השימור העירוני הפך לאתגר אדריכלי משמעותי, אך יחד עם זאת גם להזדמנות נדל"נית. פרויקטים הכוללים בתוכם מבנים ואלמנטים לשימור, משלבים בין ערכי עבר לבין צורכי החיים המודרניים - ונוטים לייצר עבור הדיירים, התושבים והמבקרים חוויה עירונית שמכבדת את השורשים ובו בזמן צועדת קדימה.
פרויקטים מהסוג הזה מספרים את סיפורה של העיר, מעניקים עומק תרבותי לסביבה - ובמקביל גם משפיעים על ערך הנכסים. "מבנים לשימור, במיוחד כאלה בעלי חשיבות היסטורית ואדריכלית, מוסיפים ייחודיות לפרויקט ויכולים להעלות את ערך הדירות בו", מסביר שמאי המקרקעין והמשפטן ארז כהן. "רוכש בפרויקט לשימור מחפש לא רק דירה, אלא גם חוויה, סיפור ומעמד".
כהן מציין כי לצד עלויות השימור הגבוהות משמעותית עבור היזמים שמקימים את הפרויקט, הם בכל זאת נהנים מיתרון משמעותי - היתרון 'המיתוגי', שמאפשר להם למכור את הדירות בפרמיה גבוהה. עם זאת, יש גם מי שלא מרוויח: "בהתאם לפסיקתו של השופט המחוזי גלעד הס, המיתוג עצמו אינו מהווה עילה לחיוב בהיטל השבחה ולכן הרשות המקומית אינה זכאית ליהנות מההשבחה שנובעת מהשימור", הוא אומר.
בשורה התחתונה אומר כהן כי "מעבר לייחודיות האדריכלית והסיפור ההיסטורי, יש כאן גם השפעה כלכלית מובהקת. מניסיוננו, פרויקטים הכוללים מרכיב שימור יכולים להעלות את ערך הדירות בעד 10%-20% לעומת דירות בפרויקטים חדשים רגילים באותו אזור. ההיסטוריה והעיצוב יוצרים ערך מוסף שמושך קהל יעד איכותי, גם מקומי וגם בינלאומי".
פעם היו פה סוסים: אורוות הברון, ראשון לציון
בלב שכונת רמב"ם הוותיקה בראשון לציון ניצבים כמה מהמבנים ההיסטוריים מהם צמחה העיר: בית היקב, בית העירייה הישן, בתיה הראשונים של המושבה וגם מתחם אורוות הברון של הברון דה רוטשילד. המתחם הוקם ב-1888 עבור פקידות הברון בפינת הרחובות רוטשילד ומוהליבר. האורווה נבנתה בקומה הראשונה ומעליה הוקמו דירות לפקידי הברון. לימים הוקמה במקום המחלבה הראשונה בישראל.
היום, כדי לשמור על הצביון וההיסטוריה, במקום שבו ניצבו בעבר האורוות מתוכנן לקום פרויקט מגורים שישלב את העבר ההיסטורי של המקום עם צורכי המגורים והפנאי של המאה ה-21. את הפרויקט מקדמת חברת רייק נדל"ן מקבוצת אספן גרופ, שצפוי לכלול 84 יחידות דיור בתמהיל של 3-4 חדרים לצד דירות פנטהאוז ושטחי מסחר בהיקף כולל של כ-450 מ"ר עם בתי קפה, מסעדות וחנויות. הפרויקט מתוכנן על ידי פינקלשטיין קלוגהפט אדריכליות. התוכנית לפרויקט עברה להפקדה על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מרכז. מחירי הדירות טרם נקבעו, אך כהן מעריך כי "הייחודיות של הלוקיישן והסביבה יניבו למשקיעים ולדיירים חוויית מגורים יוצאת דופן".
בין הבאוהאוס למדינה שבדרך: מלון עדן, ירושלים
בפינת הרחובות הלל וההסתדרות בירושלים ניצב בעבר אחד המלונות הידועים בעיר, מלון עדן. סיפורו מתחיל ב-1919 כמלון קטן וצנוע, שב-1938 נבנה מחדש בהובלת האדריכל יוחנן רטנר, בסגנון הבינלאומי מודרניסטי של תקופת המנדט עם השפעות באוהאוס. המלון הפך עד מהרה למוקד מפגש חשוב של מנהיגי היישוב, פוליטיקאים ואנשי רוח. בין כתליו התארחו חיים ויצמן, דוד בן-גוריון, עזר ויצמן ואישים בכירים נוספים.
מלון עדן ידע גם תקופות קשות. במרד הערבי הגדול נפגעה התיירות, וב-1948 ספג פיגוע קשה שבו נהרגו עשרות. למרות זאת המשיך לפעול עוד שנים רבות, עד שנסגר בשנות ה-70 של המאה הקודמת ונמכר לבנק ישראל. מאז עמד שומם, אך שמר על מעמדו כציון דרך אדריכלי והיסטורי.
כעת מתכננת קבוצת יוסי אברהמי החייאה מחודשת של המתחם, אותו החלה לבנות לפני כמעט שנתיים. על פי התכנון, המבנה המקורי יעבור שימור מוקפד, ואליו יצטרף פרויקט חדש שישלב מגורים, מסחר וחללים ציבוריים שיספרו את סיפורו של המלון. 78 דירות נבנות בבניין בוטיק יוקרתי בן 9 קומות. הדירות בפרויקט כוללות תמהיל מגוון של דירות 2–5 חדרים, סוויטות ופנטהאוזים.
ממפעל טקסטיל למרכז אורבני: מפעל אופ-אר, אופקים
בשנת 1961 הוקם מפעל הטקסטיל אופ-אר (קיצור של אופקים-ארגנטינה) ההיסטורי בעיר אופקים על ידי משקיעים יהודים מארגנטינה והעירייה אופקים. המפעל תוכנן מראש כמונומנט אדריכלי שייצג את ליבה של תעשיית הטקסטיל בעיר הדרומית בעשורים הראשונים של מדינת ישראל, והוא הוקם שנים ספורות לאחר הקמת העיר. הוא נסגר לאחר כ-25 שנים, עם ירידת קרנה של תעשיית הטקסטיל בארץ.
המבנה המורכב ננטש חלקית ואוכלס במפעלים תעשייתיים שונים, תוך שהוא הולך ומידרדר. בשנים האחרונות הוא פסק לפעול לחלוטין. האדריכלות יוצאת הדופן שלו, שעיקרה מתאר המבנה והגג, הפכה אותו לנקודת ציון מקומית ולמופת בתחום האדריכלות התעשייתית. המפעל ממוקם על קרקע היסטורית של חברת מבנה, ובימים אלה היא מקדמת תוכנית להקמת מרכז מסחרי אורבני בשטח של כ-13 אלף מ"ר, תוך שימור המפעל.
המפעל המיתולוגי שוכן בסמוך למתחם הוותיק של קבוצת מבנה, שקיבלה מהוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום אישור לשחזר, לשמר ולהנגיש לציבור את האלמנטים המרכזיים מהמבנה המקורי, לצד הקמת מרכז מסחרי חדש ופתוח. בסך הכול מדובר יחד בשטח בהיקף של כ-20 אלף מ"ר, שיהווה את המרכז המסחרי הגדול ביותר בעיר. לפי התוכנית שהופקדה, קבוצת מבנה תסב את המפעל למרכז קניות עם עוגני מסחר, לצד בתי קפה, מסעדות ובילוי, שטחי פנאי וכל זאת תוך שימור המבנה ההיסטורי.
מראשוני המבנים בעיר הגנים: ארלוזורוב 57, רמת גן
בין סוף שנות ה-20 לתחילת שנות ה-30 של המאה הקודמת הוקם ברחוב ארלוזורוב ברמת גן מבנה מגורים דו-קומתי עבור משפחת דצ'קובסקי. את הבית תכנן אבי המשפחה, המהנדס יעקב דצ'קובסקי, בסגנון הבינלאומי שאפיין את התקופה. בתחילה נבנה כמבנה חד קומתי, אך עם השנים הורחב: נוספה קומה שנייה, נבנו דירות נוספות וגרם מדרגות חיצוני. המבנה, שניצב בלב שכונת מגורים ותיקה, הפך לנכס בעל ערכים היסטוריים ותרבותיים, וישוחזר חלקית על ידי חברת יוסי אברהמי, שתקים לצידו פרויקט מגורים בן 49 דירות.
