בית משפט השלום בפתח תקווה הכריע לאחרונה בסכסוך שכנים במושב ירחיב בשרון, שנסב על גבולות נחלותיהם ועל זכות השימוש בשביל גישה ששירת את שתי המשפחות במשך עשרות שנים. השופטת עדנה יוסף-קוזין קבעה שהגבול המחייב הוא זה שאושר על ידי הרשויות, ואחד הצדדים לא רשאי להמשיך להשתמש בשביל.
הנתבע הוא בן ממשיך בנחלה שהייתה שייכת לאביו, שהלך לעולמו במהלך המשפט. במשך שנים רבות שימש שביל הגישה שבין הנחלות את שתי המשפחות, אולם במסגרת הליך להסדרת גבולות המקרקעין במושב שונה מיקום הגבול, כך שהשביל נכלל כולו בנחלת התובע.
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
בתביעה שהוגשה בדצמבר 2022 הוא טען ששכנו מסיג גבול, בין היתר באמצעות הצבת עגלת טרקטור ומעבר בשטחו. הוא התלונן על מי גשמים הזורמים מנחלת השכן לשטחו, ודרש להרחיק סככה שנבנתה בסמוך לגבול, ולהקים גדר בטון למניעת זרימת המים.
מנגד טען הנתבע שבמשך עשרות שנים עבר הגבול באמצע השביל, ששימש את שתי הנחלות. לדבריו, שינוי הגבול נעשה במסגרת הליך לא תקין, חרף התנגדותו המפורשת, ופגע באפשרותו להגיע לחלק האחורי של נחלתו. הוא סבר שהשימוש רב-השנים בשביל מקנה לו זיקת הנאה, המאפשרת לו להמשיך לעבור בו.
לצורך בירור המחלוקת מינה בית המשפט מומחה מדידות, שהמליץ להחזיר את הגבול למרכז השביל. אלא שהמלצה זו לא תאמה את התוכנית שאושרה על ידי הרשויות.
עו"ד אירם גלהשופטת יוסף-קוזין קיבלה את התביעה בעיקרה וקבעה כי הליך אישור הגבולות היה תקין. היא הדגישה שהנתבע ידע על ההליך ועל השינוי המתוכנן, אך לא פעל לתקוף אותו בהליך המנהלי המתאים. בנוסף נקבע כי אימוץ המלצת המומחה היה גורע כ-40 מ"ר משטח נחלת התובע, ללא הצדקה מבוססת.
גם הטענה לזיקת הנאה נדחתה. בפסק הדין הוסבר כי שימוש ממושך במקרקעי הזולת אינו מספיק כשלעצמו לרכישת זכות מעבר. במקרה זה, הוכח שהשימוש בשביל נעשה בהסכמה בין המשפחות, ולא בניגוד לרצון בעלי הזכויות. לפיכך, לא נוצרה זיקת הנאה מכוח השנים.
השופטת הדגישה שגם אם ניתנה לשכן רשות להשתמש בשביל, הרי שמדובר ברשות שניתן לבטלה. היא ציינה שלא הוכח כי הרשות ניתנה בתמורה, או שאינה ניתנת לביטול.
אשר לזרימת מי הגשמים, היא קיבלה את הטענה שקיימת אפשרות לזליגת מים בין הנחלות, אך לא השתכנעה כי הפתרון מחייב הריסת הסככה והקמת חומה. במקום זאת, הורתה לצדדים לתאם ביניהם פתרון שימנע את זרימת המים.
בסופו של דבר נקבע כי על הנתבע לפנות בתוך 30 יום את השטח השייך לשכנו, לרבות חפצים ומבנים שהציב בו. בנוסף ניתן צו מניעה קבוע האוסר עליו ועל מי מטעמו להשתמש בשטח. הנתבע חויב לשלם לתובע שכר טרחת עו"ד בסך 35 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד ינון שרעבי
• ב"כ הנתבע: עו"ד הילה חדד
• עו"ד אירם גל עוסק בנחלות ומשקים במושבים
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
