בינואר 2018 פרסמה רשות המסים חוזר בנושא מיסוי פעילות באמצעי תשלום מבוזר. על פי החוזר, עמדת רשות המסים היא כי יש לראות במטבע קריפטוגרפי כגון ביטקוין ואיתריום כנכס לצרכי מס, ולא כמטבע כדוגמת שקל, דולר ואירו – אותם נהוג לכנות "FIAT". משמעות הדבר היא שכל מימוש מטבע קריפטו או המרה של מטבע קריפטו מסוג אחד למטבע קריפטו מסוג אחר או לכל נכס אחר היא אירוע מס החייב בדיווח ובמידת הצורך גם בתשלום מס בישראל. זאת, בשונה מהחלפת דולר לאירו למשל.
בלא מעט מן המקרים, גם לאחר שהנישום דיווח על ההכנסות מהקריפטו, ובמקרים מוקצנים גם לאחר שחתם על הסכם שומה עם רשויות המס בישראל, הוא מצא עצמו אובד עצות וחסר אונים מול הבנקים בישראל שסירבו לקבל כספים שמקורם בפעילות קריפטו בשל חשש מהלבנות הון.
רשות המסים שהייתה ערה לבעיה פרסמה השבוע נוהל שנועד להתמודד עם הבעיה, ושמו "נוהל הוראת שעה לקבלת כספי מסים בשל רווח ממימוש אמצעי תשלום מבוזר". הוא מגיע כשברקע מספר שינויים משמעותיים שעתידים לחול ב-2024 בכל מה שקשור לקריפטו, בין היתר נוהל גילוי מרצון שצפוי להתפרסם בקרוב כפי שיפורט בהמשך הכתבה. נראה כי רשות המסים "מכינה את הקרקע" לכך בעזרת הנוהל לקבלת כספי מיסים שהוא הכרחי על מנת לאפשר את נוהל גילוי מרצון קריפטו.
כבר עכשיו, חשוב לציין, כי הנוהל נועד לאפשר את תשלום המס מפעילות הקריפטו בלבד. הוא לא מיועד לאפשר תשלום מס על כלל מקורות ההכנסה של הנישום באמצעות מימוש מטבעות וירטואליים.
אז מה בעצם קובע הנוהל?
ראשית, הוא קובע שני תנאי סף שרק בהתקיימם ניתן יהיה להתחיל ליישם אותו:
1. הנוהל חל רק ביחס לכספי מסים על פעילות במטבעות וירטואליים ו-NFT.
2. הנישום צריך להוכיח לרשות המסים שבנק אחד לפחות סירב לקבל את הכספים שמקורם בפעילות הקריפטו.
לאחר עמידה בשני התנאים המצטברים הללו ולצורך תשלום המס, על מייצגי הנישום לפנות לפקיד השומה בעיר בה מתנהל תיק המס שלו, לפרט את פעילותו במטבעות הווירטואליים, את הכנסתו החייבת ממנה ואת המס הנובע מפעילות זו ולנסות להגיע להסדר עם מס הכנסה אשר על פיו ישולם המס.
בפני אגף מס הכנסה ברשות המסים יעמדו מספר אפשרויות:
1. לקבוע שומה בהסכם עם הנישום.
2. לקבוע שומה חלקית לנישום אשר תתייחס רק לרווחים שמקורם בקריפטו.
3. להשאיר את שומתו העצמית של הנישום כפי שדיווח (אך אין זה מונע מפקיד השומה לערוך ביקורת ולקבוע לנישום שומה בהמשך).
כאן המקום לציין שהנוהל לא משפיע על כל הליך פלילי שעשוי לחול על הנישום בגין פעילות הקריפטו. בהערת אגב יד לציין כי בימים אלה רשות המסים עובדת על נוהל גילוי מרצון על הכנסות שלא דווחו מפעילות קריפטוגרפית. על פי ניסיון העבר ועל פי נהלי גילוי מרצון קודמים, נוהל גילוי מרצון כזה עתיד להעניק חסינות פלילית. בכל הקשור לנהלי גילוי מרצון חשוב לדעת שרשות המסים פעמים רבות גובה מס גם על קרן הכספים ולא רק על הרווחים. זאת במקרים שבהם לא הונחה דעתו של פקיד השומה בנוגע למקור הכספים שהניבו את הרווחים.
לאחר אישורו של פקיד השומה, הכסף יועבר לחשבון רשות המסים בשקלים בלבד (עמלות המרה ייזקפו לחובת הנישום) מחשבון על שמו של הנישום בחו"ל/בית השקעות/זירת קריפטו שהנישום הצליח להוכיח שהוא קשור אליהם.
הנישום יצטרך לחתום על ויתור סודיות שלפיו הוא מאפשר לרשות המסים לבדוק את פרטיו, ומאשר שסכום שישולם ביתר בגין הפעילות הקריפטוגרפית בגין טעות חישוב, קיזוז הפסדים או מכל סיבה אחרת – לא יוחזר אליו. מטרת ההצהרה היא למנוע אפשרות של "הלבנת כספי קריפטו" באמצעות מנגנון רשות המסים. בנוסף, יספק הנישום הצהרות שמקור הכספים לרכישת המטבעות הווירטואליים היה חוקי.
רו"ח נמרוד ירוןהארי ארליךלצורך נוהל זה ולצורך הגילוי מרצון בתחום הקריפטו שעתיד לצאת בזמן הקרוב, אנו ממליצים לשמור את כל האסמכתאות הרלוונטיות שנוגעות לפעילות במטבעות הווירטואליים ולהוכחת "נתיב הכסף".
לנוכח המלחמה שצפויה להימשך על פי הערכות זמן רב ולאור מצב קופת המדינה, נראה כי אין מנוס מלמצוא פתרונות שיכניסו לקופת המדינה כספים נוספים.
אחד הפתרונות שאמורים לספק את הסחורה בעניין זה הוא נוהל גילוי מרצון בתחום הקריפטו. כפי שהוכח בעבר, נהלי גילוי מרצון קודמים העשירו את קופת המדינה במאות מיליוני שקלים אם לא יותר מכך.
הטיפול המשפטי בגילוי מרצון בתחום הקריפטו צריך לכלול פעולות מורכבות הכוללות:
- ביצוע ביקורת מקיפה על מקורות הכסף על מנת לתת חוות דעת ולהצדיק את הנושא בפני הבנקים ורשויות המס.
- ביצוע חישובים לאלטרנטיבות השונות לתשלום המס הנובע מהפעילות במטבעות וירטואליים;
- כתיבת חוות דעת לצורך סיווג הסכומים שמקורם בקריפטו.
- טיפול בהמרת הכספים מקריפטו ל-FIAT ומדולר לשקל, והעברתם לרשות המסים;
- שילוב הנושא עם תכנון מס או מבנה חברות אשר יקל בעתיד על הפיכת הכספים לנזילים לצורך הבאתם לישראל.
הנוהל לקבלת כספי מיסים יחול לאחר בדיקת הגורמים הרלוונטיים ברשות המסים שכנגד הנישום לא מתנהלות חקירות, לא קיים לגביו מידע על העלמת מס ולא החל הליך נגדו פלילי גלוי או סמוי.
מועד תחילת יישום הנוהל הוא מתאריך 1.1.2024 ויחול למשך 6 חודשים בלבד (כרגע). חשוב לציין כי אף שעדיין אין נוהל גילוי מרצון על מטבעות וירטואליים, יש אפשרות במקרים מסוימים להגיע להסדרים עם רשות המסים גם ללא נוהל כזה.
למי נוהל העברת הכספים עוזר? שתי נקודות מעניינות שכדאי לשים לב אליהן:
- אין חסינות פלילית – עד שייצא לאוויר העולם נוהל גילוי מרצון קריפטו, נישום שחושף הכל בפני רשות המסים ורוצה לשלם מיוזמתו את המס על ההכנסות שלא הצהיר עליהן, עלול למצוא את עצמו במצב שהוא גם משלם מס וגם נפתחת נגדו חקירה והליך פלילי.
- רשות המסים מסייעת להביא אך ורק את כספי המס – כלומר, נניח שהרשות חתמה עם נישום על הסכם בו אישרה שההכנסה החייבת עומדת על 5 מיליון שקל ותשלום המס הוא 25% (1.25 מיליון שקל); הכסף שיעבור לארץ בסיוע רשות המסים הוא רק 1.25 מיליון שקל לצורך תשלום המס ולא כל ה-5 מיליון.
אז אם שאלתם את עצמכם למי בעצם עוזרת רשות המסים בכל הנוהל הזה, התשובה היא כנראה – רק לעצמה.
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• רו"ח (משפטן) נמרוד ירון עוסק בדיני מיסים ומטבעות דיגיטליים
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
