ריאיון עם מנכ"ל ביטוח לאומי מאיר שפיגלר
(צילום: משה מזרחי)
מנכ"ל הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר, התייחס באולפן ynet למתווה העלאת גיל הפרישה לנשים של האוצר שהוכנס לטיוטת חוק ההסדרים ונחשף לראשונה ב-ynet. הוא הבהיר כי בביטוח הלאומי תומכים במהלך: "כל יום שעובר בלי שמעלים את גיל הפרישה הוא יום שמתבזבז לשווא. ההחלטה בנושא הייתה צריכה להתקבל מזמן, ואנחנו אומרים את זה זמן רב".
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
במסגרת חוק ההסדרים מבקש משרד האוצר להעלות את גיל הפרישה לנשים החל בינואר 2022 ל-65 בתוך עשר שנים, בשלושה-ארבעה חודשים בכל שנה. באוצר אף מציעים להעלות את גיל הפרישה לנשים גם מעבר לגיל 65, עד שיושווה לזה של הגברים בשנת 2039.
"אנחנו בעד להעלות את גיל הפרישה בצורה משמעותית - עד גיל 70, לגברים ונשים כאחד", אומר שפיגלר. "זה צריך להתבצע בצורה שקולה והוגנת, כך שזה לא ישליך על מי שכבר נמצא לקראת גיל פרישה. לעומת זאת זה יחול על מי שנכנס עכשיו לשוק העבודה. מי שכבר נמצא בשוק העבודה - ההעלאת גיל הפרישה תחול עליו באופן יחסי. ככה זה נערך גם במדינות ה-OECD ובמדינות מערביות מתפתחות. אי אפשר להתעלם מהעלייה המשמעותית בתוחלת החיים".
שפיגלר מסביר כי "להעלאת גיל הפרישה יש הרבה היבטים, גם כלכליים, אבל לא רק - היבטים כמו בריאות האדם, בריאות הנפש. היכולת שלנו להמשיך ולתפקד ולדעת שיש לאן לקום בבוקר ולאן לחזור. ערכו לא מעט מחקרים בנושא ומסתבר שהמשך העבודה במצב שתוחלת החיים עולה בקצב של כ-24% בממוצע זה דבר שהוא הכרחי. אם אנשים ממשיכים לחיות בימינו 20 שנה אחרי הפרישה, אז הם יבלו ויעשו כל מה שחשקה נפשם במשך שנה, שנתיים, שלוש, ומה הם יעשו לאחר מכן? נותרו להם עוד סדר גודל של כ-20 שנה לתפקד, אבל לא יהיה להם מה לעשות. אני לא מדבר על ההיבטים הכלכליים, אלא על ההיבטים הנפשיים והפיזיולוגיים.
"בעבר שדולות מסוימות התנגדו למהלך, ואני לא יודע מה יהיה כעת. אנחנו נותנים מענה למקצועות שוחקים ולא מתעלמים מנקודות שצריך לתת עליהן את הדעת. מה שבטוח הוא שאין ספק שאנשים היום כן רוצים להמשיך לעבוד. זה נותן הרגשה טובה, שהם עדיין יצירתיים. זה מוסיף בריאות וביטחון עצמי וגם מוסיף איכות ליתר החיים".
אם לא מעלים את גיל הפרישה, הביטוח הלאומי יקרוס בסופו של דבר?
"הביטוח הלאומי לא יקרוס ואני מאמין שגם לדורות הבאים יהיה מענה למלוא הזכויות שמגיעות להם. עם זאת צריך לקבל החלטות. הגורמים המוסמכים, ממשלת ישראל, כנסת ישראל. ההחלטות האלה אמורות לדאוג לכך שהדורות הבאים יקבלו את מלוא הזכויות שלהם. הם משלמים היום כדי שבבוא העת, מה שמגיע להם יינתן להם. יש הרבה החלטות שתדאגנה לכך שהאיתנות הפיננסית של הביטוח הלאומי, שהיא אינטרס לאומי של כל החברה הישראלית, אכן תסופקנה לכל האנשים גם בעתיד.
"למיטב ידיעתי בנושא הזה המשלה קיבלה החלטה כבר ב-2015. אנחנו ב-2021, לא יעלה על הדעת שמתקבלות החלטות ולא מיישמים אותן. במקרה הזה עדיף כבר שלא לקבל החלטה מאשר להיות במצב הנוכחי".
"רק בחודש הבא נדע כמה מובטלים חזרו לעבודה"
על מצב האבטלה אומר שפיגלר כי "בכל החודשים האחרונים ירד היקף האבטלה בצורה משמעותית, כך שהמגמה ברורה". לדבריו, עדיין לא ברור כיצד השפיע ביטול החל"ת על הנתונים: "רק בחודש הבא נדע, אבל המגמה החלה כבר לפני מספר חודשים.
"היום מספר האנשים שלא עבדו במהלך כל חודש יוני מסתכם ב-339 אלף - אם מחלקים את זה ב-40 אלף, כי כל 40 אלף זה סדר גודל של אחוז אחד של אבטלה - יוצא בערך 9% אבטלה ביוני".
אם משווים את הנתונים לאלה של לפני הקורונה?
"בימים כתיקונים המספר עומד על 160-170 אלף מובטלים". עם זאת, אומר שפיגלר, "צריך לקחת בחשבון ששוק העבודה משתנה, הרגלי העבודה משתנים, מה שהיה נכון ערב פרוץ משבר הקורונה מבחינת השוק לא בהכרח יהיה נכון היום".
המדינה לא ניצלה את המשבר כדי להכין את העובדים לשוק העבודה דרך הכשרות מקצועיות.
"אני לא רוצה לתת ציונים. יש דברים שצריך לעשות והולכים להשקיע לא מעט משאבים להכשרת עובדים בתעסוקה שונה מזו שהייתה מנת חלקם לפני משבר הקורונה".
אבל הייתה לך ביקורת על שירות התעסוקה בעבר.
"כן, על האופן בו הם העבירו נתונים לביטוח הלאומי, גרמו לכשלים בקבלת ההחלטות ופגעו לצערי הרב בצורה עקיפה, ובמידה מסוימת גם ישירה, בלא מעט מובטלים". על הכוונה להעביר את שירות התעסוקה למשרד הכלכלה אומר שפיגלר כי "אני לא יודע כי זה לא נמצא בתוך מסגרת הביטוח הלאומי. אנחנו אומרים שאין צורך בדיווחי שירות התעסוקה לביטוח הלאומי על מנת שיוכל לתת מענה מלא לזכאים לדמי אבטלה. יש מערכות מתקדמות, יש אפשרות לדווח לנו בצורה ישירה, אנו רוצים לעשות את המוטל עלינו מבלי להידרש לדיווחים שוטפים משירות התעסוקה ובכך להקל על המובטלים, להפחית בירוקרטיה, לייעל את עבודת המערכת ולגרום לכך שהשירות הציבורי יהיה טוב יותר מבעבר".
"חייבים להעניק דמי אבטלה לעצמאים"
על הרעיון להעניק דמי אבטלה לעצמאים, שנותר מחוץ לטיוטת חוק ההסדרים, אומר שפיגלר כי "עוד לפני פרוץ משבר הקורונה וודאי שבמהלכו טענו שוב ושוב, בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, שחייבים להעניק ביטחון סוציאלי בדמות דמי אבטלה גם לעצמאים וגם לבעלי השליטה. צריך להבין - הם מסתכנים אפילו יותר משכירים כי עליהם כל הזמן יש את הפחד מה יהיה ביום הבא. הם לוקחים סיכונים, הם אלה שמייצרים מקומות עבודה, אין חולק על כך שבשעת הצורך הם אמורים להיות זכאים לדמי אבטלה לפחות כמו השכירים.
"אני מקווה מאוד שהנושא הזה יקודם. הביטוח הלאומי יעמוד על ההכרח להעניק להם את הביטחון הסוציאלי הזה. מאיר כהן יעשה מה שמוטל עליו כדי לקדם את הנושא ולהביאו לחקיקה אחת ולתמיד".
אז אתה קורא לממשלה לקדם חקיקה בנושא?
"באופן נחרץ".
בנוגע להחלטה של שר האוצר אביגדור ליברמן לקצץ את סבסוד המעונות, אומר שפיגלר כי "הביטוח הלאומי טרם נדרש לנושא הזה מבחינת אגף המחקר שלנו. ניתן על זה את הדעת בהמשך".
ההיסטוריה מלמדת שגברים חרדים כן הצטרפו לשוק העבודה כשההתקבלו החלטות דומות.
"הם מצטרפים לשוק העבודה, רואים את זה בנתונים. ברור לך שיש כאן מאזן, מצד אחד אתה מנסה לדחוף אנשים לעבוד, מצד שני אתה יוצר מצב שהם לא יוצאים לעבודה. אותן נשים שכן עבדו עלולות שלא לצאת לעבודה בגלל הצרכים הביתיים. אנו נתמוך בכל החלטה שמעודדת יציאה לעבודה בקרב כל האוכלוסיות".
