ההחלטה להתגרש מלווה בדרך כלל בתקופה של חוסר ודאות. בני הזוג צריכים להתמודד עם שאלות על הילדים, הדירה, הכסף והעתיד, לעיתים כשהיחסים ביניהם מתוחים במיוחד. דווקא בתקופה הזאת, שבה הרגשות גוברים על שיקול הדעת, קל לקבל החלטות שמתחרטים עליהן בהמשך.
לא כל טעות שנעשית בתחילת הפרידה תגרום לנזק משפטי, אבל יש פעולות שעלולות להקשות על ניהול ההליך, לפגוע באמון בין הצדדים ולעיתים גם להשפיע על התוצאה. הנה חמש טעויות שכדאי להכיר:
1. עוזבים את הבית בלי לחשוב על ההשלכות
אחרי מריבה קשה, אחד מבני הזוג מחליט לארוז תיק ולעבור להוריו או לדירה שכורה. לפעמים זו החלטה נכונה, במיוחד כאשר המגורים המשותפים הפכו בלתי נסבלים. אלא שלעזיבה עשויות להיות גם השלכות מעשיות ומשפטיות.
עזיבת הבית לא מבטלת כשלעצמה זכויות בדירה המשותפת, אך היא עשויה להשפיע על ההתנהלות המשפחתית, על חלוקת האחריות היומיומית לילדים ועל ההסדרים הזמניים שיתגבשו בתקופת הפרידה. כאשר יש ילדים, רצוי לבחון מראש כיצד יישמר הקשר הרציף שלהם עם שני ההורים ואיך תתנהל שגרת חייהם.
2. מושכים כספים מהחשבון המשותף
החשש שבן הזוג ירוקן את החשבון גורם לעיתים לצד השני להקדים ולמשוך סכומים משמעותיים. אלא שפעולה שנועדה להגן על הכסף עלולה דווקא לסבך את המצב. משיכת כספים מחשבון משותף לא בהכרח אסורה, אך כאשר היא נעשית באופן חד-צדדי, במיוחד בסמוך לפרידה, היא עשויה לעורר טענות בדבר הברחת נכסים או התנהלות בחוסר תום לב.
במסגרת חלוקת הרכוש עשוי להידרש בירור של הכספים שנמשכו ושל השימוש שנעשה בהם. במקרים המתאימים ניתן לבקש מבית המשפט סעדים לשמירת הזכויות ברכוש, במקום לפעול באופן חד-צדדי.
3. ווטסאפ שאחר כך מתחרטים עליו
הודעת וואטסאפ שנשלחת בשעת כעס יכולה להפוך לחלק מההליך המשפטי. איומים, קללות, הודאות או אמירות הנוגעות לכסף ולילדים עשויים לשמש ראיה, בהתאם לנסיבות ולכללי הדין.
גם הודעות שנראות לשולח חסרות משמעות עלולות לקבל פרשנות אחרת כאשר הן מוצגות מחוץ להקשר שבו נכתבו. אין פירוש הדבר שצריך להפסיק לתקשר עם בן הזוג, אלא שכדאי להימנע מהתכתבויות פוגעניות ומניסיונות להפעיל לחץ באמצעות הודעות.
4. מערבים את הילדים במאבק
אחת הטעויות הקשות בפרידה היא להפוך את הילדים לשותפים בסכסוך בין ההורים. לפעמים הדבר נעשה בלי כוונה: מבקשים מהילד להעביר הודעה, מספרים לו על התנהגות ההורה האחר או שואלים אותו אצל מי הוא מעדיף לגור.
מעבר לפגיעה האפשרית בילדים, התנהלות כזאת עשויה לקבל משקל גם בהליכים הנוגעים לאחריות הורית ולזמני שהות. בתי המשפט בוחנים את טובת הילד, ובין היתר את יכולתם של ההורים לשמור על צרכיו ועל הקשר שלו עם ההורה האחר. גם כשהמחלוקת בין ההורים חריפה, הילדים אינם אמורים לשמש שליחים, עדים או בעלי ברית של אחד הצדדים.
5. חותמים על הסכמים בלי ייעוץ
הרצון לסיים את הגירושין במהירות מובן. לעיתים אחד מבני הזוג מוכן לוותר על זכויות ברכוש, להסכים לסכום מזונות או להתחייב להסדרי שהות, רק כדי להימנע מעימות נוסף. אחרים מסתמכים על עצות מחברים שהתגרשו או על מידע שמצאו באינטרנט, בלי לדעת אם הוא מתאים לנסיבות שלהם.
אלא שהחלטות שמתקבלות בתחילת הפרידה עשויות להשפיע על המשך ההליך ועל התוצאה הסופית. ייעוץ משפטי מוקדם מאפשר להבין את הזכויות והחובות, לבחון את האפשרויות הקיימות ולהימנע מצעדים שקשה יהיה לתקן בהמשך. גם כאשר בני הזוג מעוניינים להתגרש בהסכמה, כדאי שכל אחד מהם יבין את משמעות ההתחייבויות שהוא מקבל על עצמו.
הסכם גירושין שאושר כדין עשוי להיות מחייב, ושינויו אינו עניין אוטומטי. לכן, לפני חתימה על הסכם, רצוי לבחון לא רק מה יאפשר לסיים את המחלוקת היום, אלא גם כיצד ייראו החיים לאחר הפרידה.
גירושין אינם רק הליך משפטי, אלא גם תקופת מעבר שבה מתקבלות החלטות בעלות השפעה ארוכת טווח. לא כל מחלוקת צריכה להגיע לבית המשפט, אבל בתקופה שבה מתקבלות החלטות הנוגעות לרכוש, לילדים ולעתיד המשפחה, היכרות עם הזכויות והחובות וקבלת ייעוץ משפטי בזמן עשויות למנוע טעויות שיהיה קשה לתקן בהמשך.
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• עו"ד אור לוי עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין




