מאז ה-7 באוקטובר עלו לישראל יותר מ-17,500 עולים מעשרות מדינות מסביב לעולם למרות מלחמת חרבות ברזל. על פי נתוני הסוכנות היהודית, מאז השבת השחורה החלה התעניינות גוברת בעלייה לארץ ממדינות מערביות, שמתבטאת בזינוק בפתיחה של תיקי עלייה. כך למשל, חל זינוק של 203% בפתיחת תיקי עלייה מצרפת מ-7 באוקטובר ועד 30 במאי, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (בסך הכול נפתחו תיקי עלייה ל-2,575 נפש לעומת 851 ב-2023). גידול של 66% נרשם בפתיחת תיקי עלייה מארה"ב בתקופת המלחמה, שם נפתחו תיקי עלייה ל-4,678 נפש לעומת 2,813 בתקופה המקבילה.
גם בקנדה נרשמה התעניינות מרשימה ברצון לעלות לארץ, לאחר שחל גידול של 105% ונפתחו תיקי עלייה ל-633 נפש לעומת 309 בשנה שעברה; ועלייה 48% נרשמה בפתיחת תיקי עלייה מבריטניה ל-541 נפש. "אלפי יהודים השתתפו בירידי עלייה שהסוכנות היהודית ערכה ברחבי העולם, בשיתוף עם משרד העלייה והקליטה וארגון אופק ישראלי, בהם משפחות צעירות עם ילדים", אומרים בסוכנות.
מהצד השני, נשאלת השאלה כמה ישראלים ירדו מהארץ מאז שמחת תורה או טסו לחו"ל ומתכננים לחזור כשאבק המלחמה ישקע. לדברי גורמי המקצוע, בעוד עלייה היא מדד שניתן לכמת אותו, הכיוון השני קשה הרבה יותר. אי אפשר לדעת או להפריד בין מי שיוצא לחופשה ארוכה, מי שנוסע למטרות עבודה או רילוקיישן או מי שמבלה את ימיו הלוך ושוב, לעיתים אף מטעמי מיסוי. הרי חלק מהנוסעים לא יודעים בעצמם לכמה זמן הם יצאו מהראץ, ואין גוף רשמי שאליו הם מדווחים בנושא.
"אין נהירה החוצה, ההיפך הוא הנכון", אומר איל הנדלר, יו"ר קבוצת כנען. "רוב מי ששקלו לעזוב, הבינו שהביטחון האמיתי נמצא בישראל. כך גם יהודי הגולה: באירופה ובארה"ב הבינו שכדאי להם היום לרכוש נכס בישראל, לא כהשקעה אלא כמקום מפלט, אפילו מי שעד לפני שנה-שנתיים חי בתחושת ביטחון מוחלט. המלחמה יצרה שתי מגמות מנוגדות: מצד אחד גילויי האנטישמיות עודדו עלייה או לפחות רכישה של דירת מפלט בישראל; מצד שני, ישראלים שמתקשים להתמודד עם המצב הביטחוני והחברתי מחפשים לרכוש דירות בחו"ל לצורך השקעה, מעבר או מגורים זמניים. לשמחתי הם מעטים".
איל הנדלרצילום: תומר חומפס"קפריסין מייצרת הרבה עניין"
חברת BMBY DREAMS, המתמחה בפיתוח תוכנות CRM ומערכות למכירת דירות מרחוק לחברות נדל"ן ולמשרדי תיווך, מותקנת באלפי חברות ב-28 מדינות. מניתוח נתוני החברה עולה כי לפני המלחמה שיעור הפניות של תושבי חוץ לחברות הנדל"ן הישראליות עמד על כ-5% ומאז צמח לכ-11.5%. פילוח הפניות של תושבי חוץ לפי ארצות המוצא מגלה כי 48% מהמתעניינים מאז פרצה המלחמה הם מארה"ב, 21% מצרפת, 18% מבריטניה, 7% מרוסיה ו-6% ממדינות אחרות".
