בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב ביטל לאחרונה החלטה של משרד הפנים לא להעניק מעמד לאזרחית רוסיה הנשואה לישראלי. הנימוק לסירוב נשען על כך שהם גרים בחדרים נפרדים והגבר הודה שהוא מנהל יחסים מיניים עם גבר ואישה אחרים, אבל השופטת מיכל אגמון-גונן התרשמה שההחלטה נשענה על תשתית עובדתית חסרה. על כן, קבעה, עניינם יידון מחדש.
מדובר באזרח ישראלי שעלה לארץ בשנות ה-90, וכעבור 20 שנה נישא בקפריסין לאזרחית רוסיה, כיום בת 63. בתווך פעלו השניים להסדרת מעמדה בישראל מכוח נישואיהם, אלא שבספטמבר 2022 דחה משרד הפנים את בקשתם, בשל התרשמות שלילית מכנות הקשר. ערר שהוגש על ההחלטה נדחה, ומכאן הערעור שהוגש לבית המשפט.
בני הזוג טענו שרשות האוכלוסין טעתה כשקבעה שאין ביניהם קשר אמיתי בהתבסס על כך שהם ישנים בחדרים נפרדים בדירת שותפים ולא חולקים חשבון משותף. אשר לממצאים בדבר "קשרים רומנטיים במקביל", נטען שמדובר במפגשים אקראיים ונדירים לצורך יחסי מין בלבד, אשר אינם מהווים פוליגמיה.
השניים כינו את התנהלות משרד הפנים כלפי הגבר "הומופובית", וטענו שאין להעניש אותו על כנותו. בשורה התחתונה, סיכמו, הם אוהבים זה את זו, ומערכת היחסים ביניהם אמיתית, כאשר נוכח גילם המתקדם אין לייחס משקל להיעדר אינטימיות. אשר למגוריהם עם אנשים נוספים, נטען שהדבר נעשה על מנת לחסוך בהוצאות.
מנגד טען משרד הפנים שעל רקע מגורי בני הזוג בחדרים נפרדים ועם שותפים, כמו גם הודאת הבעל כי מזה שלוש שנים הוא בקשרים אינטימיים עם גבר ואישה נוספת במקביל, וכי נישא למערערת כדי להסתיר את השתייכותו לקהילת הלהט"ב – הרי שלא הוכחה מערכת יחסים אמיתית, שבגינה מוצדק לתת מעמד למערערת.
ואולם מסקנת השופטת אגמון-גונן הייתה שהחלטת הרשות שלא להעניק מעמד לאישה נשענה על תשתית עובדית חסרה, באופן שלא מאפשר לקבוע אם היא סבירה או לא, ועל כן יש לקיים דיון מחודש בבקשה.
כך למשל, כחלק מבירור הבקשה נערך ביקור בדירת בני הזוג, ובאותו מעמד נכחו השותפים שנטען כי גרים עימם על מנת לחסוך בהוצאות. לפי הרשות, אותם אנשים שפכו אור על יחסי בני הזוג בתצהירים שמסרו, ואולם לדברי השופטת – הלכה למעשה מדובר במסמכים בלתי קריאים, שכלל לא ברור מה נאמר בהם, מה גם שתוכנם מוכחש על ידי בני הזוג.
"איני יכולה לקבל את קביעות הרשות בדבר אי-כנות הקשר, שכן הן מבוססות על תשתית עובדתית שאינה מהימנה דיה", כתבה. "בית הדין (לעררים, שדחה את הערר) שגה כשאישר את מסקנות הרשות על אף חסרים אלו בבסיס העובדתי".
הודגש בתוך כך שככל שמדובר בעניינים הנמצאים בליבת זכויות האדם – כמו הזכות לזוגיות וחיי משפחה – הרי שעל הבסיס העובדתי להיות איתן ומוצק אלא שכאמור, זה לא המצב במקרה זה.
לפיכך, סיכמה השופטת, הרי שעל משרד הפנים לקיים למערערים ראיונות חוזרים לצורך בחינת כנות הקשר ביניהם, ולמעשה לדון ולהכריע בעניינם מחדש – הפעם על בסיס תשתית עובדתית ראויה. עוד נקבע שבמהלך בחינת הבקשה מחדש תישאר המערערת בישראל. הרשות חויבה לשלם לבני הזוג הוצאות משפט בסך 10,000 שקל, ולשאת בשכר טרחת עורך דינם.
• לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערערים: עו"ד דמיטרי בקסנסקי
• ב"כ המשיבה: עו"ד רבקה מקלב (פמת"א אזרחי)
• עו"ד יעקב בלס עוסק באזרחויות ואשרות
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
