"שוק הנדל”ן המניב בישראל עובר תקופה מאתגרת, שמשקפת את המורכבות הכלכלית והחברתית של התקופה", כך פותח ואומר שלום שטרית, מנכ”ל ובעלי חברת שתית, כשנשאל על התחום והמגמות העכשוויות שניתן לזהות בו. "המצב הביטחוני, השפעת שירות המילואים המוגבר, אי-ודאות כלכלית והאטה בענף ההייטק – כל אלו יצרו לחצים משמעותיים גם על שוק המשרדים והמסחר", ממשיך שטרית. "עם זאת, דווקא מתוך המציאות הזו, ניתן לזהות התחלה של תזוזה מחודשת – זהירה אך מבוססת – של התאוששות נקודתית, בעיקר בפרויקטים המציעים פתרון אמיתי לשינויים שחלו. אחת המגמות הבולטות שאנחנו מזהים היא שינוי בהעדפות של עסקים בכל הנוגע למיקום ולתמהיל הנדל”ני. חברות רבות – כולל בתחום הטכנולוגיה – אינן מחפשות עוד מגדלי משרדים מונוליטיים, אלא סביבת עבודה רלוונטית, גמישה, מחוברת לסביבה עירונית פעילה, עם ערך אמיתי לעובדים".
גיל מעיין, סמנכ"ל שיכון ובינוי מניבים, סבור שהענף צועד לכיוונים חדשים, ומפרט את המגמות הרלוונטיות: "בקניונים אני רואה ביקוש לחנויות גדולות מאוד, שטחים של בין 500 מ"ר ל-1,500 מ"ר לרשתות הבינלאומיות, כמענה לביג גלילות. במרכזים המסחריים ביקושים גבוהים למרכזים השכונתיים. דגש מוגבר על הסעדה ובתי קפה. העדפה למרכזים פתוחים. בתחום המשרדים יש חזרה למשרדים על חשבון העבודה מרחוק. ביקוש לשטחים איכותיים במיקומים מרכזיים עם נגישות לאמצעי הסעת המונים. גמישות לשילוב חללים משותפים, חדרי ישיבות ואולמות כנסים. לוגיסטיקה – ביקושים למחסנים אוטומטיים בגובה 30-40 מטר במיקומים נגישים לכבישים ראשיים ולנמלים. מרכזים לוגיסטיים בחלוקה גמישה עם אפשרות לקירור".
גיל מעייןצילום: שיכון ובינוילשאלה האם אי הוודאות, הגיוס הנרחב למילואים, הריבית הגבוהה והעובדה שמצב המלחמה נמשך כבר כמעט שנתיים משפיעים על הענף, משיב מעיין: "בתחום המסחר – השפעה הפוכה לאינטואיציה. המסחר פורח. אין דליפה לקניות בחו"ל. הקניות הופכות להיות הבילוי המועדף. ביקושים ופדיונות חזקים בכל הסקטורים המסחריים. בתחום המשרדים אני מזהה תקופת ביניים של בחינה. ספיגת ביקושים של עודפי משרדים, בעיקר במעגל השני מחוץ לתל אביב. המתנה עם בנייה חדשה שתוביל להקטנת היצע בתוך שלוש שנים ולעליית מחירים בהיזון חוזר, עם השלמת ההקמה של אמצעי הסעת המונים, כמו הקו הירוק והקו הסגול של הרק"ל.
חיים קראדי, מנכ"ל פרשקובסקי מניבים, מצביע על תחום הדיור להשכרה כאפיק משמעותי שיש לקחת בחשבון: "לדעתי, הנדל"ן המניב הסולידי ביותר כעת הוא השכירות לטווח ארוך. שכן הביקושים להשכרה לטווח ארוך קשיחים ודמי השכירות נמצאים במגמת עלייה".
