כשנה לאחר שנכנסה לתוקף רפורמת הרישוי של מינהל התכנון ומטה הדיור הלאומי, שאמורה לשים קץ להמתנה ארוכת שנים לקבלת היתרי בנייה ולהפחתת הבירוקרטיה הסבוכה בענף, התקבל אתמול בתל אביב היתר בנייה ראשון להקמת פרויקט מגורים - לאחר ארבעה חודשים בלבד. אולם יש מי שטוען שבשטח הדברים נראים אחרת: גורמי מקצוע אומרים כי רשויות מקומיות עדיין לא מוכנות למסור תיקי מידע, ישנה אי-בהירות בכל הנוגע להנחיות הרפורמה והחשש לאחריות משפטית מוגברת עודנו קיים.
הרפורמה "מורשה להיתר" נועדה לאפשר לאדריכלים מוסמכים להנפיק היתרי בנייה בעצמם. "מעל 250 אדריכלים קיבלו הסמכה למורשה להיתר – זה הרבה מעבר למה שציפינו, ויש בתור אדריכלים שרוצים להצטרף. אני מעריך שב-2026 נראה מבול של בקשות למורשה להיתר", אמר היום (ג') יו"ר מטה התכנון הלאומי, הרב נתן אלנתן, בכנס השנתי ה-13 לתכנון ובניה של משרד עוה"ד אגמון עם טלצ'ינסקי שהתקיים בשפיים. לדבריו, "ידענו שלרפורמה גדולה לוקח זמן, וצריך לפתור לא מעט בעיות וקשיים, כמו סוגיית הביטוח לאדריכלים מורשי היתר".
אלנתן הוסיף כי "לפני שנה הרפורמה יצאה לדרך באופן הדרגתי, ובנובמבר האחרון הפכה לחובה מלאה. לקח זמן עד שחברות הביטוח, הוועדות המקומיות והאדריכלים למדו את המערכת החדשה". הוא ציין כי גם הרשויות המקומיות, שחלקן הביעו הסתייגות בתחילה, מצטרפות לקצב החדש: "בית שמש, לדוגמה, התנגדה בהתחלה, אבל לאחר שנכנסנו להסביר וללוות את התהליך, היום הם מאשרים היתרים טיק טק. הרפורמה נועדה להקל מאוד על הרשויות ולא להעמיס עליהן, ואנחנו רואים שהשטח מגיב בהתאם".
רבים רואים ברפורמה הזדמנות אמיתית, אך מדגישים שהיא לא תצליח ללא תשתית אמון, שקיפות והנחיות ברורות מצד הרשויות. בסוף השבוע פרסם משרד האוצר את טיוטת חוק ההסדרים, שכללה גם היא התייחסות לרפורמה מתוך כוונה להגדיל את סמכויות האדריכלים.
שר הפנים לשעבר, ח"כ משה ארבל, מתח בכנס ביקורת על היעדר התיאום בין הממשלה לרשויות המקומיות, וציין כי הפער הזה הוא אחד הגורמים המרכזיים לעיכובים בתכנון ובבנייה: "אנחנו רואים שוב ושוב מקרים שבהם רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) מקדמת מכרזים הרבה לפני שהרשות המקומית מביעה את הסכמתה. זה יוצר עוגמת נפש, בזבוז משאבים ועיכוב ביישום מטרת העל: פתרונות דיור לציבור".
ארבל הוסיף כי "הממשלה חייבת ללמוד לדבר עם השלטון המקומי, לא מעליו. רק באמצעות שיתוף פעולה אמיתי בין שני הצדדים נוכל להבטיח תכנון יעיל, מהיר ומותאם לצרכים של התושבים בשטח. הפערים בין מרכז הארץ לפריפריה קיצוניים, גם ברמה הכלכלית וגם החברתית. דווקא היכולת שלנו לקדם תהליכים שמצמצמים את הפערים הללו היא זכות גדולה ומשימה לאומית".
עוד ציין כי נדרשת חשיבה מחודשת על מבנה המערכת כדי להאיץ תהליכים ולשמר ידע מקצועי: "צריך לאפשר לכוח האדם הדליל בוועדות להתמקד בתוכניות הגדולות, לשחרר חסמים ולקצר את משך הזמן מהיתר ועד הבנייה. הממשלה לא מדברת מספיק עם השלטון המקומי, וזה מוביל לעיכובים מיותרים. המטרה שלנו היא לצמצם פערים, לחזק את הרשויות, ולייצר שותפויות שיביאו לתוצאות בשטח".
חתול ששומר על השמנת
בפאנל בנושא "תכנון ונדל"ן ישראל 2025 לאן?" אמרה אורנה אנג'ל, יו"ר התאחדות האדריכלים, כי "אנחנו חיים במדינה שבה הבירוקרטיה הולכת וגדלה, ובמקביל הולכת ומצטופפת, תהליכים מתמשכים והאחריות מתמסמסת. הרישוי העצמי הוא אחת התקוות הגדולות ביותר שיש למקצוע שלנו. עד היום לא הופעלה הסמכות העצמית שקיימת כבר 7 שנים בחוק בגלל חשש של אדריכלים להסתבכות משפטית, לכן החלטנו לשים דגש בפעילות על ההיבטים האלה. אנחנו נעמיד יעוץ משפטי מול ועדות ויזמים, ומצד שני נדאג שמחלקות הרישוי לא יפתחו תגובות נגד".
לדבריה, "הוועדות חוששות, ובצדק רב, שהיזמים יפעילו לחץ על אדריכלים וכך ייפגעו עקרונות עיצוב ותכנון לטובת רווח יזמי. ההתאחדות מקיימת הידברות עם כל מהנדסי הערים הגדולות כדי ליצור שולחן עגול קבוע לשיכוך בעיות. הרפורמה תשנה סדרי עולם, היא מעבירה סמכויות וגם אחריות גדולה לאדריכלים. אדריכל הופך ממבצע למנהיג תהליך - וזה מחייב תודעה מקצועית אחרת לגמרי, שלא מבוססת על איך לעבוד על הוועדה אלא איך לייצר אמון".
רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים, שהשתתף גם הוא בפאנל הציג את נקודת המבט של השלטון המקומי, המתמודד עם עומסי תכנון קיצוניים: "אנחנו קורסים תחת אלפי בקשות להיתרים. הוועדות המקומיות מורכבות מאנשים שלא תמיד מבינים בתחום, וכל אחד יכול להגיש ערר בלי לשלם שקל ולתקוע פרויקט לשנתיים", אמר. "אם המדינה הייתה נותנת תמריץ של 30 אלף שקל לכל היתר – ראשי ערים היו רצים לאשר תוכניות". לדבריו, גם פסיקות בתי המשפט האחרונות בנושא היטלי ההשבחה יוצרות קושי עצום: "אם היטלי ההשבחה ירדו, לא יהיה לנו כסף לבנות תשתיות. הממשלה לא תומכת, ואין לרשויות מאיפה לממן את הפיתוח העירוני".
נחמה בוגין, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, מתחה ביקורת על חוק ההסדרים והכוונה להחיות את מס הרכוש: "אם יחזירו את המס, הוא חייב לחול רק על קרקעות זמינות לבנייה. אי אפשר להעניש יזמים שנתקעים בבירוקרטיה. הפיל שבחדר הוא רשות המיסים. לא ייתכן שפקידים יקבעו את השווי בעצמם. זה מצב של חתול ששומר על השמנת, והציבור הוא זה שנפגע".
רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, חיזק את הדברים מנקודת מבט היזמים: "הקבלנים לא יושבים על קרקעות סתם, אם לא בונים, זה כי אין תשתיות או שיש חסמים. אנחנו רוצים ודאות וכלים לעבוד, לא מיסים חדשים שירחיקו השקעות. הציבור לא קונה, הקבלנים לא בונים ואנחנו תקועים בעולם שלישי בירוקרטי בלי תכנית אפילו לשנה הקרובה".
