עיריית ניו יורק פרסמה את רשימת 100 המשכירים הגרועים בעיר, כלי שנועד לחשוף בעלי נכסים עם רמות חריגות של הזנחה, התעמרות ואלימות בירוקרטית כלפי שוכרים, וכן היקפים קיצוניים של עבירות בטיחות.
מעבר למספרי ההפרות ולכמות התיקונים שלא בוצעו, הרשימה חשפה השנה גם מגמה בולטת אחרת: יותר ממחצית מעשרת המשכירים הגרועים ביותר הם יהודים או נציגים של חברות בבעלות יהודית. חלקם דמויות בכירות בקהילה ותורמים משמעותיים לישראל, אחרים בנים למשפחות רבניות, מפיקים בברודווי, ויש גם ישראלים וכאלה שהפכו מטרה פומבית של ראש העיר החדש, זוהראן ממדאני.
רגע אחרי פרסום הרשימה, ברשתות החברתיות הציפו את הפיד תגובות עם ניחוח אנטישמי מובהק. משתמשים שאלו "כמה מפתיע שרוב הרשימה מורכבת מיהודים", אחרים צירפו קריקטורות של יהודים עם שקי כסף ואף גדול, ובקבוצות מקומיות הופיעה קריאה מפורשת: "תשחררו אותנו מהשליטה של בעלי הבתים האורתודוקסים". בין המגיבים היו גם כאלה שתהו "איפה קושנר?" - בכוונה לחתנו היהודי של הנשיא דונלד טראמפ, איל הנדל"ן ג'ארד קושנר, שבין נכסיו גם בניינים בניו יורק עם היסטוריה של תלונות.
זו השנה השביעית ברציפות שבה לשכת סנגור הציבור מפרסמת את הרשימה, שהפכה לאחד מכלי הביקורת הציבוריים החזקים בעיר. ג'ומאני וויליאמס, הסנגור הנבחר שמכהן בפועל כסוג של מבקר העירייה, ואנשיו, מרכזים את נתוני ההפרות הפתוחות של מחלקת הדיור, מדרגים את בעלי הנכסים לפי מספר ועקביות ההפרות, ומצמידים שמות לגופים האחראים בפועל. לעיתים אלה בעלי הנכסים עצמם, ולעיתים חברות קש, תיבות דואר, או מנהלים הרשומים כעובדי תאגיד במקומם של הבעלים האמיתיים.
תורמים לישראל - אבל מזניחים בניו יורק
בראש הרשימה ניצבת השנה מרגרט ברון, נשיאת חברת הנדל"ן A&E Real Estate Holdings, עם שיא היסטורי של 4,872 הפרות בטיחות פתוחות ב-24 בניינים. בצמוד אליה במקום השני נמצא מנהל הנכסים של החברה, דונלד הייסטינגס, עם 3,889 הפרות ב-36 בניינים. השניים פועלים תחת אותו תאגיד עצום, A&E, ולפי וויליאמס המנגנון הזה של מבנה תאגידי מפוצל, ריבוי חברות ורישום קציני תאגיד שונים לכל נכס, נועד כדי להקשות על הטלת אחריות ישירה.
החברה עצמה נמצאת כעת תחת כמה חקירות של הרשויות ועומדת במוקד של הסדר פיצויים חסר תקדים מול העירייה. בשבוע שעבר הודיע ראש העיר ממדאני על הסכם הכולל קנס אזרחי של 2.1 מיליון דולר בגין הטרדת שוכרים ואלפי ליקויים חמורים בלפחות 14 מהנכסים של החברה. לדבריו "עבור רבים מדי מתושבי ניו יורק, השם A&E הפך שם נרדף להזנחה והתעללות, ועיריית ניו יורק לא תקבל עוד את ההתנהלות הזאת".