4 צפייה בגלריה
לב תל אביב. "יש חזרה למשרדים על חשבון עבודה מרחוק"
(צילום: Shutterstock, StockStudio Aerials)
בני אוסמו, סמנכ"ל ייזום באשטרום נכסים, סבור שיש התאוששות ברמה הגלובלית: "מגמות עולמיות, כדוגמת ירידת ריבית והחזרה של עובדים לשבוע עבודה מלא מהמשרדים בענקיות הטק, מצביעות על תחושת התאוששות כללית ומאותתות על שינוי סנטימנט כלפי מעלה של ענף הנדל"ן המניב. בישראל, לעומת זאת, המציאות שונה. כל עוד אנחנו במצב מלחמה שנמשך כבר קרוב לשנתיים, עשרות אלפים בשוק התעסוקה סופרים ימי מילואים יותר מימי עבודה, ומעל הכול אחינו עדיין נמצאים בשבי בעזה, בלתי אפשרי להתייחס לפרמטרים כלכליים או למגמות כאלה ואחרות. התחושה היא של שמירת הראש מעל המים ולא של עידוד יוזמות ונטילת סיכונים.
בני אוסמוצילום: רמי זרנגרבעיניי, עצם העובדה שמתקיימת פעילות עסקית למרות המצב, מעידה על חוסן יוצא דופן של המשק והחברה הישראלית. בשנתיים האחרונות גילינו שקיימים בינינו המון אנשים יוצאי דופן ביכולותיהם ובאישיותם, סיטואציות ביטחוניות חשפו רף יצירתיות ותעוזה שמדינות יכולות רק לקנא בהן, ואני משוכנע, שבסיום המלחמה, כאשר יתאפשר לנו באמת להסיט את המשאבים מהחזית אל העשייה, היכולות והיצירתיות כאן יובילו לתנופה משמעותית, ונוכל לראות צמיחה בענף".
"צפי לצמיחה מתונה אך יציבה"
יעל פרי, סמנכ"לית שיווק בקבוצת מבנה, בוחנת את הענף ממעוף הציפור וסבורה כי יש מקום לאופטימיות. לדבריה, "ענף הנדל"ן המניב בישראל מצוי בתקופה מורכבת כמו המשק כולו, אך לצד האתגרים ניתן לזהות מגמות חיוביות שמרמזות על התאוששות ובחלק מהסגמנטים כבר ניכרת התעוררות משמעותית. לאחר שבשנת 2024 היינו עדים להשהיית החלטות ולהאטה בהתקשרויות, מתחילת 2025 מסתמנת תפנית חיובית: חברות מובילות בתחומי ההייטק, הפיננסים והשירותים המשפטיים חוזרות לחתום על הסכמי שכירות. העסקאות האחרונות בתל אביב, כמו העסקה שלנו עם SwitchUp ו-ROOMS מקבוצת פתאל, מהוות ביטוי מוחשי לשינוי הזה. ההתעוררות בולטת במיוחד באזורים בעלי נגישות תחבורתית גבוהה, שם נרשמת עלייה מתונה אך עקבית במחירי השכירות. בעתיד הקרוב הצפי הוא לצמיחה מתונה אך יציבה בשוק המשרדים, כאשר יותר חברות מבינות שהחזרת העובדים למשרדים מגבירה פריון ומחזקת את הארגון. אם המצב הביטחוני יתייצב, ייתכן שנראה גם חברות בינלאומיות מרחיבות נוכחות בישראל".
חן גור לוטן, סמנכ"לית נכסים מניבים בקבוצת לוינשטין, מספרת על מגמה נוספת – של שינוי גאוגרפי בביקוש. "מגמה שצוברת תאוצה היא מעבר של גופים גדולים מחוץ לתל אביב. מדובר בערים שנמצאות במעגל השני והשלישי לתל אביב, דוגמת אזור השרון בצפון וראשון לציון בדרום, והן בערים הפריפריאליות שנמצאות בתנופת פיתוח מסיבית.
חן גור לוטןצילום: יח"צדוגמה לעיר כזו היא באר שבע, שהחתימה על הסכם גג והמעבר של קריית התקשוב אליה הביאו למעבר של גופים ממשלתיים וחברות טכנולוגיה גדולות. כך לאחרונה זכו קבוצת לוינשטין וכלל ביטוח ופיננסים במכרז של מינהל הדיור הממשלתי להשכרת שטחים במגדל לוינשטין-כלל, הנבנה במרכז הסיטי החדש של באר שבע. את השטח יאכלסו במהלך שנת 2026 יחידות שונות של משטרת ישראל (כולל ימ"ר דרום), משרד העבודה ורשות האוכלוסין".
