באוצר עדיין לא גיבשו סופית תוכנית מענקים לפגיעה בעסקים, שצפויה להיות דומה לזו שניתנה בזמן הקורונה, ובינתיים, ביום ה-11 ללחימה, בעלי העסקים הקטנים כבר סופגים פגיעה כלכלית קשה. החנויות ברובן סגורות. קונים כמעט ולא באים, לצד עובדים שמגויסים למילואים.
לפי נתוני שב"א, בשבוע שעבר היקף ההוצאות של הישראלים בכרטיסי אשראי הגיעו לסכום של למעלה מ-6.457 מיליארד שקל לעומת סכום של למעלה מ-9.096 מיליארד שקל בהוצאות בכרטיסי אשראי שביצעו הישראלים בשבוע ממוצע מתחילת השנה.
בין הענפים שנפגעו ניתן למצוא את הלבשה והנעלה עם ירידה של 75% בהוצאות, חנויות הריהוט וכלי הבית עם ירידה של 69%, ענף חנויות הפרחים והמשתלות עם ירידה של 61%, ומסעדות, בתי קפה ומזון מהיר עם ירידה של 55% בהוצאות.
דיברנו עם כמה מבעלי העסקים, שמספרים על הבעיה הכלכלית שהולכת ומתגברת מיום ליום, וגם עם ארגוני העצמאים, כדי להבין מה המדינה נדרשת לעשות כאן כדי למתן את הפגיעה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet

הפרחים נרקבים

הדר פרייס חנקין, בת 38, בעלת חנות פרחים קטנה בקיבוץ הזורע בשם "פרחים בכרם": "אנחנו במצב של קיפאון מרגע פרוץ המלחמה ואין לדעת לאן זה יימשך ולכמה זמן. יש אי-ודאות גדולה, למשל לגבי המשכורות של כולנו. בעוד שעובדים שכירים איכשהו מוגנים על ידי המדינה, לנו לעצמאים אין שום ביטחון במצבי חירום. המלחמה תפסה אותי עם מלאי של פרחים והם נערמים ולצערי נרקבים.
הדס פרייס חנקין הדס פרייס חנקיןצילום: ענבל קים פורסט
"הזמנתי את אנשי הדרום שהתארחו אצלנו בקיבוץ לסדנת שזירת פרחים, אבל יש הרבה סחורה טרייה שלא ניתן לשמור והיא מן הסתם מגיעה לפח. לאנשים אין מצב רוח כרגע לקנות זר פרחים. מי ידע שתפרוץ מלחמה ותשתק את העסק".
אהרון בר חי, בעל עסק קיר טיפוס בקריית-שמונה שנקרא "רוג'ום", נקרא למילואים והעסק סגור: "אשתי ושלושת הילדים שלנו אצל אחותה במרכז. בתחילה ניסיתי לפתוח אבל אף אחד לא בא, וזה מובן. רק שככל שעוברים הימים ההוצאות שלי ממשיכות לרדת, ללא הכנסות.
"מהר מאוד אני אכנס לבעיה תזרימית, ואיך אוכל לשלם משכורות לעובדים שלא עובדים כרגע? ההוראה של משרד העבודה מבחינתם זה להמשיך לעבוד כרגיל. הצפון מתוח מאוד, תושבים כל הזמן מתפנים. למי אני אפתח? ויש לי הלוואות על הראש. שוב אנחנו, בעלי העסקים הקטנים, שקופים. פשוט לא רואים אותנו".
ירדן כהן ירדן כהן צילום: דרור ארצי
ירדן כהן בעלת עסק לעיצוב אופנה, בת 32 מקריית-שמונה, בהיריון בחודש התשיעי: "אחרי לידת בני הראשון, החלטתי לעצב כל מיני מוצרים ללידה, מה שהוביל אותי לפתוח את העסק הקטן שלי בשנת 2020 בשם: Yarden.co (רקמה ממוחשבת וטקסטיל בעבודת יד). אני תופרת מארזי לידה ורוקמת הרבה מוצרים, בין היתר גם ליחידות צבאיות ולגופים פרטיים.