הבעלים של A&E, דאגלס אייזנברג, הוא דמות מוכרת בקהילת הנדל"ן היהודית בעיר. הוא בנו של פיליפ אייזנברג, יזם ניו יורקי ותיק בעצמו ותורם קבוע לקמפיינים פוליטיים דמוקרטים ולארגונים יהודיים. הוא תרם בעבר 125 אלף דולר ל-Super PAC שתמך בקמפיין הכושל של אנדרו קואומו לראשות העירייה. החברה עצמה מנהלת פורטפוליו של יותר מ-20 אלף דירות, כולל נכסי יוקרה, ושמה חוזר שוב ושוב בדוחות העירייה כבעלת היקף חריג של איומים והזנחה. בין דייריה גם ישראלים צעירים שהגיעו לעיר ללימודים, ולא מכירים אחרת. "היה שבוע שכל התקרה פשוט נפתחה. מים מהקומה מעל שטפו לנו את הסלון כאילו אנחנו במרתף", מספרת עדי (29), סטודנטית ישראלית לתואר שני באוניברסיטת קולומביה, שמתגוררת בבניין של החברה סמוך לקמפוס. "לא הגיע אף אחד לבדוק, רק אחרי חודשיים מישהו בא, סתם את החור, והשאיר את כל הקיר מלא עובש. כשהתלוננו, אמרו לנו 'תיקחו או תעזבו'. ברור שהם בונים על זה שאנחנו צעירים, מהגרים, בלי גב משפטי. עצוב לומר, אבל זה מרגיש שהם באו לעשות על גבינו קופה, יהודים על יהודים".
6 צפייה בגלריה
דאגלאס אייזנברג, יונתן בהומי, פיטר פיין ובארי ברוך זינגר
(צילומים: Atlantic Development Group, A&E Real Estate, מתוך חשבון האינסטגרם של יונתן בהומי, מתוך חשבון הלינקדאין של בארי (ברוך) זינגר)
במקום השלישי מופיע בארי (ברוך) זינגר, עם 2,885 הפרות בטיחות ב-15 מבנים. זינגר הוא בנו של הרב יצחק זינגר, ממנהיגי הקהילה האורתודוקסית במנהטן בעבר. לאורך השנים צבר אלפי עבירות בניה ותברואה, תביעות ותלונות מצד דיירים, והואשם על ידי עובדים לשעבר בהתנהלות אלימות, שימוש בקשרים אישיים מול הרשויות, ושיטות לחץ שנועדו להוציא דיירים מדירות בשכר דירה נמוך. לדבריהם, הוא השקיע עד כדי הפעלת כלבי תקיפה, הדבקת צווים מזויפים על דלתות, ושליחת פקחים מדומים לשבור קירות - הכול כדי להבריח שוכרים.
בעצת בן דודו, זינגר נטש את הדוקטורנט שלו בפסיכולוגיה קלינית בהרווארד כדי לעסוק בנדל"ן, והפך בשנות ה-80 וה-90 לאחת הדמויות המזוהות עם תהליכי הג'נטריפיקציה בהארלם וצפון מנהטן. בשנת 1995 קרס בניין שהיה בניהול החברה שלו, Triangle Management, וגרם למותם של שלושה בני אדם. הוא טען אז שאין לו אחריות ישירה לאירוע.
גם ישראלים אלמוניים נכנסו לרשימה
במקום החמישי נמצא פיטר פיין, שמחזיק בשבעה בניינים עם 2,206 הפרות בטיחות. פיין, שגדל בדיור ציבורי בקווינס לאב נהג מונית והחל את דרכו כעובד סוציאלי, התגאה תמיד שבנה את הקריירה שלו סביב דיור בר השגה ובשיתוף ארגוני רווחה. בשלב מסוים הפך גם למפיק ברודווי מצליח, עם המחזמר "In the Heights", שזכה בארבעה פרסי טוני בשנת 2008, כולל המחזמר הטוב של השנה. לפני כעשור שמו נקשר לשערורייה משפטית כשניסה לרכוש בית כנסת בלואר איסט סייד ששירת ניצולי שואה וקשישים. במהלך הדיונים התברר שפיין שילב כוחות עם חסידות גור ובתמורה לסיוע שלהם בקידום העסקה התחייב להעביר סכום של כ-13 מיליון דולר לטובת בניית מוסדות בירושלים. פיין והצדדים המעורבים הכחישו חלק מהטענות, אך שופט הקפיא את ההליך, ומתנגדי העסקה טענו כי המהלך אושר על ידי "דירקטוריון בובות" שנועד להעביר נכס קהילתי יקר ליזמים פרטיים, ללא התחשבות בתושבים.
במקום השביעי מופיע יונתן בהומי, ישראלי שכמעט אינו מוכר בזירת הנדל"ן של ניו יורק, למרות היקף החזקות של 34 בניינים ו-1,801 הפרות פתוחות. במסמכים העירוניים שמו מופיע לצד שורה ארוכה של ישויות וחברות, בהן גם ישראליות, אבל מחוץ לרישומים כמעט ואין לו נוכחות ציבורית. פעילי דיור ואנשי אכיפה מצביעים זה שנים על תופעה רחבה של שימוש בחברות קש ובנושאי תפקיד כדי לטשטש אחריות ולהקשות על זיהוי בעלי השליטה, תופעה שמסבירה כיצד דמויות אלמוניות יחסית עשויות להחזיק אימפריית נדל"ן של ממש.