גם אבי צרפתי, מנכ"ל משותף בקבוצת צרפתי שמעון, מדבר על שינוי גאוגרפי בביקוש: "בשנים האחרונות צוברת תאוצה מגמה של כניסת משרדים ליישובים פריפריאליים ולשכונות הפריפריאליות לערים הגדולות, במסגרת של עירוב שימושים, הכוללים מגורים תעסוקה ומסחר בקומת הרחוב. המשותף לפרויקטים במקומות הללו הוא מחד נגישות תחבורתית גבוהה, שמאפשרת גישה מהירה למבקרים מבחוץ, ומאידך מתן אפשרות לתושבי המקום לעבוד בקרבת מקום מגוריהם ולהימנע מנסיעות ארוכות למקום עבודתם. בתקופה שמייד לאחר הקורונה העבודה מהבית עדיין הייתה רווחת, אבל עם הזמן חברות וגם בעלי עסקים קטנים חזרו לעבוד ממשרדים, והפרויקטים הללו נותנים מענה מדויק ומיטבי לצורך הזה.
אבי צרפתיצילום: יח"צפרויקט עירוב השימושים שלנו בפסגת זאב, שישלב שטחי מגורים, תעסוקה, שירותים נדרשים ומסחר לדיירי הפרויקט והסביבה, יצא לשיווק בקרוב, ואנחנו כבר רואים התעניינות בקרב חברות בינוניות וקטנות ותושבי המקום להשכרת משרדים".
צרפתי מתייחס גם לתחום המסחר: "מגמה שניתן לראות בתחום המסחר נוגעת למרכזים שכונתיים בשכונות חדשות שמפותחות בערים. בפרויקטים שתוכננו בשנים האחרונות משולבים מעל קומות המסחר גם שטחי תעסוקה, וזאת מתוך ההבנת הצורך בהם מצד עסקים מקומיים. כפועל יוצא חל שינוי נוסף. אם בעבר המגמה הייתה מכירה של שטחי המסחר בעיקר לקמעונאים פרטיים – כיום המגמה היא השכרה וניהול שלהם על ידי החברה היזמית. הסיבה לכך היא שהיזמים רוצים לנהל את כל הנכס, לשלוט על תמהיל החנויות ולשמור על הנראות והערך שלו. דוגמה לכך היא מתחם GANYA שאנו בונים בגן יבנה, הכולל שני בניינים בני שלוש קומות ובהם משרדים במגוון גדלים וקומת קרקע למסחר ולפנאי".
"מזהים סימני התאוששות ברורים"
שרית יצחקוב, מנכ"לית קוליירס ישראל, מביעה אופטימיות בכל הקשור למצב התחום: "לצד אי הוודאות הכללית שמלווה את שוק הנדל"ן המניב כתוצאה מהריבית הגבוהה והמצב הביטחוני, אנחנו מזהים סימני התאוששות ברורים, בעיקר בגוש דן ובפרט בתל אביב. בחציון הראשון של 2025 נחתמו עסקאות בהיקף של כ-350 אלף מ"ר, והביקושים לחציון השני עומדים כבר על כ-195 אלף מ"ר, שליש מהם בתל אביב. גם אם חלק מהשחקנים הבינלאומיים עדיין נוקטים גישה זהירה, הפעילות המקומית, ובעיקר של חברות הייטק, סייבר וביטחוניות, ממשיכה להניע את השוק. מגמה חיובית נרשמת גם בבורסה, כשבמהלך יוני-יולי נרשמו עליות של 20%- 35% במניות של חברות נדל"ן מניב, בעיקר בתחום המשרדים והלוגיסטיקה. עליות אלו משקפות חזרה מסוימת של אמון מצד המשקיעים, בין היתר בעקבות ציפייה להתחדשות בפעילות העסקית וחזרת עובדים לעבודה במשרדים. במקביל חברות רבות מנצלות את תנאי השוק לשיפור מיקומן, ועוברות למשרדים בתנאים מותאמים - גם במחיר וגם במפרט. כיום בעלי נכסים מציעים מעטפת שירותים מלאה, עד לרמת גמר מלא ופתרונות מותאמים אישית, כחלק מהתחרות על שוכרים איכותיים".
4 צפייה בגלריה
"סימני התאוששות ברורים". הדמיית פרויקט הסוללים של קבוצת מבנה
(הדמיה: באדיבות קבוצת מבנה)
עו"ד אילן ליבוביץ, ח"כ לשעבר המתמחה כיום בהשקעות נדל"ן בינלאומיות, מצנן מעט את ההתלהבות. "התמונה מורכבת", הוא מציין, "השוק נמצא תחת לחץ משמעותי, והמגמות הנוכחיות מצביעות על האטה וצמצום בביקושים בחלק מהסקטורים, בעיקר אלה שנשענו על צמיחה מהירה, כמו משרדים בהייטק. יחד עם זאת ניצני התאוששות קיימים, בעיקר לאור הביקושים הקשיחים לדיור והפוטנציאל הטמון בהשקעות ארוכות טווח. הנדל"ן המניב בישראל עומד כיום בפני לא מעט אתגרים, שהם במידה רבה השתקפות של אי הוודאות הגלובלית והמקומית. המצב הביטחוני שנמשך כמעט שנתיים, הריבית הגבוהה והגיוס הנרחב למילואים - כל אלו יוצרים אקו-סיסטם מורכב לענף.
אילן ליבוביץצילום: יח"צניתן לראות כיום האטה כללית בפעילות ובקבלת החלטות בקרב משקיעים ויזמים, אשר נוקטים גישה זהירה יותר. כמו כן עלויות המימון התייקרו משמעותית, מה שמקשה על כדאיותן של עסקאות רבות", מרחיב ליבוביץ.
עם זאת ליבוביץ מסכם באופטימיות, "לצד האתגרים, אנו רואים גם סימני התייצבות וניצנים של התאוששות. הביקוש הקשיח לדיור נותר גבוה בטווח הארוך, והשקעות ממשלתיות בתשתיות ממשיכות ליצור פוטנציאל עתידי. יתרה מכך, דווקא בתקופות כאלו נוצרות הזדמנויות רכישה במחירים אטרקטיביים יותר עבור משקיעים בעלי הון עצמי חזק וטווח ראייה ארוך, המוכנים לזהות את הפוטנציאל הטמון בשווקים הן בישראל והן בחו"ל".
"חוויית לקוח מתקדמת ושונה"
לצד התקופה המורכבת בכל הקשור לביקוש ולבנייה, יש מי שמסביר שהדגש עובר לא פעם גם לשיווק ולרעיונות חדשים שמציעות החברות. עו"ד אילן קרמר, שותף במחלקת הנדל"ן במשרד פירון, מסביר: "על אף התחושה שענף הנדל"ן המניב בייעוד לתעסוקה ולמשרדים נסוג לאחור, המציאות בשטח מצביעה על תמונה מורכבת יותר. לצד אזורים שבהם ניכרת האטה, קיימים פרויקטים חדשים שנבנו ואוכלסו לאחרונה וכן כאלה המצויים בשלבי שיווק טרום אכלוס, המציעים חוויית לקוח ושימוש מתקדמת ושונה. מדובר במתחמים המשלבים סביבת עבודה מגוונת, הכוללת מתחמי אוכל, ספורט, תרבות, נגישות תחבורתית מיטבית וכן חללים ומתחמים משותפים, המותאמים לצורכי החברות ולעובדיהן. בפרויקטים מסוג זה נרשמים ביקושים ערים ותנועה מוגברת של שוכרים. מגמה נוספת המחזקת את הביקושים היא החזרה ההדרגתית לעבודה מהמשרדים, בייחוד בקרב חברות הייטק. ארגונים רבים פועלים באופן אקטיבי להחזיר את עובדיהם לשגרת עבודה במשרד, מה שצפוי לתרום לעלייה בביקושים למשרדים. השילוב בין פרויקטים חדשניים, חוויית שימוש מתקדמת והחזרה לעבודה מהמשרד יתגבר על תחושת אי-הוודאות הנוכחית בשוק, על כל סיבותיה השונות".
