בית המשפט העליון קיבל לאחרונה ערעור שהגיש רוכש ו"מארגן" קרקע בראשון לציון, על החלטה הדוחה את בקשתו לאפשר לו לתבוע בעתיד בגין סעיף בהסכם שטרם השתכלל. השופטת רות רונן הבהירה שבעל דין לא נדרש לכלול בתביעתו סעדים שטרם באו לעולם. לכן, הוא אינו צריך היתר לפיצול סעדים, ואף בהנחה שצריך – יש להעניק לו אותו.
בתחילת 2007 חתמו המבקש והמשיבים, יורשי חלקה הכוללת ארבעה מגרשים בראשון לציון, על הסכם ביחס למכירת הקרקע. על המבקש ("המארגן"), שתואר בהסכם כ"מתמחה במכירה ובניהול מקרקעין", הוטלה המלאכה למכור שלושה מהמגרשים לצדדים שלישיים, ואילו את המגרש הנוסף לקנות בעצמו (או עבור מי מטעמו), במחיר מינימום של 860 אלף דולר.
בחוזה נקבע שהמארגן "ישאף להשיג את המחיר המקסימלי האפשרי" עבור המוכרים, וכתמריץ לכך יזכה ב-50% מהתמורה העודפת. כך למשל, אם התמורה הסופית תהיה 880 אלף דולר, הוא יקבל 10,000 דולר (חצי מ-20 אלף).
בספטמבר 2024 הגיש המארגן תביעה נגד המוכרים לאכיפת ההסכם, ואליה צירף בקשה לפיצול סעדים שבמסגרתה עתר לאפשר לו לתבוע בעתיד את הסעד בגין סעיף התמורה העודפת. זאת בנימוק שמדובר בחיוב חוזי שטרם השתכלל מאחר שהקרקע עדיין לא נמכרה. אלא שהמחוזי דחה את בקשתו בנובמבר האחרון, ומכאן בקשת רשות הערעור שהוגשה לעליון.
המארגן, שיוצג באמצעות עו"ד נתן מינקוביץ, טען שהמחוזי שגה בהחלטתו שכן זכותו לעמלה בגין התמורה העודפת טרם באה לעולם, ומשכך יש לאפשר לו לתבוע בגינה בעתיד. מנגד טענו יורשי הקרקע, באמצעות עו"ד בעז רגב, שמדובר בניסיון פסול לאחוז במקל בשני קצותיו. נטען שהחלטת המחוזי ניתנה בהתאם לדין ולהלכה הנוהגת, מבלי שגרמה עיוות דין - ועל כן אינה דורשת התערבות.
ואולם השופטת רונן קיבלה את עמדת המארגן, והבהירה כי בנסיבות העניין, הוא מלכתחילה לא היה צריך היתר לפיצול סעדים, וכי אף בהנחה שצריך – נדרש היה להעניק לו אותו, כך שהחלטת המחוזי שגויה.
היא הבהירה שאין מחלוקת שהקרקע טרם נמכרה, מה שאומר שסעיף התמורה העודפת טרם הפך אופרטיבי. במילים אחרות – החיוב החוזי לקבלת אותה עמלה בגין מכירה במחיר גבוה מהמינימום עדיין לא השתכלל, וממילא טרם קמה עילת תביעה לקבלה. "אין מקום אפוא לאכוף על המבקש לכלול בתביעתו את הסעד הנוגע להפרה האפשרית האמורה", קבעה.
בפסק הדין צוין שכאשר מדובר בסעדים שטרם באו לאוויר העולם – באשר הם נובעים מהפרה עתידית אפשרית של ההסכם – הרי שאין מקום לכפות על התובע לכלול אותם במסגרת תביעתו: "לכן, המבקש לא נדרש לקבל היתר לפיצול סעדים כדי שיתאפשר לו לתבוע בגין עילת התמורה העודפת בעתיד, אם וכאשר עילה זו תתגבש".
לפיכך הערעור התקבל ונקבע שהמארגן יהיה רשאי להגיש תביעה עתידית נפרדת בגין הפרת סעיף התמורה העודפת, ככל שירצה בכך. נפסקו לטובתו הוצאות בסך 3,000 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המבקש והמשיבים 10-9: עו"ד נתן מינקוביץ
• ב"כ המשיבים 8-1: עו"ד בעז רגב
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
