הכנסת הגישה היום (ראשון) לבג"ץ את תגובתה לעתירה נגד ישיבת ועדת הכספים שהתקיימה בפגרת הבחירות, וטענה כי כינוס הוועדה נעשה כדין, בהתאם לסמכות יו"ר הכנסת ובהתאם לנוהג שהתקיים בפגרות בחירות קודמות.
העתירה שהוגשה ע"י חדו"ש וח"כ נעמה לזימי באמצעות עו"ד יפעת סולל, תוקפת את ישיבת ועדת הכספים מיום 4 באוגוסט, שבה אושרו שש פניות להעברות תקציביות. ביום למחרת הוציא בג"ץ צו ארעי המעכב את ביצוע ההעברות, למעט אחת מהן.
ועדת הכספים
ועדת הכספים
ח"כ גפני ומילביצקי חוגגים את אישור ההעברות בישיבת ועדת הכספים
(צילום: שלו שלום )
לפי המסמך, ב-29 ביולי קיימה הוועדה ישיבה שבה הונחו 33 פניות תקציביות. הישיבה נפתחה ב-9:00, אך הסתיימה ב-19:30 בהנחיית היועצת המשפטית לכנסת, ובמהלכה הספיקה הוועדה לדון ב-23 פניות ולאשר 22 מהן. יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי, ביקש למחרת לקיים דיון המשך ב-13 פניות שנותרו ובשלוש בקשות רביזיה. הייעוץ המשפטי לכנסת צמצם את הרשימה לשש פניות בלבד, אך ועדת ההסכמות סירבה לאשר את הדיון בעקבות התנגדותה של מרכזת האופוזיציה, ח"כ מירב בן ארי.
בשלב הזה פנה מילביצקי במסלול חלופי, לפי סעיף 112(ב) לתקנון הכנסת, המאפשר ליו"ר הכנסת אמיר אוחנה להתיר כינוס ועדה בפגרה "במקרים מיוחדים". אוחנה אישר את הישיבה בהתבסס על עמדת הייעוץ המשפטי, ואף אישר לקצר את ההודעה המוקדמת משלושה ימים במקום ארבעה, זאת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לכנסת.
מהתגובה עולה כי הפניות שאושרו כללו שינויים פנימיים של כ-6 מיליארד שקל בתקציב הביטחון, כ-85 מיליון שקל למחויבויות הסכמיות לארגוני המורים לצד כ-268 מיליון שקל כספים קואליציוניים למוסדות תורניים ולמינהל החינוך הדתי, כ-800 מיליון שקל ליישום החלטות ממשלה ובהן "בית הספר של החופש הגדול", וכן כ-78 מיליון שקל למשרד לשירותי דת, שנועדו בין היתר לתשלום חוב של 700 אלף שקל למיקרוסופט כדי למנוע השבתת מערכות המחשוב של בתי הדין הרבניים.
אמיר אוחנה עם שופר
אמיר אוחנה עם שופר
יו"ר הכנסת אמיר אוחנה
(צילום: שאול גולן)
הכנסת דוחה את הטענה שהחלטת ועדת הכנסת שוללת את סמכות היו"ר, וטוענת כי לתקנון תוקף חוקתי מכוח חוק יסוד: הכנסת. עוד מציינת התגובה כי בפגרת הבחירות של הכנסת ה-24 אישר יו"ר הכנסת שלוש ישיבות של ועדת הכספים באותו מסלול, לאחר שוועדת ההסכמות סירבה.
לסיום נטען כי מדובר בהחלטה פנים-פרלמנטרית מובהקת, שמתחם ההתערבות השיפוטית בה מצומצם ביותר, ולכן דין העתירה להידחות.