1 צפייה בגלריה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעת פינוי שהגיש בעלי דירה בעיר נגד אישה נכה בשנות ה-80 לחייה שגרה בנכס שלו כדיירת מוגנת מזה כ-48 שנה. הבניין עומד בפני פרויקט תמ"א 38, והדיירת דרשה שהוא יפצה אותה על זכותה כדיירת מוגנת. אבל השופטת טל פישמן לוי קבעה שאין לכך בסיס בחוק, והבעלים רשאי לפנות אותה לדיור חלופי בזמן העבודות.
התובע הוא בעלים של דירת 2.5 חדרים. ביוני 2018 חתמו דיירי הבניין עם יזם על הסכם לביצוע פרויקט תמ"א 38. בהסכם הוחלט על הריסת הבניין בן ארבע הקומות והקמת בניין חדש בן שש קומות וקומת גג. בתביעה שהגיש באמצעות עו"ד משה לין הוא ביקש להורות לשוכרת לפנות את הדירה ולעבור לדירה חלופית, על מנת שניתן יהיה להוציא לפועל את הפרויקט.
הוא ביסס את תביעתו על חוק הגנת הדייר תוך שציין כי הדיירת מסרבת לפנות את הדירה אף שהוצע לה פתרון ראוי בדמות דיור חלופי למשך תקופת ההריסה והבנייה, שלאחריה תשוב לגור בבניין בדירה החדשה.
התובע הדגיש את זכות הקניין שלו, כולל זכותו לערוך שינויים בנכס, הגוברת על זכותה כדיירת מוגנת להישאר במושכר. הוא אף הסכים לשכור לנתבעת דירה עם מעלית, אף שכיום היא מתגוררת בדירה ללא מעלית, אך לדבריו היא מסרבת להצעה ודורשת פיצוי כספי בגין זכות הדיירות המוגנת כתנאי לפינוי הדירה, ולו אין יכולת כלכלית לעמוד בדרישה.
הדיירת, שיוצגה על ידי עו"ד לזר פרי, ציינה כי אינה מתנגדת לפינוי הדירה אך לנוכח מצבה הבריאותי המורכב (מתניידת בכיסא גלגלים) ומאחר שקיים צורך ממשי בדירה מונגשת, היא סבורה שיש להורות על פיצוי כספי כנגד זכויותיה, דהיינו תשלום דמי המפתח, שבאמצעותם תוכל לרכוש דירה מונגשת כבר כעת. היא הוסיפה כי קשה לדעת מה יהיה מצבה בתום בניית הבניין החדש.
אבל השופטת טל פישמן לוי קיבלה את התביעה. היא ציטטה את הסעיף בחוק הגנת הדייר המאפשר פינוי במקרה שבו בעל הבית רוצה להרוס את המושכר או את הבניין שבו נמצא המושכר כדי להקים במקומו בניין אחר, לאחר שקיבל את רישיון הבנייה הדרוש לכך והודיע לדייר בכתב על נכונותו להעמיד לרשותו סידור חלוף.
בפסק הדין צוין כי משאלו הן הוראות החוק, הרי שהתובע אינו מחויב בתשלום פיצוי כספי. "השתכנעתי כי אכן הוצעו לנתבעת פתרונות הוגנים ומעשיים וכי התובע פעל בהתאם להוראות החוק למען שמירה על זכויותיה", נכתב.
השופטת הוסיפה כי היא ערה למצבה הרפואי של הנתבעת ולקשיים שעמם היא מתמודדת, אולם אין בהם כדי להעניק לה זכות לקבוע את אופן הפיצוי: "בנסיבות שהוצגו, השתכנעתי שהתובע היה הגון בהצעותיו לנתבעת והיה עליה לקבל את ההצעה שהועלתה מבלי לאלץ את התובע להגיש תביעה זו". גובה דמי השכירות החודשיים שאותם ישלם התובע לנתבעת ייפסקו בהתאם לממצאי חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובע: עו"ד משה לין • ב"כ הנתבעת: עו"ד לזר פרי • ynet הוא שותף באתר פסקדין