בריחת העושר הגדולה מקליפורניה נמצאת בעיצומה: עיתונאי עצמאי שדיבר עם 21 מיליארדרים במדינה מדווח כי רובם המוחלט עומד לעזוב, או כבר ביצע מהלכים בפועל לקראת מעבר למדינה אחרת בארה"ב.
הסיבה: הצעת חוק המכונה "מס המיליארדרים" לפיה יוטל מס חד-פעמי של 5% על בעלי הון נקי של יותר ממיליארד דולר, שיחול על רווחים שלא מומשו. אם ההצעה תעלה להצבעה בנובמבר, היא תחול רטרואקטיבית החל מ-1 בינואר 2026, מה שדוחף את אנשי העסקים לבצע מהלכים במהירות כבר עכשיו, חודשים לפני ההצבעה הצפויה.
בין העוזבים: מארק צוקרברג - מנכ"ל Meta, שרכש יחד עם אשתו נכס יוקרתי בפלורידה ומתכנן להעביר את מגוריו לשם בעקבות החשש מהמס המתוכנן; לארי פייג' – אחד ממייסדי גוגל, שדיווח רשמית כי הוא העביר בפועל את חלק מהרשויות והעסקים שלו למדינות אחרות, כולל דלוואר, טקסס ופלורידה, כתגובה להצעת החוק; שותפו סרגיי ברין נמצא בתהליך דומה וגם פיטר טייל – מייסד Palantir, שפתח משרדים במיאמי והחל בניתוק הקשרים עם קליפורניה. רבים אחרים מבצעים מהלכים, חלקם רשמיים וחלקם במסגרת הכנות אם אכן הצעת החוק תתקדם. מנגד, ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה מסר שהוא לא מתכנן לעזוב ושהוא "בסדר עם המס" למרות החשש הכללי.
בציוץ ויראלי שפרסם לאחרונה מנכ"ל חברת סטארטאפ מקומית הוא הסביר את המספרים: "לארי וסרגיי לא יכולים להישאר בקליפורניה, שכן מס העושר כפי שהוא מנוסח יחרים 50% ממניות אלפאבית שבבעלותם. כל אחד מהם מחזיק בכ־3% ממניות אלפאבית, בשווי של כ־120 מיליארד דולר לכל אחד לפי שווי שוק נוכחי של כ־4 טריליון דולר. אך מכיוון שלמניות שלהם יש כוח הצבעה גבוה פי 10, מס המיליארדרים בקליפורניה יתייחס אליהם כאילו הם מחזיקים ב־30% מאלפאבית (3% × 10 = 30%). משמעות הדבר היא שההון החייב במס של כל אחד מהמייסדים יעמוד על 1.2 טריליון דולר. מס עושר של 5% על 1.2 טריליון דולר = 60 מיליארד דולר לכל אחד. כלומר, 50% מהאחזקות האמיתיות שלהם באלפאבית — שיימחקו על ידי מס של '5%'".
היזם דיוויד פריידברג סיכם בפשטות את המהלך: "אתם מסווים את העובדה שאתם מציעים להקים, לראשונה ב־250 השנים של הרפובליקה האמריקנית הזו, מנגנון מאורגן של תפיסה ממשלתית של רכוש פרטי מאזרחים". מנגד, יוזמי המהלך (בתמיכה מסיבית של איגודים וארגונים פרוגרסיביים במדינה) אומרים כי המס יסייע לצמצום אי-שוויון הקיצוני, יייצר מקור הכנסה יציב למדינה ויממן פערים תקציביים בתחומי הבריאות, החינוך ונושאים חברתיים נוספים.
"תעשיית הטכנולוגיה תצטרך לעזוב את המדינה"
העיתונאי מייק סולנה, ששוחח עם המיליארדרים (שסירבו לדבר בשם) מכנה את התופעה "אקסודוס" – המילה היוונית העתיקה להגירה או יציאה המונית. לדבריו, אם מסכמים את השווי של המיליארדרים הללו מגיעים לסכום עצום של 1.3 טריליון דולר, כאשר הם אחראיים ליצירת יותר מ-50 אלף מקומות עבודה במדינה.
מהשיחות עולה כי 20 מתוך 21 מיליארדרים שהתראיינו לכתבה באתר Pirate Wires אמרו כי הם מגבשים בימים אלה תוכנית יציאה מהמדינה. המהלכים העיקריים שהם ביצעו הם קניית נדל"ן מחוץ למדינה, התקשרות עם משרדי עורכי דין מומחים בתחום המיסוי לצורך מאבק משפטי והכנה לקראת הצעת החוק והנחיה למנהלי החברות בבעלותם לחפש הזדמנויות להתרחבות מחוץ לקליפורניה.
