון דולר בשנה.
מלון יוקרה של האחים חג'ג' במרינה מצוי בשלבי רישוי, כך גם מאות דירות ומיליוני מ"ר באזור התעשייה של הרצליה פיתוח
אלא שכבר בהשקתו התברר למוזמנים המופתעים כי למרות הקרבה לים, מדובר במבנה אטום שהים לא נשקף ממנו ובסגנון קיטשי, שהוגדר כהשראה מוונציה, כלומר הים ניכר בעיקר בציורי הקיר הצבעוניים על קירות הפנים. זיסר, שהצהיר שזה עומד להיות הקניון היוקרתי בישראל, הכניס אליו גם אטרקציות לילדים (למי שזוכר: טורנדו ויערנה – חלל טרופי של יער גשם מלאכותי), אבל גם זה לא היווה אטרקציה מספקת.
סיבה נוספת אפשרית לכישלון: הנגישות למקום קשה בגלל הפקקים בכניסה לאזור התעשייה של הרצליה פיתוח, והמחסור בתחבורה ציבורית לקניון. הפקקים בדרך לקניון הגיעו אפילו עד הכנסת, כאשר בקיץ 2003 ח"כ אתי לבני (שינוי) מהרצליה הגישה שאילתה בנושא לשר התחבורה דאז, אביגדור ליברמן. במקביל, ראש עיריית הרצליה בזמנו, יעל גרמן, הודיעה כי הקניון יפתח בשבת רק משעות הצהריים, בניסיון להקל על הפקקים. "יש למצות את כל הדרכים על מנת למנוע פגיעה באיכות חייהם של תושבי מערב העיר" אמרה.
מנגד, סגן מפקד תחנת גלילות, רפ"ק יהודה בר, התקשה להבין כיצד שעת הפתיחה המאוחרת תשפיע על הפקקים: "עומסי התנועה נגרמים ממילא רק החל מ-18:00 או 19:00 בערב, ולכן אני צופה שלהחלטה לא תהיה כל השפעה. העומס נגרם בגלל האטרקציה שמהווה הקניון, ואני מניח שבתוך כמה שבועות יירד לחץ הקונים. כבר בשבת האחרונה פחת עומס המכוניות באזור ב-20 אחוז".
4 צפייה בגלריה
קניון ארנה בהרצליה
קניון ארנה בהרצליה
מבנה אטום שהים לא נשקף ממנו
(צילום: יריב כץ)
בכתבה שפורסמה ב-ynet באוקטובר 2003, ארבעה חודשים בלבד אחרי פתיחת הקניון, כבר ניתן היה לראות את האכזבה סביבו, כאשר הייתה ירידה דרסטית במספר המבקרים. מיכל בשור, אז מנהלת השיווק של הקניון, הודתה שחלה הידרדרות בכמות המבקרים מ-25 אלף איש מדי יום וכ-60 אלף בשבת, ל-14 אלף ו-40 אלף בהתאמה.

הפסדים של מאות מיליונים

לאורך כל שנותיו גרם קניון ארנה רק הפסדים לבעליו השונים: זיסר מכר את הקניון ב-2007 לידי חברת מנופים של איש העסקים ג'קי בן זקן ואברהם נניקשווילי, במחיר הפסד של 546 מיליון שקל. השניים היו בטוחים כי יצליחו לאושש את הקניון, השקיעו 60 מיליון שקל בשיפוצו, כולל פתיחת סקיילייט בתקרה כדי להכניס קצת אור לקניון האטום, עשו שינוי בתמהיל החנויות ומיתגו אותו מחדש כ"פאשן ארנה". המהלך לא צלח, שווי הקניון המשיך לרדת וגרר את מנופים להפסד של כ-100 מיליון שקל.
לאחר הרכישה, ועוד לפני הנפילה, בן זקן היה בטוח שמצא מציאה: "קניתי אותו בפחות מעלות הקרקע. איפה עוד אפשר למצוא קרקע על הים במדינה?", אמר בראיון ל-ynet ב-2008. "קניתי קניון שמותג ושווק לא נכון. הוא נתפס כקניון לעשירון העליון בזמן שהעשירון העליון כמעט לא מגיע אליו, אבל אנחנו נשנה את המבנה שלו ואת התמהיל. הארנה של היום זה לא הארנה שתהיה".
4 צפייה בגלריה
קניון ארנה בהרצליה
קניון ארנה בהרצליה
היסטוריה של כישלונות
(צילום: יריב כץ)
ב-2012 מנופים נקלעה לקשיים ואיש העסקים השווייצרי מרקוס וובר השתלט עליה והסב את שמה לארנה גרופ. גם הוא מיתג מחדש את הקניון. ב-2016, לאחר הפסדים, מכר וובר את קניון ארנה לקרן ריאליטי תמורת 335 מיליון שקל בלבד, מה שנחשב אז מחיר מציאה. נכון להיום מדובר במציאה יקרה, שלא ענתה עד כה על ציפיות הקרן והקניון אינו רווחי.
למרות זאת, בקרן ריאליטי ישנה תקווה לעתיד טוב יותר לקניון. "סביבת המרינה עוברת תהליכי פיתוח מואצים: מלון חדש ייפתח במרינה בבעלות פתאל וקבוצת יצחקי שנמצא בשלבי בנייה, ומלון נוסף של חברת לונקס מצוי אף הוא בבנייה בסמוך", מבהיר מנחם. "מלון יוקרה של האחים חג'ג' במרינה מצוי בשלבי רישוי, כך גם מאות דירות ומיליוני מ"ר באזור התעשייה של הרצליה פיתוח. בעתיד צפוי לעבור לא רחוק מהמתחם הקו הירוק של הרכבת הקלה".