בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים הורה בשבוע שעבר על ביטול החלטת משרד הפנים לגרש מהארץ מטפל סיעודי מהודו. השופט נמרוד פלקס הבהיר שרשות האוכלוסין וההגירה לא הוכיחה את הנימוק לגירוש - מגורים משותפים לכאורה של העובד הזר עם ארוסתו, בניגוד לנוהל.
המערער נכנס לישראל באפריל 2021 וטיפל בקשיש עד שמשפחתו העבירה אותו למוסד גריאטרי, אז עבר לעבוד עם קשיש אחר. במהלך תקופת עבודתו אצל המטופל הראשון יצא המערער להודו עם זוגתו, גם היא מטפלת סיעודית, והשניים התארסו שם. לטענתם, הם מתכוונים להתחתן בעוד כשלוש שנים, כשישובו למדינתם.
באוגוסט אשתקד החליטה רשות האוכלוסין וההגירה לבטל את רישיון המטפל ולהורות על גירושו מישראל תוך שבועיים. נטען שבניגוד לנוהל של רשות האוכלוסין, הוא מקיים קשר זוגי עם עובדת זרה, לרבות מגורים משותפים עימה בדירה בהרצליה, והעובדה שאינם נשואים אלא רק מאורסים אינה רלוונטית.
המטפל הגיש ערר לבית הדין לעררים בירושלים, אך נדחה בפברואר האחרון. בהחלטה נכתב כי אף אם בני הזוג לא נישאו אלא רק התארסו, ועתה הם מתגוררים יחדיו תחת קורת גג אחת, הרי שהקשר ביניהם נחשב אסור בהתאם לנוהל.
עו"ד דפנה שגל פודורצילום: סיון צדוקבערעור שהגיש במרץ לבית המשפט לעניינים מנהליים טען המטפל באמצעות עו"ד דפנה שגל פודור, שבניגוד לטענה שהוא מתגורר עם זוגתו בהרצליה, הוא גר עם המטופל שלו בחולון, למעט לילה אחד בשבועיים שבו הוא לן בחדר בדירת שותפים עם עובדים זרים כמותו.
ואכן, השופט פלקס קבע שאין ראיות למגורים משותפים של המטפל ושל ארוסתו. מה גם שלפי הדין הישראלי המונח "בן זוג", המופיע בנוהל, לא חל על כוונה עתידית להינשא מבלי שהצדדים מקיימים את עיקר המאפיינים של חיי נישואים.
עו"ד מנור פרנקלבפסק הדין הביע השופט פליאה כיצד המדינה לא הבחינה שמגוריו הלכאוריים של המטפל עם ארוסתו אינם מתיישבים עם שהותו הרציפה לצד המטופל שלו: "דווקא מומחיותם של המשיבה ובית הדין בסוגיות כגון דא הייתה אמורה לעורר אצלם את התהייה הכיצד זה מתגורר לכאורה העובד, אשר תפקידו לטפל באופן רציף במטופל סיעודי, במקום אחר ובעיר אחרת ממקום מגורי המטופל".
הוא העיר שהדברים מקבלים משנה תוקף נוכח הכחשתה הגורפת של בת הזוג כי היא מתגוררת ביחד עם בן זוגה. בנסיבות הללו התקבלה גרסת המטפל שלפיה הדברים שאמר בשימוע שנערך לו ברשות האוכלוסין - בשפה האנגלית שאותה הוא דובר ברמה בסיסית בלבד, ואשר על בסיסם הוחלט לגרשו - פשוט לא הובנו כהלכה.
למעלה מן הצורך קבע השופט שגם בחירת רשות האוכלוסין וההגירה שלא לפנות למטופל הסיעודי או לבני משפחתו לשם השלמת הבירור בנוגע למקום מגוריו, הייתה שגויה. בסופו של דבר נקבע שיבוטלו הן החלטת הגירוש והן פסק הדין של בית הדין לעררים שאישר אותה.
• לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערערים: עו"ד דפנה שגל פודור
• ב"כ המשיבה: עו"ד ח' פרץ (פמ"י אזרחי)
• עו"ד מנור פרנקל עוסק באזרחויות ואשרות
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
