ב-2022 יעלה מס הארנונה ב-1.92%, תוספת של כ-529 מיליון שקל, ויגיע לכ-28 מיליארד שקל. כך עולה מניתוח אגף כלכלה ומיסים באיגוד לשכות המסחר. כמדי שנה, הרשויות המקומיות יכלו להגיש למשרד הפנים בקשות לאישור חריג בארנונה עד אמצע יולי. מתוך 257 רשויות 90 הגישו בקשות להעלאה או להורדה חריגה של הארנונה. היתר למעשה קיבלו על עצמן את ההעלאה שסוכמה בממשלה לשנה הבאה. שרי האוצר והפנים יבחנו את הבקשות ויידרשו לקבל החלטה עד ה-15 בדצמבר השנה.
מ-90 הבקשות שהוגשו, 49 רשויות ביקשו להעלות את הארנונה בשווי כולל של כ-110 מיליון שקל. בין הבולטות - עיריית תל-אביב, שביקשה להעלות ב-5% את הארנונה לנכסים שהסתיימה בנייתם בין 2010 ל-2021, וביקשה העלאה של 7% לבניינים שבנייתם תסתיים מ-2022 ואילך. בנוסף, העירייה מבקשת להעלות את הארנונה לדירות נופש, AirBNB, בעקבות הפגיעה הנגרמת לאורח החיים של התושבים בפרט ולמחירי הדיור בשוק השכירות בכלל. התעריף שהעירייה מבקשת לגבות הוא 127.7 שקל למ"ר לדירות כאלה.
2 צפייה בגלריה
ראש עיריית ת"א, רון חולדאי: "שיעורי הארנונה בעיר הם מהנמוכים במרכז"
(צילום: shutterstock)
ראש העיר, רון חולדאי, אמר כי בעבר דחו שרי הפנים והאוצר את בקשת העירייה להעלאת הארנונה בעיר למגזרים האלה, ולכן היא הוגשה שוב. חולדאי: "שיעורי הארנונה בעיר הם מהנמוכים בכל המרכז, וכל עוד נמשיך להתנהל בזהירות, בחוכמה ובאחריות הם גם יישארו כאלה". עם זאת, גם השנה כללה העירייה בבקשתה מתן הנחה של 5% בארנונה למשרתי מילואים תושבי העיר. באיגוד לשכות המסחר מעריכים כי בסך הכל מדובר בתוספת של כ-12 מיליון שקל לקופת העירייה.
העלאות מגזריות
ברשויות שמו דגש על כמה מגזרים לפי שיקולי מועצת העיר וראש העיר. במועצת רמת ישי, לדוגמה, ביקשו להעלות את הארנונה לבנקים, מתקנים הנדסיים, חניונים, קרקע תפוסה ותחנות דלק. העלאה זו צפויה להכניס לקופת העירייה כ-8.2 מיליון שקל. בבאר יעקב, למרות המשבר הכלכלי בתקופת הקורונה, ביקשו העלאה גורפת לכל העסקים של 9% מעבר לשיעור העדכון, ואלה יכניסו לקופת העיר כ-4.8 מיליון שקל נוספים. בקרני שומרון ביקשו העלאה גורפת בשיעור המרבי של 7.5% לעסקים ולתושבים, שיכניסו כ-13.6 מיליון שקל לקופה.
מתוך 257 רשויות מקומיות, 17 רשויות ביקשו ממשרד הפנים לאשר גם העלאות וגם הפחתות, ורק 12 רשויות ביקשו הפחתות בלבד. בנוסף, 7 רשויות הגישו בקשה לביטול ההעלאה האוטומטית של 1.92%. אצל רוב הרשויות שביקשו להקל על התושבים ובעלי העסקים הסיבה הייתה מגפת הקורונה, שפגעה קשות בתושבים. לדוגמה, עיריית באר-שבע ביקשה להפחית כ-900 אלף שקל למגורים ולעסקים באחוזים שונים בעיר העתיקה. ראש העיר, רוביק דנילוביץ', אמר: "היינו צריכים להיות דוגמה לנוכח רוח התקופה והקושי הכלכלי של התושבים. מיקדנו את ההקלות בעיר העתיקה למינימום הקבוע בחוק, ונפחית ב-70% את הארנונה לעסקים כמסעדות, פאבים, בתי קפה, גלריות לאמנות ועוד, כחלק מהתוכנית העירונית לחידוש העיר העתיקה ועידוד הפעילות בה".
גם עיריות בת-ים, הרצליה, גבעת-שמואל ורמת-גן ביקשו להפחית את הארנונה למגורים ולעסקים, מלבד ביטול שיעור העדכון של 1.92%. בבת-ים ביקשו עוד הפחתה של 3%, בהרצליה ביקשו הפחתה נוספת של 0.96%, בגבעת-שמואל ביקשו הפחתה נוספת של 1%, וברמת-גן ביקשו הפחתה נוספת של 1.2%.
ראש העיר, כרמל שאמה הכהן, אמר כי "בתקופת הקורונה הרשויות והממשלה נתנו הנחות גדולות בארנונה לעסקים, בעוד שבארנונה למגורים החליטה הממשלה על ייקור שנה אחר שנה. לכן אין זה נכון וצודק שעיר כמו רמת-גן, שבשנתיים האחרונות צברה עודפים של עשרות מיליונים, תקבל את אישור הממשלה להפחתה בגובה הארנונה, קל וחומר כשכל ההוזלה ממומנת ומתוקצבת על ידי העירייה".
"בזבוז כספי ציבור"
לדברי עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, יש לבטל את השיטה של העלאת הארנונה בדרך של בקשות להעלאות חריגות. "מס הארנונה מועלה אוטומטית בשכבה הראשונה בתוקף הוראת חוק, המצמידה את הארנונה למחצית ממדד השכר במגזר הציבורי ומחצית למדד יוקר המחיה. זהו מעגל שוטה המחייב את כל עם ישראל ואת המגזר העסקי להעלות מיסים לרשויות גם אם הן מורידות את רמת השירותים. כך אנו יוצרים תמריץ בלתי נכבש של הרשויות לבזבז את כספי הציבור ולא להתייעל, ותופעה זו בולטת בעיקר בעיריית תל-אביב".
לין דורש משרת הפנים, איילת שקד, לדחות את הבקשות להעלאות חריגות המתווספות לשיעור העלייה השנתי. "על שרת הפנים להיות שומרת הסף של הציבור הרחב והמגזר העסקי מפני עושק מס הארנונה של הרשויות המקומיות. מס הארנונה הוא גורם קריטי ומהותי המשפיע ישירות על יוקר הדיור ויוקר המחיה, והוא גורם מרכזי בסגירת העסקים בישראל", אמר.