עיקר החשש של אנשי העסקים הוא לא רק מהצעת החוק הספציפית הזאת, אלא מההשפעה על החברות שלהם ומגיבוש מהלכים נוספים שיפגעו באקו-סיסטם העסקי של המדינה. "אני חושב ש-100% מהאנשים שמסתכלים על זה מבינים שזה משווק כדבר חד־פעמי, אבל זה לא יהיה חד־פעמי, וזה לא יכוון רק למיליארדרים. ברגע שזה יעבור, זה ילך ויתרחב", הסביר אחד מאנשי העסקים המושפעים.
לדבריו, "רוב הכותרות מדברות על כך שיש 200 מיליארדרים במדינה, אבל באופן מעשי הצעת חוק כזאת תשפיע גם על חברות צומחות שעשויות לעבור את הרף של גובה המס, וגם על אנשי עסקים שחלק מההון שלהם נמצא על הנייר או בהשקעות שונות. יש פה השפעה רוחבית".
"אם המס הזה אכן יעבור", אמר אחד ממשקיעי ההון־סיכון הבולטים, "אני חושב שתעשיית הטכנולוגיה תצטרך פחות או יותר לעזוב את המדינה. כי כל אדם שמנהל חברה יצטרך להסתכל על המספרים, והוא יחשוב: 'ברור שזה לא יכול לקרות, כי זה פשוט יהרוס את החברה לחלוטין'".
המהלכים העיקריים שביצעו אנשי העסקים הם קניית נדל"ן מחוץ למדינה, התקשרות עם משרדי עורכי דין מומחים בתחום המיסוי לצורך מאבק משפטי והכנה לקראת הצעת החוק והנחיה למנהלי החברות בבעלותם לחפש הזדמנויות להתרחבות מחוץ לקליפורניה
מנהל בכיר שעובד עם מאות חברות חדשות בשנה, וכעת פועל באופן פעיל להקמת משרד חדש באוסטין או בקיימברידג', שיער כי ייתכן שסטארטאפים ימשיכו לקום בקליפורניה לעת עתה, "אבל ברגע שזה באמת ייושם, המנכ"ל יעבור ויפתח משרדים אחרים במקום אחר, ורוב העובדים יעזבו".
ומה לגבי היעד הבא? רוב אנשי העסקים מדברים על פלורידה או אוסטין, אך היו פתוחים לכל אפשרות. "אין מקום מועדף אחד", אמר אחד מהם. המסקנה היא שזה יותר תלוי בחקיקה הספציפית בכל מדינה, שכמעט בוודאות תקבע לאן אנשים יעברו.
מה כולם מחפשים בדלאוור?
אז לאן באמת עוברים? כמו שפורסם בכתבה ב-ynet, אחד היעדים הלוהטים הוא מדינת דלאוור - אליה בחר פייג' להעביר את עסקיו. פייג' עובר לדלאוור כי היא הייתה ונותרה המדינה הטובה ביותר למי שרוצה לנהל עסק גדול בראש שקט.
דלאוור, שהייתה הראשונה לאשרר את חוקת ארה״ב בדצמבר 1787, היא מדינה קטנטנה עם אוכלוסייה של קצת יותר ממיליון תושבים - גדולה רק מרוד איילנד. ועדיין, דלאוור היא ביתן של יותר מ-60% מחברות Fortune 500, כולל אלפאבית, אמזון, אפל, נטפליקס, מטא, קומקאסט, מורגן סטנלי, בנק אוף אמריקה, גולדמן סאקס ופורד. יותר מ-90% מהחברות האמריקניות שהונפקו לציבור ב-2021 נרשמו במדינה שממנה הגיע הנשיא לשעבר ג׳ו ביידן. "דלאוור אטרקטיבית משלוש סיבות עיקריות: נוחות, גמישות ויכולת חיזוי", אמר רוי גילברג, יועץ תאגידי, ל-CNBC.
דלאוור ייצרה מערכת מערכת משפט עסקית ייחודית, חוקי תאגידים גמישים ומבנה מס נוח לחברות, שמייצרים ודאות - מצרך חשוב מאוד בעסקים. לדלאוור יש גוף פסיקות עצום בדיני חברות, כך שעורכי דין ומשקיעים יודעים מראש בערך איך ייפתרו סכסוכים על מיזוגים, זכויות בעלי מניות ועוד.
כל זה הביא לכך שמרבית החברות האמריקניות נרשמות בדלאוור, גם אם הן יושבות פיזית במקום אחר. גם פייג' כנראה לא יעבור לגור בדלאוור ולא יוותר על החיים בשמש של האוקיינוס השקט, אבל את 5% של "מס המיליארדרים" הוא לא ייתן לקליפורניה.
