כמה שווים 138 מ"ר בכפר שמריהו? זה מה שיקבל בעל קרקע ביישוב היוקרתי, לאחר ששכנע את בית המשפט המחוזי בתל אביב כי הפקעה שבוצעה במקום הובילה להקטנת שטחו שלא כדין.
התובע ושמונה מהנתבעים הם בעלי קרקע בכפר שמריהו. התובע רכש את המגרש שלו, בגודל 1,478 מ"ר, באוגוסט 2021. עוד לפני כן, בנובמבר 2017, אושרה ופורסמה תוכנית מתאר שמכוחה הופקעו מהחלקה 651 מ"ר עבור דרכים. כתוצאה מכך הופחת חלקו בכ-138 מ"ר.
הוא פנה באמצעות עו"ד רפי שפטר למחוזי בתביעה לתיקון הרישום כך ששטחו יחזור לגודלו המקורי. לטענתו חוזה החלוקה כבר לקח בחשבון את ההפקעה, כך שהיא לא הייתה צריכה להשפיע על זכויותיו. נטען שאחת הנתבעות ביצעה תרמית, שעה שניסתה להטיל עליו את השלכות ההפקעה, כשידעה כי אלה לא אמורות לחול עליו.
בעוד שניים מהנתבעים תמכו בסעד המבוקש וביקשו שגם שטחם יוגדל, שאר בעלי הקרקע התנגדו. לדבריהם, התובע לא רכש זכויות נטו אלא חלק יחסי במגרש, ואחוזי הבעלות נותרו כפי שהיו. הם הוסיפו שמדובר באיש נדל"ן ותיק שידע היטב מה הוא רוכש, והיה עליו להבין שהוא קונה חלק מהקרקע, ולא שטח מוגדר.
המדינה, שצורפה להליך, טענה שרישום זכויות התובע נעשה בהתאם לדין ולנהלי המרשם, וממילא על התביעה להידחות, בהיעדר עילה.
כחלק מההליך מונתה שמאית כמומחית בית המשפט. התרשמותה הייתה שההסכמים בין הצדדים שיקפו את ההפקעה, בהתאם לגרסת התובע, כך שאין מקום שכולם יישאו בהשלכותיה בצורה שווה.
ואכן, זו אף הייתה מסקנת השופט גרשון גונטובניק, שכתב: "צודק התובע בטענתו כי לא היה מקום להקטין את ההיקף המעשי של זכויותיו במקרקעין לאחר ההפקעה. החלוקה נעשתה לאחר שההפקעה העתידית כבר נלקחה בחשבון". מכאן שאין לקחתה בחשבון פעמיים, ויש להוסיף לתובע כ-138 מ"ר על חשבון הנתבעת שנטען כי ביצעה מרמה.
בפסק הדין הובהר שאין מדובר במקרה שבו "באה הפקעה פתאומית ומקרינה על זכויות הבעלים בחלקה" (שאז הגיוני כי השלכותיה יתחלקו בין כולם), אלא "במקרה שבו ההפקעה ידועה בעת החלוקה, וזו משקללת אותה. לכן, אין מקום להטיל את נטל ההפקעה פעם נוספת על התובע".
בתוך כך דחה השופט את ההבחנה שביקשה ההגנה לבצע, בין רכישת זכויות "נטו" ו"ברוטו". לצד זאת נדחתה בקשת התובע לבצע את תיקון הרישום כבר במסגרת ההליך המשפטי. צוין שמבחינת המדינה, הרישום נעשה באופן תקין ובהתאם לנתונים שעמדו לנגד עיני הרשם בזמן אמת.
נקבע ש"תרופתו של התובע" הינה במתן סעד הצהרתי המעגן את צדקת טענותיו, באופן שיאפשר לו לפנות בבקשה מתאימה לתיקון המרשם, "ובתקווה כי פנייה זו תהיה מוסכמת".
לסיכום, בקשת התובע להגדלת שטחו בחזרה ל-1,478 מ"ר התקבלה במלואה, ואילו בקשתו לבצע את תיקון הרישום במסגרת ההליך המשפטי נדחתה. נפסקו לטובתו שכר טרחת עו"ד בסך כ-106 אלף שקל, בתוספת הוצאות משפט. מנגד הוא חויב לשלם למדינה 15 אלף שקל הוצאות, בשל דחיית הסעד הרישומי.
• לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד רפי שפטר
• ב"כ הנתבעות 1, 2 ו-5: עו"ד מוחמד ביאדסה ועו"ד אחלאם עבדאללה
• ב"כ הנתבעים 4-3: עו"ד עודד ישראלי
• ב"כ הנתבעים 7-6: עו"ד ליאת ברץ
• ב"כ הנתבעים 10-9: עו"ד דוד מרגליות (פמת"א אזרחי)
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
