יזמית המבצעת בימים אלה פינוי-בינוי ברמת השרון לא תחויב בהיטל השבחה, אף שקיבלה את היתר הבנייה לאחר תפוגת צו הפטור - כך אישרה לאחרונה שופטת העליון דפנה ברק-ארז. ההחלטה מתייחסת לבניין השלישי מתוך ארבעת מושאי הפרויקט, אחרי שהשניים הראשונים כבר קיבלו פטור, ולגבי הרביעי טרם הוגשה בקשה להיתר.
מדובר בחברת "רמות בעיר", המבצעת פינוי-בינוי במתחם יוספטל ברמת השרון והתוכנית כוללת הקמת ארבעה בניינים חדשים. בכל הנוגע לבניין השלישי ניתן היתר בנייה במרץ 2022 - חודשים ספורים לאחר שפג צו הפטור מהיטל השבחה במתחם יוספטל, בדצמבר 2021.
1 צפייה בגלריה
דפנה ברק ארזדפנה ברק ארז
שופטת העליון דפנה ברק ארז
(צילום: אלכס קולומויסקי)
בנסיבות אלה חייבה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה את היזמית בתשלום היטל השבחה בגין מימוש זכויות בסך כ-14 מיליון שקל. היזמית הגישה ערר וניצחה: ועדת הערר קבעה שההיתרים השונים לטובת הקמת הבניין השלישי הם חלק מרצף היתרים שלובים, ולאור העובדה שהיתר החפירה והדיפון ניתן כבר בנובמבר 2021, כלומר טרם תפוגת צו הפטור, הרי שקמה זכאות לפטור.
באוגוסט אשתקד הגישה הוועדה המקומית ערעור על החלטת ועדת הערר לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב. היא טענה בין היתר שלא ניתן לראות את כלל ההיתרים להקמת הבניין השלישי כחלק מרצף היתרים שלובים, אך השופט גלעד הס דחה את הערעור בנימוק שהחלטת ועדת הערר הייתה מבוססת, ברורה ומנומקת.
הוועדה לא ויתרה והגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. היא שבה במסגרתה על עיקרי טיעוניה כפי שהועלו בהליכים הקודמים, והוסיפה לקבול על ההוצאות הכבדות שנפסקו כנגדה בבית המשפט לעניינים מנהליים - 80 אלף שקל. לעומתה טענה היזמית שלא נפל פגם בהחלטת בית המשפט המצדיק את התערבות העליון, לא לגופם של דברים ולא בסוגיית ההוצאות.
עו"ד משה ליןעו"ד משה ליןצילום: איציק סנדיק
ואכן, השופטת ברק-ארז למעשה סתמה את הגולל על ניסיונות הוועדה המקומית לבטל את הפטור. "לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובתשובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות", כתבה.
היא סברה שלא מדובר בבקשה המעוררת שאלה עקרונית או כזו הדורשת התערבות לשם מניעת עיוות דין, באופן המצדיק מתן היתר לערער בגלגול שלישי. בפסק הדין כתבה: "הלכה למעשה, הטענות בבקשה נושאות אופי ערעורי במהותן, ולפיכך אינן מקימות הצדקה למתן רשות ערעור".
אשר לניסיון הוועדה לתקוף את גובה ההוצאות שנפסקו לחובתה בהליך הקודם, הוסיפה השופטת: "ההכרעה לגבי פסיקת הוצאות משפט מסורה לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית, וערכאת הערעור לא תיטה להתערב בסוגיה זו".
לסיכום היא הורתה על דחיית בקשת רשות הערעור והבקשה לעיכוב ביצוע, שהוגשה לצדה. הוועדה המקומית חויבה לשלם ליזמית 3,000 שקל הוצאות משפט, וזאת כאמור בנוסף ל-80 אלף השקלים שנפסקו לחובתה בבית המשפט לעניינים מנהליים.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ המבקשת: עו"ד יעקב מ. בויאר • ב"כ המשיבה: עו"ד גלית שיצר ועו"ד יואב גלזנר • עו"ד משה לין עוסק בתמ"א 38 • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין