1 צפייה בגלריה
רופא שיניים
רופא שיניים
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
לבית המשפט המחוזי מרכז הוגשה לאחרונה תביעת רשלנות רפואית בגין איחור בגילוי נגע סרטני בפיה של ילדה, שבגיל 6 התלוננה על כאב ונפיחות באזור השן, אבל חרף טיפול ומעקב התגלה הגידול רק חמש שנים לאחר מכן.
את התביעה הגישו ההורים באמצעות עו"ד רויטל הורוביץ, בין היתר נגד רופא שיניים המועסק במכבידנט ורופא שיניים פרטי שטיפלו בילדה בין השנים 2015-2010 וכן נגד פתולוג אשר שגה באבחנה. לדבריהם, ב-2013 הילדה נבדקה בבית הספר על ידי רופאת שיניים שאיבחנה "כוויה" בחניכיים בלסת העליונה מימין. ההורים פנו לרופא במכבידנט שאמר כי אינו רואה ממצאים מיוחדים והסביר ש"הכוויה" מקורה מבקיעת שיניים טוחנות ואין סיבה לדאגה.
הילדה לא הופנתה לצילום אבחנתי ולא לביקורת. לטענת ההורים, לו היה הרופא מעיין בתיק הרפואי של הילדה הוא היה רואה שכבר ב-2010 היא התלוננה על האזור, אובחנה בו רגישות ונפיחות, וגם אז הוא קבע שמדובר בבקיעת שיניים ולא הפנה לצילום.
אימה של הילדה לא הסתפקה בתשובה. היא פנתה ביוזמתה לאורתודנט שלאור התיאור הפנה אותם לצילום פנורמי ולמומחה בכירורגיית פה ולסת (נתבע נוסף). לאחר בדיקת CT הרופא הנתבע דיווח להורים שלילדה יש ציסטה בסינוס שדחפה את השיניים החוצה ונקבע מועד לניתוח במרפאתו הפרטית להוצאת הציסטה במאי 2013. הרופא הנתבע תיעד בין היתר כי ראה בבדיקה "תהליך תופס מקום בסינוס". ההורים הדגישו כי אף שתהליך תופס מקום יכול להיות שפיר או ממאיר, הרופא לא ניסה לברר את אופיו קודם להחלטה על סוג הטיפול.
בניתוח נכרתה גם רקמת החניכיים שמתועד כי היו מוסננות בגידול - אך רקמה זו לא נשלחה לבדיקה פתולוגית. תשובת הפתולוג הייתה של נגע ציסטי לא ממאיר. ההורים טוענים שאף שלא היו קורלציות קליניקו פתולוגיות לאבחנה שאליה הגיע הפתולוג, הוא לא יצר איתם קשר ו/או רופא השיניים אשר הפנה לבדיקה. אף שתשובת הפתולוג הייתה לא ברורה ו/או היתה שונה מאבחנתו הקלינית של הרופא המפנה, הוא לא יצר כל קשר עם הפתולוג לצורך בירור ודיון.
רופא השיניים אמר לתובעים לאחר קבלת תוצאות הפתולוגיה כי מדובר בנגע ציסטי שאינו דורש טיפול נוסף, אך בגלל סיכוי נמוך לחזרה יש צורך במעקב ארוך שנים של CT דנטלי אחת לשנה. הוא אמר להורים שאין סיבה לדאגה.
בסוף מאי 2015 בוצעה בדיקת CT נוספת והרופא הנתבע התקשר לאם ואמר שהגידול חזר ושאילו היה מדובר בבתו הוא היה פונה לקבלת חוות דעת נוספת. התובעים פנו לרופא אחר וכשהוא ראה את הצילומים הוא הבהיר מיד שהילדה בסכנת חיים. הוא ביקש מיד להוציא את הפתולוגיה מלפני שנתיים ולעשות לה רביזיה וכן לבצע בדיקות נוספות. כאשר הגיעה תשובת הרביזיה התגלתה הטעות לכאורה באבחנה. בוצעה ביופסיה חדשה שלימדה על גידול ממאיר מסכן חיים והומלץ לתובעים לטוס ללא דיחוי לארה"ב לניתוח וטיפול. הילדה אושפזה בבית חולים אמריקני ועברה כריתה כמעט מלאה של האזור בלסת והרכבת תותבת ללסת העליונה. בנוסף היא נאלצה לעבור טיפולי הקרנות. בהמשך היא נזקקה לאשפוזים נוספים בארה"ב ועברה ניתוחים רבים ומורכבים.
ההורים טוענים שעקב הרשלנות הילדה סובלת בין היתר מא-סימטריה בפנים, סטיה של הסנטר ימינה, חוסר שיניים בלסת העליונה מימין, שתלי עצם מהרגל משלימים את עצם הלסת העליונה מימין. בנוסף יש לה קושי בדיבור והגיה, חוסר רוק מלווה בריח רע מהפה, כאבי ראש קשים, זיהומים חוזרים, היא הפסידה שנות לימודים תוך פגיעה בדימוי העצמי, חרדות ועוד נכויות משמעותיות בשלל תחומים ששיעורן עולה על 100%.
ההורים הדגישו שלפני האירוע הייתה התובעת ילדה מלאת שמחת חיים, תלמידה מצטיינת, ניהלה חיי חברה והשמיים היו הגבול עבורה, אך לטענתם רשלנות הנתבעים דנה אותה לחיים הכרוכים בנכות קשה וסבל תמידי.
ממכבידנט נמסר בתגובה: "התביעה התקבלה בימים האחרונים. אנו לומדים לעומק את פרטיה ונמסור התייחסות מפורטת כמקובל בבית המשפט".
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובעת: עו"ד רויטל הורוביץ ממשרד עו"ד הורוביץ–עופר • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין