בית המשפט למשפחה בנוף הגליל דחה לאחרונה תביעת בני זוג שביקשו להשתמש בזרע בנם, שנפטר מסרטן בגיל צעיר, על מנת להביא באמצעותו נכד. השופט עמי זנאטי קבע כי אף שאין מחלוקת על רצונו של המנוח לאפשר להוריו להחליט על השימוש בזרעו לאחר מותו, הרי שהמתכונת המוצעת אינה אפשרית מבחינה משפטית, בין היתר משום שתיצור מצב של שלוש דמויות הוריות לילד.
המנוח, בן העדה הנוצרית, חלה בסרטן במאי 2020, כשהיה בן 19. מחשש שלא ישרוד הוא הפקיד מנות זרע בבתי החולים "איכילוב" ו"העמק". בכרטיס שומר הזרע שעליו חתם הבהיר כי אם לא יוכל להשתמש בזרעו - הוריו יהיו רשאים להחליט מה ייעשה בו. בשנת 2021 הוא הלך לעולמו.
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
באוקטובר 2022 פנו הוריו לבית המשפט בבקשה לאפשר לאישה יהודייה - שאותה הכירו באמצעות בת זוגה, שעבדה בעבר עם האב השכול – להרות מזרעו. שתי הנשים מגדלות יחד ארבעה ילדים, שלגבי כולם ניתנו צווי הורות המכירים בשתיהן כאימהות.
בשלב מסוים נחתם הסכם בין ההורים השכולים לבין האם המיועדת, שבו נקבע כי האחרונה תהיה האפוטרופסית היחידה של הילד, ואילו בת זוגה תשמש כ"אם פסיכולוגית", ללא מעמד משפטי. הורי המנוח טענו כי לא מדובר בהורות משולשת, שכן רק האם המיועדת תוכר כהורה לצד בנם. הם הדגישו את מסוגלותן ההורית של בנות הזוג, וטענו כי הבדלי הדת אינם מצדיקים את דחיית הבקשה.
מנגד טענה המדינה שהיא מתנגדת למתכונת המשפחתית המוצעת, שלדבריה תיצור פער בין מציאות חייו של הילד לבין מעמדה המשפטי של האישה שבפועל תגדל אותו לצד אימו.
עו"ד ליבנת גבסיצילום: אביה עמארואכן, השופט זנאטי ציין שההסכם אמנם שולל מבת הזוג מעמד משפטי, אך לא משנה את העובדה שבפועל היא תהיה דמות הורית מרכזית בחיי הילד. הוא הבהיר שהדין הישראלי אינו מכיר בהורות של יותר משני הורים, וכי הסכמה פרטית אינה יכולה לעקוף מגבלה זו.
פסק הדין הצביע גם על קשיים הנוגעים לטובת הילד, ובפרט לאפשרות שבת הזוג תיוותר ללא זכויות כלפיו במקרה של פרידה או פטירת האם - זאת בשונה ממעמדה כלפי ארבעת הילדים האחרים במשפחה.
קושי נוסף שעליו עמד השופט נגע להבדלי הדת והרקע התרבותי בין האב המנוח ומשפחתו הנוצרית, לבין האם המיועדת ומשפחתה היהודית. לדבריו, נסיבות אלה, לצד העובדה שהילד ייוולד לאב שאינו בין החיים, מעוררות שאלות מורכבות הנוגעות לזהותו ולהשתלבותו המשפחתית.
"הקטין, ככל שייוולד לפלונית מזרעו של המנוח, וכפי שציינה העו"ס, יצטרך בין שלל ההתמודדויות, להתמודד גם עם עניין זה, הן ברמה הפנים משפחתית, אל מול אחיו ואימו מחד ומשפחת אביו המנוח מאידך, והן אל מול החברה, אשר היום, בכללותה ועל כלל רבדיה במגזר היהודי ובמגזר הנוצרי, אין רואים את עניין זה כדבר תדיר, רגיל ושגרתי", כתב.
השופט הדגיש את התרשמותו החיובית מההורים השכולים ומבנות הזוג, ואת יכולתן של האחרונות להעניק הורות מיטיבה. אלא שלדבריו, אין בכך כדי להתגבר על המכשולים המשפטיים שצוינו. התביעה נדחתה, תוך הבעת תקווה מצד השופט כי התובעים ימצאו מועמדת אחרת אשר תוכל להרות מזרע בנם, ולהגשים את רצונו בהמשכיות.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: עו"ד אברהם סטי
• ב"כ המדינה: עו"ד מריה שלש חאיק
• עו"ד ליבנת גבסי עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
