בית המשפט המחוזי בחיפה הכריע לאחרונה בסכסוך ירושה בין בתו של גבר שהלך לעולמו לבין אשתו השנייה: הבת ביקשה לשלול מהאלמנה את הזכויות באחד מנכסיו, בין השאר בטענה שהם היו נשואים חודש וחצי בלבד לפני מותו, אבל השופט סארי ג'יוסי לא קיבל את עמדתה.
האב הלך לעולמו ב-1999, ובמאי 2010 ניתן צו ירושה שלפיו הבת והאלמנה הן יורשותיו היחידות - כשכל אחת זכאית למחצית מעיזבונו. בין היתר נכלל בירושה נכס מקרקעין שהמנוח עצמו ירש מאביו עשרות שנים לפני נישואיו.
"אם המטפלת מחליטה להמשיך בטיפול למרות הנסיבות, היא יודעת איך לעשות זאת"
"אם המטפלת מחליטה להמשיך בטיפול למרות הנסיבות, היא יודעת איך לעשות זאת"
(צילום אילוסטרציה: Shutterstock)
הבת סברה שהנכס צריך לעבור בשלמותו לידיה. לטענתה, מדובר ברכוש שהתקבל בירושה לפני נישואיו השניים של אביה, ולכן הוא מוחרג ממסת הנכסים המשותפים בהתאם לחוק יחסי ממון. היא ציינה שלא הוכחה כוונת שיתוף בנכס בין אביה לאשתו, וכי חייהם המשותפים נמשכו "בקושי חודש וחצי".
היא הוסיפה שצו ירושה קובע את זהות היורשים וחלקיהם בעיזבון, אך לא יוצר זכויות קנייניות יש מאין. לפיכך היא הגישה לבית המשפט למשפחה בחיפה תביעה להכרה בה כיורשת היחידה של הזכויות בנכס.
בתחילה ניתן לבקשתה צו מניעה שאסר על האלמנה לבצע פעולות בנכס, אולם בהמשך הוא בוטל. בין הנימוקים היו קיומו של צו הירושה מ-2010, היעדר צוואה התומכת בטענות הבת, והשיהוי המשמעותי בהגשת התביעה.
עו"ד אתי סדיסעו"ד אתי סדיסצילום: קובי גוב רז
הבת, שטענה שנודע לה על צו הירושה רק לאחרונה, ביקשה לערער על ההחלטה במחוזי, אבל השופט ג'יוסי דחה את בקשתה אף ללא צורך בתגובת האלמנה, ואימץ את נימוקי הערכאה הקודמת. הוא הדגיש כי אין בתביעה נימוק משפטי משכנע המאפשר להחריג את הנכס מעיזבון האב, שעה שאין מחלוקת שהיה בבעלותו ואף רשום על שמו.
בהחלטתו הפנה לסעיף 11(א) לחוק הירושה, הקובע כי כאשר אדם מותיר אחריו ילדים, בן זוגו יורש מחצית מעיזבונו. מכאן שהאלמנה זכאית למחצית העיזבון, בהתאם לצו הירושה שניתן.
בהחלטה הובהר כי הבת מערבבת בין שני הסדרים משפטיים שונים: דיני השיתוף הרכושי בין בני זוג במהלך חייהם, וזכויות הירושה של בן זוג לאחר פטירת האחר. "נכס שאינו משותף לבני הזוג או שאינו חוסה תחת משטר איזון המשאבים, אינו נכס חוץ עזבוני, או נכס שכללי הירושה על פי דין אינם חלים עליו", נכתב.
נקבע כי צו הירושה מ-2010 מחייב כל עוד לא תוקן או בוטל בהתאם לחוק. הבת לא נקטה את ההליך המתאים לתיקונו, וממילא תביעתה אינה מגלה עילה לכאורה לשינויו. לפיכך בקשת רשות הערעור נדחתה.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ הבת: עו"ד שפאא אלשייך • ב"כ האלמנה: עו"ד אומימה המשיבה ו/או עו"ד חסון פחאמנה • עו"ד אסתר אתי סדיס עוסקת בירושות וצוואות • הכותבת לא ייצגה בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין