הכנסת אישרה הלילה (חמישי) סופית את הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי לטובת העסקים, העצמאים והעובדים, אחרי שעברה בקריאה שנייה ושלישית במליאה: לתוכנית הראשונית שהוצגה על ידי האוצר הוכנסו שינויים גדולים מאוד ועלותה צמחה ל-15 מיליארד שקל. לפי הודעת הוועדה, הכללת הערים באר שבע ואשדוד במתווה פיצויים המלא, עליה הודיע לפתע שר האוצר בתחילת השבוע וצפויה לעלות מיליארדים נוספים, לא אושרה עדיין ותיבחן במסגרת תקנות נפרדות. גורמים באוצר טוענים שהדבר ירד לגמרי מהשולחן.
במקביל, הקבינט החברתי כלכלי החליט כי הממשלה תעניק פטור מתשלום ארנונה למגורים ביישובים שפונו, תוך שיפוי מלא לרשויות המקומיות ושיפוי מלא לעסקים על תשלום ארנונה עסקית. רה"מ נתניהו טען כי לצורך המימון: "שר האוצר יביא בשבוע הבא תקציב מתוקן לנובמבר-דצמבר שיכלול כ-13 מיליארד שקלים לסיוע אזרחי", אך עדיין לא ברור באיזו צורה יובא הכסף, כשהגירעון כבר עכשיו גבוה בהרבה מהמתוכנן.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
2 צפייה בגלריה
מליאת הכנסת
מליאת הכנסת
מליאת הכנסת
(צילום: עמית שאבי )
על פי הסיכום, לצד הפיצויים ביחס ליישובי ספר, יינתן מתווה מענקים לעסקים ביתר המדינה בתנאים הבאים:
תנאי סף לכניסה לתוכנית המענקים להמשכיות עסקית הוא פגיעה של מעל ל-25% בחודש לדיווח חד חודשי או 12.5% לדיווח דו חודשי, ומחזור שנתי עד 400 מיליון שקל.
בנוסף, תנאי סף הינו מחזור של מעל 12 אלף שקל בשנת 2022, שנועד למנוע מתן מענקים לעסקים שנסגרו בפועל, אך לא רשמי. בנוסח החוק המקורי הועמד המחזור על 18 אלף שקל, אך לדרישת הוועדה ולמניעת פגיעה בעסקים קטנים במיוחד הוא הופחת.
במסגרת כך, לעצמאים ולחברות נקבעו מענקים בסכומים מוגדרים, בהתאם להיקף המחזור החודשי ואחוז הירידה במחזור בהשוואה לשנת 2022, החל מ-25% למחזור דו חודשי, כאמור, כאשר ככל שהירידה גבוה יותר כך הפיצוי גבוה יותר. במסגרת כך התווספה מדרגה נוספת למתווה זה ושונתה גובה מדרגה, כדי לאפשר לחלק מהעוסקים הפטורים להגדיל את גובה המענק.
על מנת למנוע פגיעה בנשים ששהו בחופשת לידה בתקופה הקובעת בשנת 2022 ומשרתי מילואים ששירתו בתקופה זו, סוכם כי שר האוצר יקבע, באישור ועדת הכספים, דרך אחרת לקביעת מחזור העסקאות בתקופת הזכאות או מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, לעניין עוסק שהייתה לו פעילות מופחתת בשל תקופת לידה או הורות, או עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת בשל ימי שירות מילואים לפי חוק שירות מילואים. סיכום זה ייושם במסגרת הוראות ביצוע או בתקנות משלימות.
ליתר העסקים נקבעו מענקים המשקפים הוצאות קבועות ושכר: מענק הוצאות קבועות הוא דיפרנציאלי, כך שעסקים שנפגעו יותר במחזור יקבלו מענק גבוה יותר, רכיב ההוצאות הקבועות מתוך התשומות יעמוד על מקסימום 22%, בהתאם למידת הפגיעה. שיעור ההשתתפות בשכר העובדים יעמוד על 75% כפול שיעור הפגיעה במחזור כפול הוצאות השכר.
כמו כן, נקבעו מקדמים בהם מוכפל שיפוי השכר לכל ענף במקדם שנקבע לעניינו, כך שהיקף הפיצוי בגין השכר יגדל לעומת המתווה המקורי. תקרת הפיצוי תעמוד על 600 אלף שקל במחזורים של עד 100 מיליון שקל, ותעלה בהדרגה לגג של 1.2 מיליון שקל לעסקים בלי מחזור של עד 300 מיליון שקל. לדרישת הוועדה נקבע עוד כי עיקולים לגבי המענק לא יחולו גם על חברה ולא רק על יחיד, כפי שהיה בנוסח המקורי.
2 צפייה בגלריה
אתר בנייה
אתר בנייה
גם ענף הבנייה נכלל בתוכנית
(צילום: shutterstock)
נקבעו אף הקלות בתנאי הכניסה של עמותות למתווה, תוך עיגון בחוק כי יפורסם ויובא לוועדה עד לשבוע הבא מתווה משלים המיועד לעמותות הנשענות על תרומות בלבד ואינן זכאיות לפיצוי מכוח חוק זה. במסגרת כך סוכם כי יוקצה לכך תקציב שלא יפחת מ-40 מיליון שקל.
הוכנסו לחקיקה גם מענים מותאמים מענה לעסקים העובדים על שוטף פלוס, ליהלומנים ועסקים שפעלו תחת הגבלות נוכח שנת השמיטה בשנת 2022.

חקלאות, בנייה, ועובדים מעל גיל 67

כאמור, הוכלל גם ענף החקלאות במסגרת החוק, בהסכמת גורמי הענף ובסיוע ועדת הכלכלה שדנה בנושא, נוכח האופי הייחודי של הענף נקבע כי תקופת הבסיס והזכאות תעמוד על ארבעה חודשים - ספטמבר עד דצמבר 2022 בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2023. במקרה של עסקי חקלאות שנפגעו מעל 80 אחוז, המקדם הפיצוי המקסימלי יהיה 47%. כן הוכנסה התאמה לעסקי חקלאות חדשים.
לצד כך, הוכנס למנגנון הפיצוי גם ענף הבנייה - הענף הוכנס למודל עם מספר החרגות. במסגרת כך נקבע כי הפעילות הינה של ביצוע עבודה בפועל של קבלנים או קבלני משנה הרשומים ברשם הקבלנים, כאשר מקדם הפיצוי יעמוד על 15% לתקופת הבסיס, כאשר התקופה תהווה את הממוצע של החודשים ינואר עד ספטמבר 2023.
לצד אלה נכללות בחוק הקלות בזכאות לדמי אבטלה, שבבסיסם איזון בין מענה סוציאלי לשמירה על תמריצים ליציאה לעבודה: הרחבת הזכאות גם לעובדים שיוצאו לחל"ת של 14 יום, ביטול ניכוי ימי חופשה צבורים מתקופת האבטלה, קיצור תקופת האכשרה הנדרשת ל-6 חודשים עבודה מתוך 18, תוספת ימי אבטלה למי שמיצו את ימי הזכאות בתקופת הקורונה, אישור זכאות החל מסיום ההעסקה או היציאה לחל"ת.
הוכנסו גם הקלות נוספות לעניין זכאות לדמי אבטלה: גם עובדים מעל גיל 67 שהפסיקו לעבוד בתקופה זו יהיו זכאים למענק מיוחד בדומה למענק ההסתגלות בתקופה הקורונה, תקופת האכשרה לאנשים עם מוגבלויות לעניין זכאות לדמי אבטלה במסגרת חל"ת, הורדה ל-3 חודשים, בנוסף החל"ת לא יבוא במסגרת ימי ההגנה של אישה החוזרת מחופשת לידה והורות. כן נקבעה הארכה של תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה לאדם המתגורר ביישוב שפונה, למשך חודשי המלחמה.
הצעדים תקפים החל מה-7 באוקטובר ועד ה-30 בנובמבר, ושר האוצר בהסכמת ועדת הכספים רשאי להאריך עד סוף שנת 2023. לגבי מענה לעסקים בעלי מחזור הגדול מ-400 מיליון שקל, סוכם כי יובא לוועדה בנפרד מנגנון למתן הלוואות בערבות מדינה לעסקים עד לגובה של מיליארד שקל.
בנוסף, ביוזמת ח"כ פנינה תמנו שטה, בני או בנות זוג של מילואימניקים שיש להם ילדים בני פחות מ-14, ונאלצו להישאר בבית - יקבלו תשלום ממשרד הביטחון. המתווה לתשלום יוצג בפני הוועדה בתוך שבוע.
יו"ר וועדת הכספים משה גפני אמר אתמול: "לפני ימים אחדים קיבלנו מתווה פיצויים שהצליח להרגיז את כל החברים, כולל איתי, מתווה שהיה מאוד חלש מבחינת הפיצוי, ואנחנו עברנו על המתווה ואני רוצה לשבח גם את הקואליציה וגם את האופוזיציה, שפעלנו יחד בסעיפים ובנושאים השונים, בחוק שחובק נושאים שונים ומגוונים, ובסופו של דבר גם דברים ששינו ונכללו בתוך החוק, יש דברים שהגענו להסכמות יחד".
ח"כ ולדימיר בליאק מהאופוזיציה, אמר: "אני חושב שהיינו יכולים להגיע לנקודה הזו עשרה ימים קודם אבל קרה מה שקרה, מאז שביקשת ממני להיכנס לאירוע עשיתי זאת ללא כל היסוס ושיקול פוליטי. בד"כ לא מקבלים 100 אחוז, אבל הגענו לתוצאה לא רעה בכלל.
פורסם לראשונה: 19:35, 08.11.23