"יש לי סטודיו משלי בקריית-שמונה בו אני מייצרת בעצמי בעבודת יד. כעת, בגלל המלחמה, העסק נסגר. המצב בעיר מאוד מתוח ואנחנו התפנינו, אי-אפשר להישאר בעיר, יש אזעקות ואין לי יכולת להמשיך לעבוד ולייצר עכשיו כי המכשירים נמצאים בסטודיו. אין לי שום סיוע מהמדינה כשיש מצב של מלחמה, אבל בסוף תיגמר המלחמה וכל אחד צריך לחזור לשגרה שלו. אנחנו מצפים שהמדינה תוציא פיצויים מסוימים לעסקים קטנים".
משה בנישומשה בנישוצילום: פרטי
משה בנישו, מורה דרך ובעלים של חברת התיירות "אורורה מסעות עולמיים": "מאז המלחמה אנו עדים לעצירה מוחלטת של הפעילות שלנו, כמו בימי הקורונה ובמשברים שעבר ענף התיירות בשנים האחרונות. אנחנו הראשונים שנסגרים והאחרונים שסביר להניח שישובו לעבודה. בשבועיים האחרונים היו אמורים לצאת שמונה טיולים למקומות שונים בעולם, בעיקר למדינות שלא בטוח שבמהרה כל כך ישובו מטיילים ישראלים לפקוד כמו מרוקו, אזרבייג'ן, מצרים ועוד. עבודה של חודשים באיסוף הקבוצות, בניית הזמנות מול ספקים בחו"ל, תשלומים לספקים, תשלום למשכורת לעובדים - הכל ירד לטמיון.
"מבחינת כוח אדם זו הבעיה העיקרית. לוקח הרבה זמן להכשיר אנשים בתחומים האלה, אני מנסה לשמור על העובדים שלי בשיניים וזה לא פשוט בכלל. מהמדינה אני מצפה, כבר כעת, שלפחות תגדיר מחדש פעילות של אפשרות הוצאה לחל"ת, אבל הפעם במודל שיחייב את העובדים לעזור בתחומים שונים או להתנדב מול ארגונים שונים, ככל האפשר. מאוד חשוב לשמור על האנשים בתעשייה אחרי מה שקרה בקורונה, שרבים פשוט עזבו את התחום או החליפו עבודות וחבל, שוב, בפעם המי יודע, לקבור ענף שלם".
חני גולדשטייןחני גולדשטייןצילום: פרטי
חני גולדשטיין מנתיבות, בת 45, די-ג'יי ומפיקת אירועים במגזר החרדי, מספרת כי "כל האירועים שהיו לי ביומן בוטלו לגמרי. כרגע אין באופק לחזור ולעשות אירועים, כי אנחנו במלחמה. פרנסה אין, אבל בסופו של יום אני אני צריכה להאכיל את ילדיי. אף גורם לא מסייע ולא יצר קשר. איפה מקבלי ההחלטות?"

כמעט ואין עבודה

מאי נר גאון בעלת עסק MAY FITNESS, ברחובות, מספרת כי "את העסק שלי פתחתי לפני שנה. בעקבות המלחמה אני עובדת במתכונת מאוד חלקית, בלית ברירה. בגלל שהרבה בנות מפחדות לצאת מהבתים ועוצרות או מקפיאות את המינוי. עד המלחמה הזו זה עסק שעבד מבוקר עד ערב אבל העבודה הצטמצמה משמעותית וכך גם ההכנסות.
מאי נר גאוןמאי נר גאוןצילום: פרטי
"אני מצפה שהמדינה תתמוך בנו, בבעלי העסקים, כי כל פעם שקורה משהו, כמו בקורונה, לא תמכו בנו וגם עכשיו. אני בחורה צעירה שחלמתי לפתוח עסק עצמאי עם המון אנרגיה ושאיפה להצלחה, נתתי את הנשמה לעסק, השקעתי המון כספים והמצב הזה יכול להרוס בשנייה את כל מה שבניתי".
אלעד ארואטי, בעלים של "ברזיל", חנות ביגוד והנעלה בחולון: "שבוע ימים הייתי סגור מרגע שפרצה המלחמה. אתמול, זו הפעם הראשונה שחזרתי לחנות ופתחתי אותה, בתקווה שאולי יגיעו בכל זאת קונים. אבל המצב על הפנים. 100 שקל פדיון ביום עבודה זה לא דומה כלל וכלל להכנסות שלי. בהשוואה לפרק הזמן מהשנה שעברה, הרי שיש לי ירידה בהכנסות של למעלה מ-80 אחוז ואני לא רואה אור בקצה המנהרה.
אלעד ארואטי אלעד ארואטי צילום: פרטי
זה מצב מלחמה. נקודה. למי בכלל יש חשק לבוא ולקנות? ההוצאות ממשיכות לרדת בשוטף, שכר דירה, תשלום שכר לעובדת שנשארת בבית עם הילדים הקטנים. זה ימוטט אותנו בלי סיוע של המדינה. למה מחכים, ריבונו של עולם?
דני אלחרר, יצרן בגדים וסיטונאי: "עם פריצת המלחמה הכל נדם. לאנשים אין חשק לקנות בגדים, אני מוכר בעיקר לחנויות רחוב ולא בקניונים, ואנשים לא קונים. אנשים מתחילים להחזיר צ'קים, מתחילים להחזיר סחורה של עונות שכבר לא רלוונטיות. מה צריכים מהמדינה? בעל חנות שהתזרים שלו ממילא נמוך מאוד ועומד כרגע על 0 צריך שיידחו את כל התשלומים שלו – ביטוח לאומי, פנסיה ועוד.
דני אלחרר דני אלחרר צילום: פרטי
"דבר שני הוא פיצוי לפי מחזורים. יש אנשים שמכרו לצבא או לגורמים אחרים ולא קרה להם, אין בעיה, אל תפצו אותם, אבל יש כאלה שהמחזור שלהם נחתך ב-70%, אז שהמדינה תיתן לו 70% משכר העובדים, 70% מהארנונה וגם 70% מהמשכורת שלו. כך המדינה תוכל קודם כל לסייע לעסקים הקטנים שעלולים לקרוס. הם יוכלו ככה לסייע להם לעבור את החודש–חודשיים הקרובים. המדינה צריכה להעביר כספים, לפחות למשכורות של העובדים".

ממה נשלם בסופר?

ורד כרמל, מספקת חוגי תל"ן ריתמיקה וסיפורים לגני ילדים: "אני מעסיקה 50 עובדים. מתחילת אוקטובר לא עבדנו יום אחד והעיריות, לפי ההסכם, משלמות רק כשעובדים. יושבות כעת מורות ומדריכות בבית ללא הבטחה שיהיה להן שכר, ממה הן יתפרנסו אם זה יימשך חודש או יותר. שלא לדבר עליי כבעלת עסק, יש לי אפס הכנסה. לקחו מההורים כסף עבור החוגים, אז מן הראוי שהמדינה תודיע שישלמו לנו חל"ת, או שהעיריות יגידו 'נשלם מה שהתחייבנו' ואז נוכל לשלם למדריכות ונעשה זום מהבית. כולן אצלנו מורות צעירות, חלק מהבעלים במילואים. ממה הם ישלמו לסופר? בכל הארץ סגרו את מוסדות החינוך, אני מצפה שכמו בקורונה ייתנו חל"ת כדי שנוכל להמשיך לתפעל את העסק אפילו חלקית. אני עומדת חסרת אונים מול המחשבה שלא יקבלו משכורת בחודש הבא".
רוחמה סרג, אר.אס שירותי ניקיון, עסק לניקוי משרדים: "יש לי חברה 13 שנה עם 40 עובדים מכל המגזרים. העובדים האלה מיום ראשון שעבר יושבים בבית. הרבה משרדים עברו לעבודה מהבית והודיעו לי לא לשלוח את העובדים לניקיון. יש לי עובדים שאי-אפשר להוציא אותם לחל"ת, כי חלקם לא אזרחי ישראל למרות שיש להם אישור עבודה. הם משלמים שכירות, יש להם ילדים. המשרדים שאני משרתת לא בטוח שישלמו לי בסוף החודש, כי לא נתתי שירות, אבל אני חייבת לשלם לעובדים. בקורונה נתנו לעסקים מענקים ומהם שילמתי להם, אבל כעת אין עדיין סידור. בלי העבודה הזאת אין להם מה לאכול או ממה לשלם שכירות".
נעם נדב, חינוך פיננסי לנוער וילדים דרך משחקים: "אני מעסיק 40 מדריכים פרילאנסרים מדימונה ועד הצפון שמגיעים לבתי הספר. כל בתי הספר סגורים ואין לנו עבודה. מנגד יש לי מלא התחייבויות כי תיכננתי על תזרים מסוים לפיו התחייבתי. יש בעיה עם הבנקים, אתם מספרים סיפורים שהם עוזרים, בתכלס אין עזרה. ביקשתי להגדיל מסגרת - לא איפשרו לי, אומרים שאפשר לפרוס את המשכנתה אבל זה יגרור קנסות מאוד גדולים. נאלצתי לפתוח קופות גמל ולצמצם את ההפרשות האישיות שלי לפנסיה ולקרנות השתלמות. הקושי הגודל הוא תזרים".
לדברי יקי כביר, מבעלי המסעדות סרפינה יאוזה ורשת קפטן, "אנחנו המסעדנים בלב המלחמה, במרכז העורף. כששר האוצר אומר עד 40 ק"מ או עד 20 ק"מ זה רק מוכיח שהוא לא מבין מה קורה ושאף אחד לא פותח את עיניו והממשלה מנותקת. אנחנו במצב מלחמה, אף אחד לא יוצא למסעדות, אף אחד לא בתחושת בילוי ופנאי, אין לאף אחד מצב רוח. בנוסף, אין עובדים לאף אחד, רוב העובדים - מלצרים, ברמנים, טבחים, שכולם צעירים, כולם במילואים. מקומות סגורים, בעלי הנכסים לא מעניין אותם, אנחנו נלחמים על החיים שלנו. כמובן שאנחנו לטובת המדינה ועושים כל מה שאפשר כדי לעזור - המטבחים שלנו הם מטבחי רפאים שעובדים ועושים דברים מקודשים כדי להוציא מאות ואלפי מנות. ולכן, אנחנו רוצים שהאוצר יתעורר מהר לפני שנסיים את המלחמה הזו אמנם בניצחון אבל אנחנו נפסיד בקרב כי ההפסד הוא פשיטת רגל של מאות מסעדות ועסקים ואלפי מובטלים, לכן מקווה שיתעוררו ומהר".
גם יהונתן בורוביץ', שף ושותף במיטמרקט וה-N25 אומר כי "אין עסק, אין מסעדה בת"א שעובדת כרגע. העסק עומד ויש לו התחייבויות חיצוניות כמו ספקים אבל אין תזרים. אני לא יודע מה יהיה העתיד ואיך תיראה עזרה אם תהיה כזו.
"הענף כולו הגיע לאפס פעילות כלכלית, אין מסעדה אחת שעובדת ופתוחה. צריך לייצר קודם כל ודאות, זה מה שאין כרגע. חשוב שהמדינה תיכנס ותייצר ודאות. שתעזור כמה שהיא יכולה - שתדחה מיסים, שתפרוס אותם שאפילו תגיד מה היא מתכננת כדי שתהיה תחושה כלשהי של ודאות. מבחינת עובדים, אנחנו עוד לא חושבים על זה. ברור שאנחנו לא רוצים לפטר אף אחד. רק אתמול חזרנו מלוויה של טבח מהצוות. אנחנו מקבלים שיהיה מודל של חל"ת לעובדים אבל לא יודעים אם אכן זה מה שיקרה".
לדברי רועי עמוס, מומחה לניהול משברים והתפתחות אישית, "הפעם המדינה חייבת לפעול בהקדם ויפה שעה אחת קודם. בראש ובראשונה לתת כמה שיותר 'אוויר' לבעלי העסקים מבחינת מענקים ראשוניים כדי שיצלחו את התקופה הקרובה שהם לא עבדו.
"דבר נוסף הוא הסרת בירוקרטיה וביצוע הערכות מצב מהירות לטיפול באנשי העסקים. מעבר לכל הפתרונות אשר דורשים פרוצדורה ואישורים רבים בתוך המערכת אני יודע שהדבר הראשון שיעשה סדר וימנע כאוס הוא יציאה של גורם רשמי בהצהרה (כמו ראש הממשלה) שמסביר למשק למה הוא חייב להמשיך לעבוד, מה ההשלכות במידה ולא, להחזיר את תחושת הביטחון, לחייב בעלי עסקים ומגדלים בשמירה ואבטחה על מנת לתת לקהל להגיע לשווקים ולבעלי העסקים להתקיים בכדי שאנחנו ננצח.
