1 צפייה בגלריה
משפט כסף אילוס אילוסטרציה
משפט כסף אילוס אילוסטרציה
אילוסטרציה
(shutterstock)
בית המשפט המחוזי בירושלים הורה לאחרונה לעירייה להשיב 8.2 מיליון שקל לעמותה המפעילה סמינר לבנות, בגין חיובי יתר של ארנונה. השופט אלכסנדר רון קיבל את התביעה שהגישה העמותה וקבע שהיא חויבה בארנונה מלאה אף שהיא זכאית לפטור חלקי כמוסד חינוך.
עמותת "נווה ירושלים" מפעילה סמינר לבנות בירושלים משנת 1983. עד 2003 היא הייתה זכאית לפטור חלקי מתשלום ארנונה בהתאם להוראה בפקודת מסי העירייה שמעניקה הנחה של 67% למוסד חינוך כמו סמינר. ב-2003 החליטה העירייה על הפסקת הענקת הפטור לעמותה. הטענה המרכזית של הרשות הייתה שמרבית התלמידות (80%) אינן תושבות ירושלים ורבות מהן תושבות חו"ל. העירייה ציינה בהתכתבות מול העמותה כי בנסיבות אלה היא לא עומדת בקריטריון לפטור הקובע שעל המוסד לשרת בעיקר את תושבי הרשות.
ב-2014, ולאחר שניסיונותיה להחזיר את הפטור עלו בתוהו, עתרה העמותה לבית המשפט העליון. בזמן שהעתירה הייתה מונחת על שולחן בג"צ פסק בית המשפט בהרכב מורחב ובדעת רוב במקרה דומה שעסק בעמותת "עטרת בנות ירושלים". בפסק הדין נקבע כי העירייה לא רשאית לקבוע כקריטריון לפטור תנאי שלפיו המוסד משרת בעיקר את תושבי העיר ואין לכך עיגון בחוק. במקרה של "עטרת" הושבה הארנונה ששולמה ביתר לעמותה.
בנסיבות אלה הבינו הנוגעים בדבר כי אין טעם בהמשך הדיון בעניין נווה ירושלים והממונה על המחוז הודיע לעמותה כי בקשתה להכיר בה כמוסד חינוך לצורך הפטור מאושרת. בהתאם, העתירה נמחקה. ואולם, העירייה פעלה ליישום הפטור החל ממועד מתן האישור של הממונה (שנת 2015) אך סירבה להשיב רטרואקטיבית לעמותה כספים שנגבו שלא כדין.
עו"ד מוסא דקהעו"ד מוסא דקה
בנסיבות אלה הגישה העמותה תביעה לבית המשפט וטענה כי עמדת העירייה תמוהה והיה עליה להחיל את הפטור גם לגבי שנים קודמות. העירייה טענה בתגובה שהייתה הצדקה להבחין בין המקרה הזה לבין המקרה של "עטרת" שבו בוצעה השבה רטרואקטיבית. היא הסבירה בין היתר כי בין "עטרת" לבין עיריית ירושלים נחתם הסכם המעגן את זכותה להשבת הסכומים.
אבל השופט אלכסנדר רון דחה את עמדת העירייה וחייב אותה בהשבה. הוא כתב בין היתר כי העמותה עשתה מאמץ רציף להתמודד עם דרישות העירייה ועם המצב אליו נקלעה. זאת באמצעות עורכי דין נכבדים, פניות והשגות.
השופט הוסיף כי עצם העובדה ש"עטרת" מצאה דרך להגיע לסוג של הסכמה עם העירייה, אינה משנה דבר וחצי דבר במישור המהותי. הוא כתב כי לא יעלה על הדעת שמכיוון ש"עטרת" השיגה עורכי דין שהגיעו להסכמה מסוימת עם העירייה היא תקבל השבה רטרואקטיבית, בעוד שהתובעת, שגם היא עשתה כל שיכלה, אולי באמצעות עורכי דין אחרים, לא תזכה בכך.
השופט סיכם כי העמותה זכאית להשבת שני שלישים מהארנונה ועל העירייה לשלם לה 8,197,489 שקל בתוספת ריבית והצמדה החל מינואר 2013. עוד חויבה העירייה באגרת בית המשפט בסך 293,284 שקל ובהוצאות בסך 75 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ העותרת: עו"ד ברק ופאוסט • ב"כ המשיבה: עו"ד לזרי • עו"ד מוסא דקה עוסק במיסים • הכותב לא ייצג בתיק • ynet הוא שותף באתר פסקדין