הדפוס הזה מוכר היטב מפרשותיו של דניאל אוהבשלום, שכיכב במשך שנים בראש הרשימה וזכה לתואר "המשכיר הגרוע ביותר בעיר" בשנים 2022 ו-2023. אוהבשלום הוא בנו של פרד אוהבשלום - תורם בולט למטרות ישראליות כמו בית החולים שערי צדק בירושלים, בו נקראה המרפאה לכאב אונקולוגי על שם אחיו. גם פרד, כמו בנו, הואשם על ידי העירייה בניהול רשלני של בניינים מוזנחים במנהטן, והפעלת לחצים פסולים על דיירים ותיקים לעזוב. דניאל הורשע בעבר בהתעלמות מצווי העירייה, הטרדה חוזרת של שוכרים וסירוב עקבי לתקן ליקויים בטיחותיים חמורים. לאחר מאבק משפטי ממושך, נשלח למאסר פעמיים. אלא שלמרות מעצרו, מופיעים בשנים האחרונות שמות חדשים ברשימה, שלדברי נציב הציבור משמים "שלוחות" שלו: מנהלים מטעם, ששמם נרשם בטאבו אך השליטה בפועל אינה בהכרח בידיהם. אחת מהן היא מלאני מרטין, שנכנסה לרשימה מיד לאחר היעלמות אוהבשלום ממנה - ורשומה כבעלים של אותם נכסים בדיוק. בשנים שעברו "כיכבה" בעשירייה הגרועה ביותר, וכיום היא מדורגת במקום ה-19.
את העשירייה סוגר דיוויד טננבאום, המנהל בפועל של נכסים המוחזקים יחד עם קבוצת סאמיט, חברת הנדל"ן הישראלית בבעלות זוהר לוי. טננבאום מנהל 14 בניינים שצברו יחד 1,549 הפרות בטיחות. בעירייה מצביעים על תנאי מגורים קשים בנכסים, הצפות חוזרות, מכת עכברושים ועיכובים מתמשכים בתיקונים. סאמיט טוענת כי היא שותף מיעוט בלבד באותם בניינים, וכי האחריות לניהול היומיומי אינה בידיה. סאמיט כזכור נמצאת על הכוונת של העירייה ועמותות דיירים, ביתר שאת לאחר שבית משפט אישר לה לרכוש יותר מחמשת אלפים דירות מקבוצת Pinnacle שנכנסה להליך חדלות פירעון.
ראש העיר ממדאני התערב באופן חריג כדי למנוע את העסקה מחשש שסאמיט תמשיך דפוסי ניהול בעייתיים יחד עם שותפיה בעבר כמו טננבאום, אך בית המשפט כאמור אישר את המהלך. סאמיט מצדה התחייבה בתגובה רשמית כי לא תשתמש שוב בשירותי החברות של טננבאום ושמבנה השותפות בדירות החדשות שונה: הפעם היא השותף המנהל המרכזי.
בסופו של דבר, רשימת סנגור הציבור מציירת תמונה קשה של שוק הדיור בעיר. מאחורי אלפי ההפרות מסתתרת מציאות יומיומית של זלזול בשוכרים, הזנחה וסכנות בטיחות. בזמן שעסקאות נחתמות במיליונים ובעלי הנכסים מתחלפים, אלפי משפחות ממשיכות לחיות בתוך טחב, הצפות, עכברושים ותקרות מתקלפות.
מחברת A&E Real Estate נמסר בתגובה: "מאז שרכשנו את הנכסים, השקענו מעל 800 מיליון דולר בשיפור איכות הדיור, מה שאומר שכל אחד מהבניינים שלנו נמצא היום במצב טוב יותר מזה שקיבלנו אותו. ההשקעה הזו הובילה להחלפת דוודים, מודרניזציה של מעליות, שדרוג מערכות אבטחה, וטיפול ב-35 אלף הפרות. לקרוא להשקעה של 800 מיליון דולר בשם 'הזנחה' - זה פשוט לא מדויק ולא הוגן. אנחנו מכירים בכך שיש עוד הרבה עבודה לפנינו, אבל זה תמיד היה היעד שלנו - לשתף פעולה עם העירייה ולתקן בעיות ישנות מדי שמחכות לפתרון כבר עשורים. זה לא ישתנה".
פנינו לקבלת תגובות משאר המוזכרים בכתבה, חלקם העדיפו לא להגיב, אחרים לא הגיבו לפניות.
