בית משפט השלום בחיפה קבע לאחרונה ש"נתיבי ישראל" תפצה בכרבע מיליון שקל רוכב אופנוע שנפצע אחרי שאיבד שליטה בגלל רצף בורות בכביש 70. השופטת טלי מירום מצאה שהחברה התרשלה בטיפול במפגע חרף דיווחים חוזרים ונשנים שהתקבלו לגביו.
התאונה התרחשה בחורף 2020 בזמן שהרוכב נסע ללא ביטוח בתוקף. הוא נקלע לרצף בורות בכביש, נזרק לשוליים ונגרמו לו שברים בשוק, בברך ובצלעות. "הכידון נכנס לי לריאות ואז איבדתי שליטה ונפלתי", סיפר בבית המשפט.
אילוסטרציהאילוסטרציה
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
מכיוון שרכב ללא ביטוח, הוא הגיש תביעה נזיקית נגד נתיבי ישראל. לטענתו לא היה באפשרותו להבחין בבורות מכיוון שנסע מאחורי כלי רכב שהסתיר לו את מצב הכביש. לדבריו, כמה שנים לפני התאונה הוא חזר בתשובה, אבל בשל האירוע לא יכול היה להמשיך בלימוד תורה, ועל כן איבד את זכאותו לקצבה מהמדינה.
מנגד טענה נתיבי ישראל שאין להשית עליה אחריות לתאונה שכן תחת אחריותה אלפי קילומטרים של כבישים. לצד כתב ההגנה היא הגישה הודעת צד ג', בין היתר נגד התאגיד שעימו התקשרה למתן שירותי אחזקה לכבישים שתחת אחריותה.
גורם זה התגונן בטענה שנתיבי ישראל התעלמה מהתרעותיו על אודות הבורות, ומשיקולי תקציב הנחתה לבסוף לתקנם באמצעות "אספלט קר", הנוטה להתפרק בעונת הגשמים. הוא כינה את הפתרון "פלסטר על חתך עמוק".
השופטת מירום קיבלה את גרסתו וקבעה שנתיבי ישראל התרשלה בטיפול במפגע הסורר: "הנתבעת ידעה היטב, או לכל הפחות הייתה אמורה לדעת היטב, כי מקטע הכביש נשוא התביעה הינו בעייתי, וכי חדשות לבקרים נפערים בו בורות והאספלט מתקלף ושוקע".
בפסק הדין צוין שרק בחודשיים האחרונים של 2020 התקבלו חמישה דיווחים על ליקויים באספלט שהצריכו טיפול מיידי, וכחודש לאחר התאונה נוספו עוד שש נקודות שבהן נמצאו כשלים שחייבו התייחסות לאלתר. "עולה כי מדובר בליקוי תשתיתי שנמשך לאורך זמן רב במקטע הכביש הרלוונטי, ואשר דרש שוב ושוב טיפול מצדה של הנתבעת", נכתב.
השופטת קבעה שנתיבי ישראל לא התייחסה בכובד ראש מספק לבעיית הבורות. נציג החברה הגדיר את המפגע "קילופים מינוריים", והיא מצאה שתיאורו חוטא לאמת, "ומצביע לכל הפחות על התייחסות כלאחר יד מצדה של הנתבעת".
לדבריה, גם אם בעונת החורף אין אפשרות לתקן את הליקויים, הרי שאין זה פוטר את נתיבי ישראל מאחריות, שכן עדיין ניתן לסמן את אזורי הבורות ולחסום את הנתיבים שבהם נפערו. ואולם החברה לא נקטה אפילו צעד זה. כל שביצעה היה טיפול נקודתי שאינו פותר את הבעיה לטווח ארוך, כביכול על מנת לצאת ידי חובה.
פסק הדין נחתם בחובת החברה הלאומית לפצות את הרוכב ב-216,400 שקל, לאחר ניכוי 25% בגין אשם תורם מאחר שלמסקנת השופטת הוא לא שמר מספיק מרחק מהרכב שלפניו. בנוסף חויבה הנתבעת לשלם לו שכר טרחת עו"ד בסך כ-50 אלף שקל, בתוספת אגרת בית משפט ושכר מומחים.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובע: עו"ד בת אל מנור ועו"ד אהוד אסף • ב"כ הנתבעת: עו"ד מרצקי-ג'ובראן • ב"כ צד ג' 1: עו"ד שי קין ואח' • ב"כ צד ג' 2: עו"ד א' שטיינר ואח' • עו"ד לילך יחזקאל אלמן עוסקת בנזקי גוף ותאונות • הכותבת לא ייצגה בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין