1 צפייה בגלריה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
בית משפט השלום בבאר שבע קבע לאחרונה שבן 67 שנקלע לחובות כבדים על רקע מצבה הרפואי הקשה של אשתו, יקבל פטור ולא יצטרך להחזיר אותם. בכך קיבל השופט עידו כפכפי את המלצת הנאמן בהליך חדלות הפירעון.
החייב, שיוצג בהליך חדלות הפירעון באמצעות עו"ד אייצ'לותם מסלה, סיפר שלפני 20 שנה התגלה לאשתו גידול בראש, ובמשך ארבע שנים נזקקו בני הזוג לשירותיה של עובדת סיעודית. בשלב מסוים אשתו עברה למחלקה סיעודית בבית אבות ושהתה שם כמעט 10 שנים עד מותה ביולי אשתקד.
האלמן הוסיף שלפני כשנתיים וחצי איבד את כושרו עבודתו, ובשילוב הצורך המתמיד לטפל באשתו הגוססת הוא נותר חסר כל. לדבריו לא נותר לו כסף והוא נותר ללא דירה בבעלותו או חסכונות. לאחרונה הוא חתם על חוזה שכירות בדיור ציבורי תמורת 930 שקל לחודש. הוא סבר שעל רקע מצבו הקשה יש להעניק לו הפטר לאלתר מחובות.
הממונה על חדלות פירעון, באמצעות עו"ד אודליה אלייב, תמך בבקשת החייב. לדבריו מדובר באדם נעדר כושר השתכרות עם נכות באופן שמצדיק לבוא לקראתו. הנאמן בהליך, שיוצג על ידי עו"ד ראובן נחום, הוסיף נקודה נוספת לטובת החייב וטען שחרף מצבו הרפואי המורכב הוא מצליח לעבוד ולהרוויח כ-2,300 שקל בחודש.
הנאמן הסביר שהחלטתו להמליץ על הפטר שאינו כולל צו תשלומים נבעה מגילו המתקדם של החייב ומהרצון לעודד אותו להמשיך להשתלב במעגל התעסוקה. הוא הוסיף כי אין תועלת בהטלת צו תשלומים אפילו אם החייב יקבל קצבת שארים לנוכח פטירת אשתו. בנוסף הדגיש הנאמן שלחייב אין נכסים פיננסיים מהם ניתן לפרוע את חובותיו.
במהלך הדיון בבית המשפט הוסיף החייב שהנושים לא הביעו התנגדות לתוכנית המומלצת על ידי הממונה ולפיכך הוא מבקש לאמץ את ההמלצה ולתת לו הפטר לאלתר. השופט עידו כפכפי כתב שהחייב עומד בתנאי חוק חדלות פירעון למתן הפטר לאלתר, שכן כושר השתכרותו נמוך מדמי המחיה הראויים. "מדובר בחייב שחי בצמצום מקצבאות ביטוח לאומי בלבד", כתב.
לפיכך הוא נתן לחייב הפטר לאלתר והורה על ביטול המגבלות שאסרו עליו להשתמש בכרטיס אשראי, להחזיק בדרכון ולצאת מן הארץ. בנוסף הורה השופט על סגירת תיקי ההוצאה לפועל שנפתחו נגד החייב בשל חובותיו.
לסיום קבע השופט, בהתאם לחוק, כי אם החייב יקבל נכסים כלשהם במשך שלוש שנים ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים הם יועברו לקופת הנשייה. הוא הזהיר את החייב שהסתרת נכסים או מסירת מידע שקרי לנאמן או לממונה עלול להוות עבירה פלילית שבגינה הוא עשוי למצוא עצמו מאחורי סורג ובריח.
• לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ החייב: עו"ד מסלה אייצ'לותם • ב"כ הממונה על חדלות פירעון: עו"ד אודליה אלייב • ב"כ הנאמן: עו"ד ראובן נחום • ynet הוא שותף באתר פסקדין