4 צפייה בגלריה
"השוק נפתח תהרבה יותר קהלים". פרויקט טכנופארק אשדוד של קבוצת סופרין
(הדמיה: EVOLVEMEDIA)
עוז גלבוע, מייסד ומנכ"ל משותף בחברת Hi Group המתמחה בייזום ובניית בנייני משרדים, מציין כי הוא מזהה גם קהל חדש שמגיע למתחמי המשרדים: "שוק המשרדים בישראל עבר שבר משמעותי בשנים האחרונות: משבר הקורונה שינה דפוסי עבודה, המלחמה האטה עסקים ומשקיעים זרים נעלמו לזמן מה. הרושם שהיה, שהמשרד כמוסד עומד למות, מתחלף בימים אלה בתמונה הפוכה למדי: מי ששבים לשכור שטח הם לא רק חברות גדולות שצריכות חדרי ישיבות, מעבדות, קליניקות לרופאים ועוד, אלא דווקא עובדי צווארון לבן, בעלי מקצועות חופשיים, שמעדיפים משרד משלהם על פני עבודה מהבית או חללים שיתופיים. זה לא רק שינוי בהרגלי העבודה, זו העדפה שמשנה את ה-DNA של הביקושים, ולכן משפיעה אסטרטגית על שוק הנדל"ן".
גלבוע מוסיף, שלצד השינוי בקהל, יש גם שינוי בשיח בין המשכיר לשוכר: "בגלל המצב השוכרים או הרוכשים החדשים נכנסים יותר לעומקם של הדברים מעבר לנושא העלויות בלבד. הם בודקים מה המעטפת מכילה, מה רמת היזם, והאם הוא בעל ניסיון בתחום המשרדים ובעל ידע בתחום תכנון וביצוע משרדים, והם מחפשים שהמעטפת תענה להם על מגוון שימושים אפשריים, כך שתתאים למשרד, מעבדה, מרפאה ועוד. הם בוחנים מה עוד יש לבניין להציע עבורם, מדקדקים בפרטים.
עוז גלבועצילום: אילן בשוריש כאן המון שאלות שתלויות במי שבא לשכור או לקנות משרדים. צריך לזכור שלא כל מעטפת מתאימה וכל אחת שונה מאחרת".
בזמן שרוב הענף צופה שיפור במגמה, יש מי שדווקא שחושב שיש להיערך למציאות שונה. עידו שחם, שמאי מקרקעין ועורך-דין מומחה למיסוי נדל"ן והתחדשות עירונית, מסביר, כי "למרבה הצער, נכנס שוק הנדל"ן המניב לאירועי 7 באוקטובר במצב הכי קשה שאפשר. גם מגפת הקורונה שבשנים 2020-2022 גרמה לכך שאחוז גדול מהעובדים במשרדים עברו לעבוד מהבית, מה שכמובן, השפיע על ירידה בביקושים למשרדים, לצד מלחמת רוסיה-אוקראינה החל מ-2022 ובמיוחד משבר ההייטק העולמי שהחל עוד ב-2022. נוספה לכך העובדה שבמהלך העשור האחרון היו יותר מ-7 מיליון מ"ר התחלות בנייה בנדל"ן מניב, שזה כשלעצמו עלה משמעותית על כמות הביקושים. על כן הייתי ממליץ להסב לפחות כ-3 מיליון מ"ר משרדים לטובת מגורים, זאת תוך דגש על דירות קטנות וקומפקטיות שחסרות במיוחד באזור הביקוש במרכז הארץ. מחישוב שערכתי, ניתן יהיה לקדם במקום 3 מיליון מ"ר עודפים - כ-60 אלף דירות".
יציבות בתחום מבני התעשייה והלוגיסטיקה
לצד תחום המשרדים והתעסוקה, תחום משיק של הנדל"ן המניב שייך ללוגיסטיקה ולמבני התעשייה. שם נראה שהמצב שונה. על-פי נתוני דו"ח נת"מ לחציון השני של שנת 2024, עולה כי תחום התעשייה והלוגיסטיקה מפגין יציבות במחירי השכירות ובשנים האחרונות אף נרשמה עלייה במחירי הקרקעות המיועדים לאחסנה. עוד מציין הדו"ח, כי מגמת הלחימה בעזה ובצפון יצרה ביקושים גבוהים ברוב האזורים בארץ למוצרים בתחומי הביטחון, הרפואה, המזון ותעשיות נלוות. כתוצאה מכך נוצר גידול משמעותי בביקושים לשטחי תעשייה ואחסנה מצד חברות אלו.
חוה מיכאליצילום: רמי זרנגרחוה מיכאלי, מנכ"לית חברת יוקה פארק, מתייחסת לנתונים ומסבירה, כי "תחום השימושים המעורבים בתעשייה הפך לאחד הסגמנטים הבולטים בתחום הנדל"ן המניב, והוא הולך ומתחזק גם על חשבון עסקים מניבים בעלי אופי תעסוקתי, כפי שמראים גם נתוני דו"ח נת"מ. הביקושים מגיעים הן מצד עסקים חדשים והן מצד בעלי עסקים ותיקים, שהמשותף להם הוא חיפוש אחר סביבת עבודה מודרנית במתחמים ורסטיליים, מודולריים ונגישים, הסמוכים לריכוזי אוכלוסייה. מדובר בתחום המגלם פוטנציאל רב וביקושים גדולים, במיוחד בהינתן קצב הצמיחה המהיר והמחסור בשטחים לתעשייה ואחסנה לנפש, בהשוואה לעולם המערבי. המציאות העכשווית והצורך של עסקים משפחתיים, שפעלו במשך שנים באזורי תעשייה ישנים, לסביבת עבודה עכשווית, תרמו להבנה שהעתיד דורש מעבר - לא רק כדי לשפר את סביבת העבודה, אלא גם כדי להפוך להזדמנות השקעה. כך הם נהנים מסביבת עבודה מתקדמת, נגישות מלאה למשאיות, חניות נוחות לעובדים ולקוחות".
יעל פריצילום: באדיבות קבוצת מבנהגם יעל פרי, סמנכ"לית שיווק בקבוצת מבנה, מתייחסת לחוזקת תחום הלוגיסטיקה בישראל, שלדבריה, "ממשיך להוות את אחד מעמודי התווך של שוק הנדל"ן המניב. הדרישה לשטחי אחסון, מרכזי הפצה ומרלו"גים הולכת וגוברת, בעיקר לאור ההתרחבות המתמשכת של תחום המסחר האלקטרוני. חברות קמעונאות, רשתות אופנה, פלטפורמות מסחר דיגיטליות ושירותי משלוחים נדרשים כיום למרכזים מתקדמים ויעילים, שמסוגלים לעמוד בקצב ההזמנות ולתמוך בלוגיסטיקה מהירה".
גם לדברי צחי סופרין, סגן יו"ר הדירקטוריון בקבוצת סופרין, תחום הלוגיסטיקה נמצא בעלייה. "התחום התקדם בצורה מטאורית בשנים האחרונות. השוק נפתח בשנים האחרונות להרבה יותר קהלים שלא התעניינו בו קודם לכן, כמו משקיעי הנדל"ן, המזהים בפופולריות שלו קרקע פורייה לתשואה כספית, וכן בעלי מקצוע ויצרנים או חברות קטנות ובינוניות, שמוצאים במרכז הלוגיסטי החדש מקום אידיאלי לעבוד ממנו". עוד על־פי סופרין, המרכזים הלוגיסטיים נבנים כיום לא רק לאורך צירי התנועה המרכזיים ובסמוך לשדות תעופה או נמלים, אלא גם בקרבת מרכזי האוכלוסייה בגוש דן ובמעגל השני והשלישי וכן בפריפריה בצפון ובדרום.
צחי סופריןצילום: נווה אביאני"המרלו"ג הרבה יותר נגיש כיום עבור הלקוח ומאפשר לו, בזכות תכנון גמיש וורסטילי, אופציות רבות של אחסנה, שלא היו בעבר", מוסיף סופרין, "הביקוש לשטחי אחסון מודרניים זינק בקצב דו־ספרתי, כאשר למשל מחירי הקרקע באשדוד עלו מ־4.5 מיליון שקל לדונם ב־2021 ל־7 מיליון שקל ב־2024 - עלייה של מעל 55%. המגמה כאמור מונעת גם מהתחזקות המסחר המקוון, אך גם כי שרשראות אספקה מתקצרות, והמשקיעים מצפים לשוכרים איכותיים הרבה יותר מתחומים אחרים, כמו משרדים או מגורים. בעוד שוק המשרדים מתמודד עם משבר תפוסה והצפת היצע, הלוגיסטיקה מציעה יציבות יוצאת דופן עם תשואות, שמגיעות לעיתים לכ־6-7.5% וחוזים ל־10 שנים ומעלה. שוק ההון מגיב בהתאם, כאשר חברות המתמחות בלוגיסטיקה זוכות להערכות שווי גבוהות ולעניין מוגבר של משקיעים מוסדיים ופרטיים".