מארק זאבי, יו"ר חברת במבי מערכות תוכנה, מסביר כי "המלחמה יצרה שתי מגמות מנוגדות בענף הנדל"ן: מצד אחד זיהינו מיד אחרי פרוץ המלחמה עלייה של מאות אחוזים בהתעניינות מצד תושבי חוץ בפרויקטים בישראל; מנגד, ראינו גם עלייה הדרגתית בביקושים לרכישת דירות בחו"ל בקרב ישראלים". לדבריו, הסיבות לגידול במספר תושבי החוץ המעוניינים בדירה בישראל הן בראש ובראשונה התגברות האנטישמיות, אבל לא רק.
"יש גם תושבי חוץ יהודים, ישראלים ותומכי ישראל, שרואים בקניית דירה בארץ בתקופת מלחמה אקט של תמיכה במדינה, בחברה ובכלכלה", הוא מסביר. "לצד השיקולים הפטריוטיים, יש גם שיקול כלכלי הנובע ממבצעי המימון שמציעות היום החברות הישראליות, המאפשר לעולים לרכוש דירה עתידית בלי למכור את הדירה הקיימת עד למועד האכלוס. במקביל קיימת הערכה שאחרי המלחמה מחירי הדירות ישובו לעלות בשל הגדלת הפער בין הביקוש להיצע".
מארק זאביצילום: אבי תלאשר לישראלים שרוכשים בחו"ל, הוא מציין כי "המגמה של תושבים ישראלים המתעניינים ברכישת דירה בחו"ל החלה עוד לפני המלחמה - חלקם להשקעה וחלקם למגורים או כדירת מקלט. בשבועות הראשונים למלחמה הביקושים נעצרו, אבל אז שבו ועלו באופן הדרגתי. כיום אנחנו מזהים מגמת עלייה קבועה בביקושים עם נטייה ליעדים קרובים. קפריסין, למשל, מרכזת היום הרבה עניין מצד ישראלים, ובאי פועלים גם יזמים ישראלים, מקומיים ובינלאומיים, המציעים דירות לרכישה בערים השונות כמו פאפוס, לרנקה ולימסול. לפי הערכות, כ-20 אלף ישראלים עברו בשנים האחרונות לגור בקפריסין באופן קבוע ועוד כ-20 אלף ישראלים חיים על הקו ומחזיקים דירה נוספת בקפריסין, בזמן שהם עובדים או מחזיקים עסקים בישראל".
כך למשל גיל ותמר, תושבי השרון בשנות ה-60 לחייהם, רכשו לאחרונה דירת 3 חדרים בפאפוס בקפריסין בפרויקט של יזם מקומי בעיר. עבור דירה ששטחה 95 מ"ר הם שילמו כ-280 אלף אירו בפרויקט שכולל 106 דירות מרחק 10 דקות הליכה מהחוף. הפרויקט כולל גם שירותי ניהול והשכרת הנכס עבור הבעלים. השניים מספרים כי התחילו לבחון את רכישת הדירה לפני המלחמה, בתקופה שבה הרפורמה המשפטית גרמה להם לחשוש מהשינויים שעוברת החברה בישראל.
"בחרנו בקפריסין בגלל הקרבה, 40 דקות טיסה ולא מעט טיסות יומיות מישראל, וגם משיקולי מס. את הרכישה עשינו בליווי חברת שיווק בבעלות ישראלית המתמחה בשיווק נדל"ן בגרמניה ובקפריסין, וטסנו לקפריסין לסיור במספר פרויקטים בערים השונות. סימנו את פאפוס כעיר מועדפת, בעיקר בגלל אופי אוכלוסיית המהגרים בה, שמורכבת בעיקר מקהל אירופי, אבל בסופו של דבר לא התקדמנו עם הרכישה", הוא אומרים.
בעקבות המלחמה חזרו בני הזוג לתוכנית הישנה והחליטו לבצע את העסקה: "אחד השיקולים המשמעותיים היו שהדירה מוכנה לאכלוס. שיקול נוסף לבחירה בפרויקט הספציפי היה שהיזם מחזיק בחברת ניהול שמטפלת בדירה ובהשכרה שלה לתקופות קצרות טווח. מבחינת התהליך, בסיוע המתווך הישראלי יצרנו קשר עם עורך דין מקומי, שבדק את מסמכי הנכס, התוכניות והיתרי הבנייה, וכן סייע בפתיחת חשבון בנק". לדבריהם, בשל העובדה ששניהם בעלי אזרחות אירופית - ההליך מבחינתם היה פשוט יותר.
טל בוימן, מנכ"ל משותף ב-BNC יזמות והשקעות נדל"ן, מוסיף כי "יש לא מעט משקיעים חדשים שמדברים בקול רם על פיזור הכסף שלהם לזמנים כמו המצב הנוכחי במדינה שלנו. הם פונים להשקעות נדל"ן מעבר לים עם דגש על מקומות 'בטוחים' ומדינות עם כלכלות חזקות. בנוסף, אנו רואים מתחילת הלחימה שגיל ההשקעה הופך צעיר יותר ובשלב מוקדם יותר. אם בעבר המשקיע הישראלי הממוצע היה רוכש תחילה את הנכס הראשון שלו בישראל, ולפעמים אף 2-3 נכסים ראשונים בארץ ורק לאחר מכן היה הולך לחפש את ההשקעה הבאה שלו מעבר לים, הרי שהיום בעקבות אי הוודאות אנחנו רואים גל של משקיעים חדשים וצעירים שנכנסים לשוק, במיוחד האמריקני".
שיר טורם-הספרי, ממתגת ערים ונדל"ן, מגנה על הישראלים שבוחרים לעבור או לרכוש נדל"ן בחו"ל בעת הזו: "אותם ישראלים שבחרו מאז אירועי 7 באוקטובר לנסות את גורלם במדינות אחרות, אינם בהכרח אנטי-פטריוטיים. רובם הגדול עושה זאת בלב כבד. מבחינתם כלו כל הקיצין באשר ליכולת להגיע לדירה סבירה, שלא לדבר על פרנסה ראויה. לטעמי, זוהי הזדמנות לייצר עבורם את הבשורה החדשה דווקא בפריפריה באמצעות סבסוד מלא של מחירי הדירות, ובד בבד יצירה של מקומות עבודה איכותיים. במקביל, וכחלק בלתי נפרד משיקום הפריפריה - במיוחד אזור הגליל שנפגע קשות והתרוקן מרוב תושביו - יש להציע אזור זה כהזדמנות לחיים חדשים עבור מאות אלפי יהודים בתפוצות שחווים כעת אירועים אנטישמיים קשים ורוצים לעלות לישראל".
"עניין מצד תושבי חוץ בקצרין"
אמיר כהן, סמנכ"ל שיווק בחברת י.ח. דמרי, מספר שניתן לראות בבירור שינוי בביקוש מעבר לים: "בחודשים האחרונים אנחנו עדים לעלייה משמעותית בהתעניינות וברכישות מצד יהודי התפוצות. אם בעבר מרבית הרוכשים היו ממעמד גבוה, וקנו בארץ דירות נופש או נכסים להשקעה, בין היתר מתוך תחושת פטריוטיות, היום אנחנו מקבלים פניות שפחות ראינו בעבר, יותר משפחות צעירות ממעמד הביניים שתחושת הביטחון שלהן נפגעה משמעותית, בעקבות ההבנה שלהיות יהודי בחו"ל זה אירוע מורכב. המשפחות הצעירות מחפשות ערים ושכונות שיספקו להן קהילתיות ונגישות למרכזי תעסוקה".
לדבריו, "אם בעבר תושבי חוץ התעניינו בדירות בסמוך לים בערים כמו תל אביב, נתניה ואשדוד וכמובן בירושלים, היום המשפחות קונות בערים שבהן רמת המחירים נגישה יותר. כך למשל בפרויקט שלנו בקריית גת רכשו לאחרונה דירות 5 משפחות צעירות מניו ג'רזי, שביקשו ליהנות מחיי קהילה, מוסדות חינוך לילדים וקרבה יחסית לירושלים ובית שמש, שם יש קהילה גדולה".
חנה שורץ, סמנכ"לית שיווק בקבוצת י.ד ברזאני וקבוצת אבני דרך, מספרת שהביקוש של תושבי החוץ הגיע כבר לפריפריה: "בשנים האחרונות, ובמיוחד מאז פרוץ המלחמה, ישנה עלייה ניכרת בהתעניינות של יהודים מרחבי העולם לרכוש נכסים בישראל, הן למטרת מגורים והן כהשקעה עתידית. התגברות האנטישמיות מהווה גורם מרכזי בשינוי זה. לרוב מדובר בקהילות או בקבוצות מאורגנות המבקשות לבצע רכישה משותפת, במטרה לשמר אורח חיים קהילתי ייחודי. המניעים העיקריים הם אידיאולוגיים והתיישבותיים, כאשר השכונות המועדפות הן כאלו המאפשרות שימור הקהילה והערכים המשותפים".
לדבריה, "בימים אלה אנו מתחילים בשיווק רובע מגורים חדש בקצרין, וכבר רואים עניין רב מצד תושבי חוץ. הם מחפשים אחר הזדמנות למגורים המשלבים הגשמה והתיישבות, תוך יכולת לשמור על ערכי האחדות והחיים הקהילתיים. עם זאת, חשוב להכיר בכך שתהליך הרכישה עבור יהודים מחו"ל יכול להימשך למעלה משנה, בשעה שהיזמים מצידם מוגבלים בזמן המכירות שלהם. העיכובים נובעים לרוב מהבירוקרטיה ומהצורך באישורים שונים".
אנה פוגל, סמנכ"לית השיווק של חברת קרדן נדל"ן, מציינת כי גם אופי הדירות שמחפשים תושבי החוץ השתנה: "אנו מקבלים פניות רבות מצד של יהודים בחו"ל, המחפשים דירה לשימוש עצמי או כבטוחה בישראל, מתוך אידיאולוגיה ציונית ותחושת שייכות והזדהות. עם זאת, הביקוש לסוגי הדירות שהם מבקשים לרכוש השתנה. כך למשל, ממש עם תחילת המלחמה מכרנו 4 דירות בפרויקט הולילנד בירושלים. אולם מאז ההתלקחות הנוספת בגל האנטישמיות בארה"ב ואירופה, ובעיקר בעקבות הפגנות הענק באוניברסיטאות, התחלנו לקבל יותר ויותר פניות, וכבר לא מדובר רק בביקוש לדירות יוקרה וגם לא מדובר רק בירושלים. ביצענו בתקופה האחרונה הרשמות לרכישת דירות בתל אביב וברמת גן".
אנה פוגלצילום: נווה אביאני"מייחסים חשיבות רבה לסביבה"
יוני בראל, סמנכ"ל שיווק ומכירות בחברת אזורים, מספר כי "כבר בחודש הראשון של המלחמה נוכחנו לדעת שגלי האנטישמיות שהתחזקו מגבירים את ההתעניינות, הביקוש והעסקאות לרכישת דירות בארץ בקרב יהודי התפוצות. חלקם מעוניינים לייצר עבורם ועבור משפחותיהם את התשתית לעלות או לחזור ארצה, וחלקם רוצים להשאיר את האפשרות הזאת פתוחה, מתוך מחשבה שהרכישה בפני עצמה מהווה גם השקעה טובה ובטוחה להון שהושקע".
לדבריו, "במהלך ליווי תושבי חוץ בקניית הדירה בישראל, מצאנו שהם מייחסים חשיבות רבה לסביבה, כאשר יש קהילות שמחפשות צביון מסוים באזור המגורים. למשל, יש קהילות שחשוב להן להיות קרובות לשירותי דת וקהילה דוגמת מרכזי Young Israel בישראל, כאשר בעיר נתניה יש מרכז כזה שמפגיש יהודים רבים שעשו עלייה ומתגוררים בסמיכות אליו. גם הבירה ירושלים מבוקשת בקרב יהודי התפוצות בשל צביונה הייחודי".
טלי שרוןצילום: יוהנס פלטןגם טלי שרון, סמנכ"לית שיווק ומכירות בחברת רם אדרת, מציינת כי ירושלים זוכה לביקוש משמעותי מצד תושבי חוץ: "בפרויקט החברה בגבעת המטוס, ששיווקו החל לאחר פרוץ המלחמה, נרכשו בחודשים האחרונים למעלה מ-20 דירות על ידי תושבים אמריקנים. מדובר במשפחות מהמגזר הדתי-לאומי, שמוטרדות מהאנטישמיות הגואה בארה"ב ומעוניינות שתהיה להם דירת מקלט בישראל. לעיתים מדובר ברכישה ממניעים ציוניים ומרצון לתמוך במדינת ישראל, ובמקרים אחרים מדובר במשפחות שתכננו עלייה והמלחמה האיצה את התהליך. לרוב תושבי החוץ מארה"ב קונים את הדירות הגדולות יותר של 5 חדרים ואת דירות הגן, כי מדובר במשפחות גדולות".
חיים קקון, משנה למנכ"ל קבוצת נחמיאס, אומר שתהליך הרכישה של תושבי חוץ שונה מזה של המקומיים: "ראשית לוקח להם יותר זמן לסגור עסקה בגלל המרחק ויכולת העברת הכספים מחו"ל ומפני שהם לא מכירים את האזור. רובם לוקחים איש אמון מטעמם, לרוב זה יהיה קרוב משפחה שחי בארץ, בסיוע עורך דין שהם סומכים עליהם, שאחראים למצוא עבורם את הנכס האידיאלי. הכול מתחיל ביצירת קשר עם החברה, בדיקת החוזה, בדיקת מפרט הדירה, השכונה ועוד. מדובר באחריות לא פשוטה, וכחברה שמבינה את המורכבות, אנחנו עושים הכול כדי להקל על הרוכשים בתהליך הרכישה המורכב. חשוב לזכור שהנדל"ן בישראל אומנם יקר יותר מאירופה או ארה"ב, אבל עבורם המרחק בין פרברי המגורים והמרכזים העירוניים פחות משמעותי, הם מורגלים לעשות מרחקים, לכן הם מוכנים לגור רחוק יותר מהטבעת המרכזית של תל אביב".
גם רז שרייבר, מבעלי חברת אינהאוס שיווק פרויקטים, מתייחס לשינוי העדפות המיקום של תושבי החוץ: "בחודשים האחרונים אנחנו רואים שעבור יהדות התפוצות, האנטישמיות הגואה היא קטליזטור משמעותי שהגביר את הביקושים לדירות בישראל. אותן משפחות ששקלו דירות נופש להשקעה או שישראל הייתה ברדאר שלהם כשאיפה לא ממומשת, החליטו שהן עולות לארץ או לפחות רוכשות דירה. במשרדי המכירות יש עלייה במתעניינים מחו"ל לא רק באזורים שבהם התעניינו בעבר, כנתניה ואשדוד, אלא בכל רחבי הארץ - בת ים, חולון, מודיעין, גבעת שמואל ועוד".
"מוכנים לשלם את המחיר"
אלי גבאי, מבעלי קבוצת גבאי, מוסיף עוד סיבה שבגינה רוכשים תושבי החוץ יותר דירות כעת: "הסיבות לגידול הן בראש ובראשונה התגברות האנטישמיות בעולם והרצון לרכוש דירה בישראל לצורך עלייה או כדירת מפלט עתידית. יש גם תושבי חוץ, יהודים, ישראלים ותומכי ישראל, שרואים בקניית דירה בישראל בתקופת מלחמה אקט של תמיכה במדינה, בחברה ובכלכלה הישראלית. לצד השיקולים הפטריוטיים, יש גם שיקול כלכלי, הנובע מהפיחות בשקל הישראלי ביחס לדולר וליורו, שהופך את הקנייה בקרב תושבי חוץ לכדאית יותר, וכן ההערכות שאחרי המלחמה מחירי הדירות ישובו לעלות בשל הגדלת הפער בין הביקוש להיצע. עד כה, כ־90% מבאי הכנסים שהשתתפנו בהם בחו"ל השנה, התעניינו דווקא בערי המרכז, כשהמובילות בהן הן תל אביב ורמת השרון. לדבריהם, המטרה המרכזית היא לעשות עלייה בחמש השנים הקרובות, וחלקם גם ביקשו לבחון קנייה למטרות השקעה". עוד מוסיף גבאי, כי "השנה הייתה הצלחה בירידי הנדלן בחו"ל, שלא הייתה כמותה בשנים האחרונות. ההצלחה תורגמה בפועל לעלייה של כ־30% במכירות לתושבי חוץ. כמו כן אנחנו עדים לתופעה של משפחות שקונות יחד נכסים בתקווה לעלות יחד לארץ. בפרויקט שלנו בנתניה, למשל, שתי אחיות מניו יורק רכשו פנטהאוזים צמודים, אחת ליד השנייה".
סוזאן בן יצחק, בעלת חברת התיווך לתושבי חוץ Mr Ashkelon, סבורה שהביקוש עוד צפוי להאמיר: "עדיין לא רואים את המסות של הרוכשים, מכיוון שעד לא מזמן חברות רבות מחו"ל לא טסו לארץ וביטלו את הטיסות, ומי שתכנן להגיע, לא קיבל ביטוח נסיעה, וזה משהו שמנע עסקאות. לכן בחודשים הקרובים אני צופה שמספר העסקאות יגדל משמעותית. בשבועות האחרונים רואים יותר מתעניינים ששואלים על נכסים בעיקר במקומות, כמו רעננה, נתניה וירושלים וגם מגלים לאחרונה את אשקלון, שאם בעבר הייתה נחשבת עיר ספר דרומית שקרובה לעזה וחשופה לתקיפות, זה השתנה ומגיעים יותר ויותר מפה לאוזן. הביקושים הם לדירות חדשות עם ממ"ד, וגם זה משהו חדש שתושבי החוץ למדו לבדוק לאחרונה. בפרויקט של אפגד, הממוקם על חוף הים של אשקלון, אנחנו אחראים על השיווק לתושבי החוץ, במקביל לשיווק לקהל הישראלי המתבצע על ידי החברה, וניתן לומר שכשליש מהרוכשים הם תושבי חוץ או עולים חדשים־ישנים מארצות הברית".
לדברי יפה סדן, סמנכ"לית השיווק והמכירות בקבוצת יוסי אברהמי, "גילויי האנטישמיות בעולם נגד ישראל אינם חדשים, והם תמיד שיחקו תפקיד משמעותי בשוק הנדל"ן. בעקבות המלחמה גילויי האנטישמיות התפשטו למדינות רבות ואף החריפו. יהודים בעולם כיום מפחדים לצאת מהבתים ולהסתובב ברחובות עם סממנים יהודיים; הם מורידים את הכיפות וחוששים לחייהם. האנטישמיות התרחבה גם למדינות, כמו ארה"ב או אנגליה, שנחשבו עד היום כבטוחות עבור יהודים, ואנו רואים פגיעות ביהודים ובעסקים שלהם, מחאות אלימות באוניברסיטאות ועוד. זהו מצב קיצוני ומצער, שלא היינו בו מאז תקופת השואה. אף יהודי לא צריך להתבייש במי שהוא ובוודאי שלא לחשוש לחייו.
יפה סדןצילום: יח"צאנו רואים את ההשפעות של כל זאת במשרדי המכירות שלנו. יהודים רבים, שניהלו מו"מ כבר לפני המלחמה, וכמובן כאלה שנפגעו מהאנטישמיות הגוברת, מחפשים לעלות ארצה ולהשתקע כאן. השתתפנו לאחרונה בכנס עם הקהילה היהודית באוסטריה, ונכחו שם כ־500 יהודים שגרים כבר שנים במדינה. ראינו בכנס את הכמיהה שלהם לארץ ישראל, הם רוצים לעשות עלייה ולקנות כאן בית. ההתעניינות מצידם בפרויקטים בארץ הייתה גבוהה מאוד, הם רצו לקבל מידע מפורט על הפרויקטים בכל מיני מקומות בארץ. שאלו על הליווי הבנקאי, על המיקום, על הדירות והסטנדרט. רבים מהם רצו להיפגש איתנו ולשמוע יותר, עד כדי כך שנאלצנו לדחות את הטיסה חזרה ארצה. עם רבים גם קבענו פגישות המשך לצורך סיור בפרויקטים שונים בארץ. היהודים מכירים את רמת המחירים בישראל, ויודעים שהמחירים גם צפויים לעלות, אבל הם מוכנים לשלם את המחיר כדי לרכוש כאן בית.
