מאלפת סוסים שנפלה לפני כשמונה שנים במהלך רכיבה והפכה נכה תקבל מהחווה שבה עבדה פיצויים והוצאות של כ-1.85 מיליון שקל. שופטת המחוזי בחיפה עדי חן-ברק קבעה לאחרונה שהמעסיקה התרשלה בין היתר בכך שהציבה את הצעירה כמאלפת יחידה על סוס בעייתי שנטה להשתולל. במחצית התשלום יישא ביטוח לאומי, שהכיר באירוע כתאונת עבודה.
המאלפת, אז בת 23, נפגעה באגן, בגב וביד שמאל, ופציעתה הצריכה שיקום ממושך בבית לווינשטיין. ביטוח לאומי הכיר באירוע כתאונת עבודה, וקבע לה 32% נכות רפואית ו-43% נכות תפקודית.
בתביעה שהגישה היא העלתה שתי טענות רשלנות מרכזיות נגד בעלת החווה: האחת, שימוש באוכפים ישנים ובלויים, דבר שתרם לשמיטת רגלה מהסוס, וכתוצאה מכך לבהלה שלו, השתוללותו ונפילתה ממנו; השנייה, הצבתה כמאלפת יחידה על סוס בעייתי, עם עבר טראומתי קשה, שגם בעליו התקשו ליצור איתו מגע, ונפלו ממנו כמה פעמים.
מנגד טענה בעלת החווה שהתאונה אירעה בשל קשירה לא נכונה של חלקי האוכף, כלומר - בשל רשלנות המאלפת ולא נוכח מחדלים.
אבל השופטת חן-ברק דחתה "השערה" זו של בעלת החווה, והדגישה שלו היה בטענה ממש, מצופה היה שמיד עם תחילת הרכיבה חלקי האוכף היו נשמטים. אלא שעל פי עדות המאלפת, האירוע התרחש תוך כדי רכיבה.
בהתאם התקבלה טענת התביעה שהאוכפים היו ישנים ובלויים באופן שתרם לתאונה: "בצירוף העובדה שהנתבעים (המעסיקה והמבטחת, ג"ו) לא הוכיחו קיומה של שגרת בדיקה של האוכפים, שגרת בדיקה של מצבם, מועדי החלפת אוכפים וכדומה - יש להטיל החבות בגין פגיעת התובעת על הנתבעים".
עו"ד גיא ורטצילום: לירן לוינוביץ'בבחינת למעלה מן הצורך קבעה השופטת שבמקרה ייחודי זה נדרש היה לצרף לתובעת מאלף נוסף: "נוכח אופיו הבעייתי של הסוס וההיסטוריה שלו, ניתן לקבוע שהיה מקום, בנסיבות העניין, לצרף לאילוף אדם נוסף, דבר שהיה בו כדי למנוע התאונה, או לכל הפחות להפחית את חומרת הפגיעה, שכן המאלף שהיה מחזיק בסוס מלמטה, היה יכול לשלוט בו ולרסנו גם במצב שבו הסוס נכנס ללחץ ומשתולל".
בפסק הדין צוין שאינדיקציה לאופיו הבעייתי של הסוס נמצאה בעובדה שאילופו נפסק לאחר נפילת התובעת ממנו, עקב חשש שמישהו נוסף ייפגע, והוא הוחזר לבעליו.
לצד זאת קבעה השופטת שיש לזקוף לחובת הצעירה 15% מנזקיה כאשם תורם, בשל היותה עתירת ניסיון בתחום רכיבת הסוסים (עשתה זאת מגיל 3), לרבות ניהול בית ספר לרכיבה, דבר שיצר ציפייה כי תתריע בפני מנהליה על מצב האוכפים הבלוי, כמו גם על הצורך במאלף נוסף לצדה.
פסק הדין נחתם בחיוב בעלת החווה לשלם לצעירה פיצוי בסך 743,200 שקל עבור ראשי הנזק השונים – כאב וסבל, הפסדי שכר ועוד – בתוספת כ-175 אלף שקל שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט. 915,772 שקל נוספים תקבל התובעת, שמחמת נכויותיה נבצר ממנה לחזור לתחום שהינו אהבת חייה, מביטוח לאומי.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד דניאל ברק
• ב"כ הנתבעים: עו"ד הוד-סוקול
• עו"ד גיא ורט עוסק בנזקי גוף ותאונות
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