מגמות בולטות בנדל"ן המניב: עיר 15 דקות, גמישות והזדמנויות חדשות
בשנים האחרונות ענף הנדל"ן עובר שינויים מהותיים. בין היתר מדובר במגמות חדשות שניתן לזהות בתחום הנדל"ן המניב הישראלי. אייל גרין, מנכ״ל פארק עתידים תל אביב, מסמן את המרכזיות שבהן. "בשנתיים האחרונות ענף הנדל"ן המניב בישראל משתנה באופן משמעותי. השינויים הביטחוניים, גיוסי מילואים תכופים, ריבית גבוהה והתפתחויות כלכליות יוצרים סביבה, שבה השקעה ושכירות דורשות גמישות והתאמה. בתוך התמונה הזו מתחילות להתגלות מגמות חדשות שמעצבות את האופן שבו שוק הנדל"ן פועל, במיוחד במרכזי הערים ובמתחמים עירוניים שמותאמים לעידן העבודה ההיברידית.
"המגמה הראשונה קשורה למודל עיר ה-15 דקות. מדובר במודל שפיתח פרופ' קרלוס מורנו מסורבון בפריז, הנחשב לאחד החלוצים בתחום התכנון העירוני, והפך לאבן דרך בעולם ומחלחל גם לישראל. המודל מתייחס למצב שבו כל השירותים - תחבורה, מסחר, חינוך ופנאי, נגישים במרחק הליכה או נסיעה קצרה. המשמעות היא שנכסים במרכזי ערים שמציעים גישה נוחה לעובדים וללקוחות, זוכים לביקוש גבוה במיוחד. עירוב השימושים בדוגמה הזו יוצר אקוסיסטם וסביבת עבודה עשירה בפעילויות ושירותים, תורם לתחושת קהילה, משפר את הפרודוקטיביות ומעודד חדשנות. דוגמא לכך אפשר למצוא גם בפארק עתידים.
"מגמה שנייה היא התפתחות עירוב השימושים בערים ובפריפריה. כך למשל בירושלים פרויקטים חדשים במרכז העיר ובסביבת תחנות הרכבת משלבים משרדים, מסחר ושירותים מגוונים. ניתן למצוא דוגמאות נוספות למודל של עיר קטנה וחכמה ברחבי הארץ, כמו מת"מ בחיפה ואזורי הייטק נוספים שהופכים למרכזים משולבים של תעסוקה, חדשנות וחיים קהילתיים. המודל הזה מאפשר חוויית עבודה נוחה יותר וחיבור מהיר למרכזי פעילות עירוניים ומשפר את איכות החיים של העובדים בעיר. גם בערי הפריפריה, כמו חיפה, באר שבע ובאזורי הצפון והדרום מתחמים עם גישה נוחה לשירותים ולתחבורה ציבורית מצליחים למשוך שוכרים ולייצר ביקוש יציב, תוך התאמה לצרכים המקומיים.
אייל גריןצילום: דפנה טל"מגמה שלישית שאפשר לציין היא שימוש הולך וגדל בטכנולוגיה וניהול חכם. זה הופך לכלי מרכזי בשוק. נכסים עם פתרונות מתקדמים, כמו בקרת אנרגיה, אוטומציה וניהול מרחוק, מעניקים יציבות וביקוש גבוה.
"המגמה הרביעית היא חוזי שכירות גמישים, שהופכים לנפוצים יותר ומאפשרים התאמה מהירה לצרכים משתנים והפחתת התחייבויות ארוכות טווח, מה שמקל על עסקים ומשקיעים להסתגל לשינויים. לסיכום, מגמות הנדל"ן המניב בישראל מצביעות על שילוב של יציבות, גמישות והסתגלות חכמה".