לאחרונה, עם סיומה של מלחמת איראן ולאחר שנפגעו בניינים סמוכים לפרויקט, החלה החברה בהריסת פנים המבנה הישן ובעבודות השחזור. תכנון הפרויקט, שנעשה על ידי האדריכל גידי בר אוריין, מבקש לשלב בין עבר להווה: שחזור חזיתות המבנה המקוריות ושילובן בתוך קומפלקס מגורים עם שטחי מסחר בקומת הקרקע וגינות ירוקות. בפרויקט מוצעות למכירה דירות בנות 2-5 חדרים, דירות גן ופנטהאוזים.
מקולנוע נטוש לקומפלקס מגורים: קולנוע השרון, נתניה
קולנוע שרון, שהוקם בשנת 1957, היה קולנוע פעיל בלב העיר נתניה במשך שנים רבות, אך נסגר בשנת 1985 ומאז עמד נטוש. קרן מרתון להשבחת נדל"ן זיהתה את הפוטנציאל והחליטה להפוך אותו לפרויקט התחדשות מרכזי בעיר. המבנה ההיסטורי, שנחשב לאבן דרך תרבותית וחברתית, יזכה לשיקום ושילוב מחודש במרקם העירוני. כיום המקום סגור ומוזנח, אך החזון הוא להשיב אותו לחיים ולהפוך אותו למוקד עירוני שוקק.
התוכנית כוללת שיפוץ ושימור חלקים מהמבנה הוותיק, לצד הקמת קומפלקס מודרני שישלב מגורים, מסחר ופעילויות תרבות. המתחם יחובר לרחובות הסמוכים ובקרן מציינים כי הוא "יתרום משמעותית להתחדשות מרכז העיר". במסגרת המיזם צפויות להתווסף מאות יחידות דיור חדשות, שטחים ציבוריים נגישים ומוקדים שיחזקו את החיים הקהילתיים בעיר. "הפרויקט נועד להעניק לנתניה מוקד תרבותי וכלכלי חדש, שיחבר בין עבר עשיר לעתיד מודרני, וישמש נקודת מפגש חשובה לתושבים ולמבקרים", אומרים שם.
בית הבאר יהפוך לפרויקט בוטיק: תיאודור, תל אביב
ברחוב הרצל ההיסטורי בתל אביב ניצב בית הבאר, שריד מרשים מעידן הפרדסים שפעלו מחוץ לחומות יפו בסוף המאה ה-18. המבנה עבר תהליך שימור מקיף על ידי קבוצת יובלים וסיטי בוי ומשרד נאור מימר, ששמר על מאפייני האבן המקוריים, על מערכת השאיבה העתיקה ועל פרטי הבנייה העות'מאנית, והפך אותו למבנה חי ותוסס עם זיקה לעבר. מתחילת מלחמת חרבות ברזל שימש המבנה את קיבוץ רעים עבור גן ילדים ומזכירות הקיבוץ. היום המבנה מוצע להשכרה בשימוש מסחרי בתחום הפנאי והוולנס.
במסגרת הפרויקט המתוכנן קידמה קבוצת יובלים, בשיתוף לני גרופ וסיטי בוי, הקמת שני בניינים בני 12 ו-13 קומות הכוללים כ-160 יחידות דיור. הדירות נבנו בתמהיל מגוון של דירות 4-2 חדרים לצד פנטהאוזים יוקרתיים, והפרויקט נמכר במלואו. התכנון של האדריכל אילן פיבקו יצר שילוב בין מבנה לשימור לבין מגורים מודרניים במיקום אסטרטגי בעיר, בקרבת שוק לוינסקי, שדרות רוטשילד, פארק המסילה, נווה צדק והרכבת הקלה. השימור יצר חיבור בין עברו ההיסטורי של האזור לבין חוויית מגורים חדשנית.
