בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל לאחרונה ערעור שהגיש אבי טולדנו - הבעלים לשעבר של "נעמה נאות" (שהחזיקה ברשת "טבע נאות") – נגד פקיד השומה תל אביב. הוא מכר את מניותיו לפני כתשע שנים ובהתאם להסכם מול הרוכשת קיבל גם דיבידנד. פקיד השומה ביקש להחיל מס רווחי הון (25%) על כל הסכום שקיבל, אך השופטת ירדנה סרוסי קבעה כעת שעל הדיבידנד יחול מס מופחת בשיעור 20%.
ב-2006 הקימו טולדנו ואחרים את חברת נעמה נאות החזקות. היא רכשה והחזיקה את נעלי נאות אגודה שיתופית חקלאית, שבבעלותה מפעל לייצור נעליים תחת המותג המוכר "טבע נאות". המפעל ממוקם בשטחי קיבוץ נאות מרדכי שבגליל העליון והוא זכאי להטבות כמפעל מועדף לפי החוק לעידוד השקעות הון. טולדנו החזיק במישרין ובעקיפין בכ-38.46% ממניות נעמה נאות.
בשלב מסוים ועל רקע סכסוך שהתגלע בין בעלי המניות החליטו כלל בעלי המניות למכור את נעמה נאות לחברת "יאליט פוטוור". בעלי המניות השונים חתמו על הסכמים נפרדים למכירת כל מניותיהם ליאליט. במרץ 2014 חתם טולדנו על הסכם למכירת מניותיו ליאליט תמורת 17.31 מיליון דולר. במקביל החליט דירקטוריון נעמה נאות, הכולל את נציגי יאליט, לאשר חלוקת דיבידנד על סך 89 מיליון שקל לבעלי המניות.
טולדנו דיווח על מכירת המניות ב-36,742,753 שקל ועל הכנסה מדיבידנד ממפעל מועדף בסך 21,621,184 מיליון שקל, שעליו ביקש לשלם מס מופחת בשיעור 20%. פקיד השומה לא קיבל את הדיווח וקבע שהדיבידנד המיוחד מהווה חלק מתמורת מכירת המניות, כך שיש למסות את כל הסכום במס רגיל על רווחי הון בשיעור 25%.
בערעור שהגיש טען טולדנו שהדיבידנד אינו חלק מהתמורה ששולמה בגין המניות. הוא הבהיר שהחברה ובעלי המניות בחרו למכור את המניה ללא שווי הרווחים הצבורים. תחילה נקבע שווי מניות החברה, משווי זה הופחתו הרווחים הראויים לחלוקה שיחולקו כדיבידנד לבעלי המניות ומחיר המניה הופחת בהתאם. לדבריו, גם אם מדובר בתכנון מס, הרי שמדובר בתכנון מס חיובי או ניטרלי, שכן זכותם של בעלי המניות ליהנות משיעור מס מועדף בגין הרווחים שנצברו לזכותם בחברה.
מנגד טען פקיד השומה כי יש לסווג את הדיבידנד כחלק מתמורת מכירת המניות בהתאם למהות הכלכלית האמיתית של עסקת מכירת המניות.
אבל השופטת ירדנה סרוסי קיבלה את הערעור. היא ציינה שאמנם עולה מההסכם, מהחלטת הדירקטוריון ומיתר הנסיבות כי הדיבידנד חולק אך ורק בעקבות המכירה וכחלק ממנה. וכמו כן, לא הוצג בפניה טעם מסחרי בחלוקת הדיבידנד המיוחד, שנועדה אך ורק להפחית את חבות המס כתוצאה ממכירת המניות.
עם זאת, היא לא מצאה בכך כל פגם. היא קבעה שמדובר בתכנון מס חיובי או ניטרלי. "לנישום הזכות לממש את הרווחים שנצברו בחברה בשיעור מס מוטב", כתבה וסיכמה שכאשר הדיבידנד שמחולק משקף את הרווחים הראויים לחלוקה אין בכך כל פסול. פקיד השומה חויב בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 90 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערער: עו"ד יוסי דולן
• ב"כ המשיב: עו"ד ניר וילנר
• עו"ד זהר נסים עוסק במיסים
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