"בנוסף צריך לדחות את כל התשלומים למוסדות השונים כמו: ביטוח לאומי, מע"מ ומס הכנסה באופן מידי לשנה הבאה בתור התחלה או לפרוס לתשלומים נוחים. בנוסף, לתת הלוואות מטעם המדינה בריבית פריים מינוס 1. כיום הריבית מאוד גבוה ולכן הצעה זו היא האלטרנטיבה הטובה ביותר בשוק".
תומר מור, מנכ"ל עמותת "מסעדנים חזקים ביחד": "בתקופה קשה זו לעם ישראל המסעדנים התגייסו מיידית ותורמים בהתנדבות מאות אלפי ארוחות חמות לחיילי צה"ל, כוחות הביטחון ומשפחות הנפגעים והמפונים. זוהי חובתנו האזרחית ואני גאה בכך. המסעדנים והמסעדניות מכל רחבי הארץ מובילים את רוח ההתנדבות והתרומה בישראל, נקודת אור בתקופה חשוכה. לעניין המשק, אנו פועלים בנחישות ורגישות בתקופה מורכבת זו מול משרדי האוצר והכלכלה לקבל מענה לכלל המשק עם הנשיאות העסקית. אתמול, בוועדת כספים נציגינו קידמו את הנושאים וכולנו תקווה שממשלת ישראל ומשרד האוצר ידעו לפעול ע"פ העקרונות של תגובה מהירה, פעולות רלוונטיות וללא בירוקרטיה בכדי לאפשר לעסקים הקטנים בינונים שבהם כלולים גם המסעדנים לקבל ודאות והתחשבות כלכלית שתאפשר למשק לא לקרוס".

דרישות ארגוני העצמאים ודחיית הדוחות ברשות המיסים

בארגוני העצמאים, בראשות עו"ד רועי כהן, ובהתאחדות המלאכה והתעשייה, בראשות יוסי אלקובי, כבר היתוו תוכנית ראשונית, שאחד הסעיפים הראשונים בה, שהממשלה לפי שעה לא תקיים כנראה היא הקדמת תשלומים לספקים של הממשלה והמגזר הציבורי.
עוד תובעים העצמאים: הרשאה למעסיקים להוציא עובדים לחופשה תוך ניכוי מימי החופשה בשל סגירת עסקים, ביטול הגבלת חשבון בגין שיק שחזר בשל נסיבות שעת החירום, הקפאה ופריסת תשלומי ארנונה לאחר תום המלחמה ללא ריבית, תשלום מקדמות מהביטוח הלאומי לעובדים עצמאים שגוייסו בצו 8.
עוד דורשים העצמאים לקבל מקדמות של תשלומי נזק עקיף וישיר לעסקים מהקרן לפיצויים, הארכת כל היתר ורישיון רגולטורי אוטמטית בשלושה חודשים, והקדמת תשלומים לספקים של הרשויות המקומיות.
יצוין כי אלפי עובדים התבקשו לא להגיע לעבודה עקב היעדר מרחב בטוח. נדרש לכן שיפוי למעסיקים מהמדינה. עוד דורשים העצמאים מסלולי הלוואות בערבות מדינה לעסקים בסיכון ושיפור תנאי לקיחת הלוואות בערבות מדינה.
אתמול פרסמה רשות המסים הקלות חדשות לציבור שכוללות דחיית הדוח התקופתי בגין חודש ספטמבר 2023 עד לתאריך 26.10.2023. עוסקים אשר מחזור עסקאותיהם לשנת 2022 אינו עולה על 50 מיליון שקל, להגיש ולשלם את הדוח התקופתי לחודש ספטמבר 2023 עד ליום שני 27.11.2023, ללא חיוב בהפרשי הצמדה, ריבית וקנסות.
בנוסף הודיעו ברשות על הארכת תוקף הקפאת הליכי גביה ואכיפה בכלל מערכי המס עד ליום 1.12.2023. בכלל מערכי המס, מס הכנסה, ניכויים, מיסוי מקרקעין, מע"מ ומכס לא יוטלו עיקולים חדשים בגין חובות, וכן לא יבוצעו הליכי הוצאה לפועל ומימושי עיקולים עד ליום 1.12.2023. מועד זה יעודכן בהתאם למצב הביטחוני. כל זאת, למעט מקרים חריגים באישור סמנכ"לית בכירה לאכיפת הגבייה בלבד.