האם נראה בקרוב בישראל עובדות זרות בענף הבניין? בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי איסור גורף של המדינה על עבודת נשים בענף הבניין אינו מידתי, בלתי סביר באופן קיצוני ויש לשנותו. השופטת ענת זינגר קיבלה עתירה שהגישה חברת א.ת אבייב, תאגיד מורשה להעסקת עובדים זרים בענף הבניין, נגד רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד הבינוי והשיכון.
בפסק הדין נקבע כי "העתירה מתקבלת במובן זה שסוגיית העסקת נשים כעובדות זרות בענף הבניין - מוחזרת לפתחם של רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד הבינוי והשיכון. זאת, על מנת שיקיימו הליך סדור בשאלה באילו תנאים יהיה ניתן לאפשר הבאת עובדות בניין, בהתחשב בסכנות הייחודיות להן בענף האמור.
"במהלך הליך זה, תישמע גם עמדת תאגידי כוח האדם בענף זה וכן עמדת הקבלנים עצמם. על יסוד המסקנות - ייקבעו תנאים שיאפשרו הבאת עובדות שתחפוצנה בכך. ואולם בכפוף לתנאים שייקבעו על ידי רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד השיכון, זאת כדי שהעבודה תתיישב עם צרכי העובדות, תפחית סכנותיהן וכן תעלה עם צורכי המעסיקים".
פסק הדין נוגע לעמדת רשות האוכלוסין ומשרד השיכון שלפיה לא תתאפשר הבאה של נשים כעובדות זרות בענף הבניין בעבודות רטובות (כמו ברזלנות, טפסנות, טייחות ורצפות). זאת, בין היתר על מנת להגן עליהן.
מפסק הדין עולה כי במרץ 2025 הגישה העותרת למשרד השיכון בקשה להעסקת עובדים זרים, לפי נוהל הבאה פרטית. מדובר בנוהל זמני להבאה מהירה של עובדים זרים לישראל לעבודה בענף הבניין. באפריל 2025 דחה משרד השיכון את הבקשה וכתב: "בבדיקת בקשות המועמדים שהוגשו על ידכם במסגרת המסלול הפרטי באמצעות מתווה מיונים ללא מבחנים מעשיים, נמצא כי ישנן בקשות של נשים לעבודה בענף הבניין. לפי הנחיות רשות האוכלוסין גיוס נשים לעבודה בענף הבניין אינו מאושר".
העותרת פנתה גם לרשות וטענה כי הנחיות שלא לקבל אישה לעבודה רק בשל היותה אישה עולות כדי הפליה, וכי לא קיימת מגבלה דומה בענפים אחרים שבהם מועסקים עובדים זרים בישראל. העותרת טענה, באמצעות עוה"ד יאיר דוד, אפרת גרינברג-יוסף ונעמה אריעם ענתבי, כי הדבר תמוה במיוחד במציאות הקיימת בישראל, עת נשים משרתות במשרות בכירות ובתפקידים הדורשים מאפיינים פיזיים שונים, לרבות טייסות קרב וחיילות בחיל השריון.
רגישות מובנית בענף
המדינה טענה כי עובדות אינן מגויסות לעבוד בבניין לאור הרגישות המובנית בענף, ומכיוון שלא נמצאה מתכונת סדורה להגנה על נשים המועסקות בו באופן גורף. עוד טענה כי העסקת מספר מצומצם של עובדות זרות באתר בנייה, לצד מספר גדול במיוחד של גברים, כוללת סיכונים לא מבוטלים וקיים חשש מניצול והטרדה של העובדות הללו.
עו"ד יאיר דוד לדברי השופטת, "לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אף שאיני מקלה ראש בטענות שהעלו המשיבים (משרד השיכון ורשות האוכלוסין, ל"ד) מסקנתי היא כי לא ניתן להותיר איסור גורף להבאת נשים לעבוד בענף הבניין. הוראה גורפת, כאמור, בלא שנערך כל ניסיון לקבוע תנאים שיסירו או יצמצמו משמעותית את הסיכונים הייחודיים לנשים בתחום עבודות הבנייה (עבודות רטובות) - עולה כדי אפליה, אשר לא ניתן לקבלה. הוראה כאמור אינה מידתית וככזו גם בלתי סבירה באופן קיצוני".
השופטת קבעה כי מקובל עליה שהסיכונים האמורים דורשים התייחסות שונה, ואולם "התייחסות שונה אין משמעה אפליה ואיסור גורף רק מחמת המגדר השונה והשוני הנלווה. למעשה, עלה כי לא נבחנה כלל האפשרות לקבוע תנאים אשר יסירו או יצמצמו את הסכנות הייחודיות עליהן הצביעו המשיבים".
לסיום קבעה השופטת כי עניין העתירה בשאלת העסקתן של עובדות זרות בעבודות בניין "רטובות", הכוללות ברזלנות, טפסנות, טייחות ורצפות. לדבריה, "בדומה לכך שלא נטען שנשים אינן יכולות להיות טייסות - כך גם כאן, המשיבים לא העלו טענה כי אין בנמצא נשים שיכולות להיות בעלות כשירות פיזית הנדרשת לביצוע אותן עבודות. האיסור להביא נשים לא נקבע מתוך הנחה שהן אינן מתאימות לבצע את העבודה, אלא מתוך רצון להגן עליהן".
ואולם בהקשר זה קבעה השופטת כי מדובר בהגנת יתר "אשר גרמה לפגיעה שאינה מתחייבת. יש לבחון אם לא ניתן לאתר פתרונות שהם פחות פוגעניים ובד בבד מביאים בחשבון את השונות בין גברים לנשים, בהתאם לעמדת המשיבים כי אכן מדובר בשונות רלוונטית".
עו"ד יאיר דוד שייצג את העותרת מסר בתגובה: "הסירוב לגייס עובדות זרות לענף הבנייה הוא שריד מיושן של אפליה שאין לה מקום ב-2026. אתרי הבנייה זקוקים לידיים עובדות, לא לתפיסות עולם ארכאיות. אם נשים יכולות לבנות מדינות אחרות בעולם, ולבצע משימות בענפים אחרים כמו סיעוד וחקלאות, אין שום סיבה מקצועית או משפטית למנוע מהן לבנות גם את ישראל ולסייע בפתרון משבר הדיור".
ממשרד השיכון נמסר בתגובה: "המשרד יבחן את האפשרויות העומדות בפניו וכמובן שיכבד את פסיקת בית המשפט ויפעל לקידום עבודה מקצועית עם כלל הגורמים הרלוונטיים, במטרה לבחון תנאים שיבטיחו מצד אחד את זכויותיהן וביטחונן של העובדות ומצד שני את המענה לצורכי הענף. נדגיש כי במסגרת הדיון הציג המשרד את עמדתו המקצועית, לפיה יש לעודד שילוב נשים בענף הבנייה, כפי שנעשה עד כה באמצעות הכשרות שונות וגיוס מקומי.
"עם זאת, בכל הנוגע להעסקת עובדות זרות, עמדת המשרד הנחרצת היא שהענף טרם ערוך במלואו להעסקתן, נוכח הצורך בהתאמות ובהבטחת מעטפת פיקוח, הגנה ותנאי העסקה מתאימים. נוסיף כי בשלב זה לא זוהה ביקוש מהותי מצד הקבלנים עצמם להעסקת נשים כעובדות זרות, והפנייה בנושא הגיעה מתאגיד כוח אדם ולא מהחברות המבצעות בשטח".
