קבלני השיפוצים ועובדי הבניין יצאו נגד הוראת השעה שיזמה המדינה, המאפשרת להרחיב את נוכחתן של חברות ביצוע זרות בישראל. מדובר במהלך שמקודם על רקע המחסור החמור בכוח אדם בעקבות סגירת השערים בפני עובדי בניין פלסטינים אחרי טבח ה-7 באוקטובר.
לפני כארבעה חודשים מועצת הקבלנים חידשה את הוראת השעה, וכעת הנושא ממתין להחלטתו הסופית של שר הבינוי והשיכון. בשלב זה פועלות בישראל כ-10 חברות בנייה בינלאומיות, ובמסגרת המהלך ניגשו לקול הקורא שפרסם משרד השיכון כ-20 חברות זרות, מתוכן ייבחרו כחמש חברות שיתווספו למאגר.
עובדי בניין סינים בישראל
(צילום: שאול גולן)
במכתבי חירום ששוגרו השבוע לשר חיים כץ נטען כי "הרחבת חברות הביצוע הזרות – גזר דין מוות לקבלני הביצוע הבינוניים, קטנים וקבלני שיפוצים בישראל". בפניות, שנשלחו על ידי יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, ערן סיב, ויו"ר הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות, מזל גולן, דרשו השניים מהשר כץ לעצור לאלתר את הרחבת חברות הביצוע הזרות והזהירו כי המהלך יעצים את שוק העבודה השחור.
סיב התריע כי לאחר שנים קשות של מלחמה, מחסור בכוח אדם והתייקרות חומרי הגלם, הרחבת חברות הביצוע הזרות במתכונת המוצעת מהווה "גזר דין מוות לענף המקומי". לדבריו, קבלני השיפוצים, המהווים בדרך כלל את קבלני המשנה האחראים על כל עבודות הגמר באתרי הבנייה, ייפגעו בצורה קשה במיוחד, מאחר שחברות אלו נוטות להביא עמן כוח עבודה זר ישירות מארץ המוצא ואינן משלבות את בעלי המקצוע המקומיים.
"עבור קבלנים קטנים ובינוניים, שנאבקים מדי יום כדי לשרוד, אין זו תחרות שניתן להתמודד איתה אלא הוצאה להורג כלכלית," כתב סיב. הוא הוסיף כי חברות הביצוע הזרות מביאות עמן מערכות סגורות, שיטות עבודה וחומרי גלם מחוץ לארץ, אינן מטמיעות ידע מקצועי במשק הישראלי, ויוצרות הלכה למעשה "מדינה בתוך מדינה".
שיעורי נטישה חריגים
לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה שהוצגו בפנייה לשר השיכון, מנגנון חברות הביצוע מתאפיין בשיעורי נטישה חריגים, כאשר כמחצית מהעובדים שהובאו במסלול זה (כ-6,000 מתוך כ-12 אלף) הפכו לשוהים בלתי חוקיים. לדברי סיב, "מציאות זו מזינה ישירות את הכלכלה השחורה, פוגעת אנושות במעסיקים שומרי החוק שאינם יכולים להתמודד עם שוק עבודה פרוץ, ומייצרת סיכונים חמורים לזכויות העובדים".
סיב וגולן הדגישו כי משבר כוח האדם הוא אקוטי אך הפתרון הוא יישום פתרונות אחראיים ומפוקחים. כך למשל, הציעו להביא למיצוי מלא של תאגידי כוח האדם הקיימים. לדבריהם, בישראל פועלים כיום כ-220 תאגידי כוח אדם מקומיים שחלקם כלל אינם מנצלים את מלוא המכסות שהוקצו להם. תאגידים אלו פועלים תחת פיקוח רגולטורי הדוק, משלבים את העובדים אצל הקבלנים והקבלנים המקומיים, ושיעורי הנטישה בהם נמוכים משמעותית.
בנוסף, הוצע לבצע בחינה מקצועית ועדכנית לנתוני 2026 וכן קיום בדיקה כלכלית ותעסוקתית שקופה בשיתוף נציגי העובדים, הקבלנים וקבלני השיפוצים, שתבחן את צורכי הענף האמיתיים לאור נתוני האמת בשטח. "האחריות לעצירת המהלך מוטלת כעת על שולחנך," כתב סיב וקרא לשר כץ "שלא לחתום על החלטה שתחריב את מטה לחמם של אלפי בעלי מקצוע, קבלנים ועובדים ישראליים, ותהפוך את ענף הבנייה הלאומי לתלוי לחלוטין בגורמים זרים".
נזכיר כי ענף הבנייה והתשתיות נקלע למשבר מהחמורים שידע בעקבות המלחמה בעזה, על רקע המחסור של כ-90 אלף פועלי בניין פלסטינים ועזיבתם של כ-15 אלף עובדי בניין זרים בחזרה למדינות מוצאם בעקבות המצב הביטחוני. מצב זה הוביל לזינוק שכר העובדים ולעיכובים בקידום פרויקטים. מרבית הפעילות בענף שותקה בתחילת המלחמה ותוכניות הממשלה להבאת עשרות אלפי עובדים זרים לענף הבנייה הובילו להבאה של כמה אלפים בודדים של עובדים עד כה.
מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן, מסר בתגובה כי "הגיע הזמן להפסיק לחפש סיבות למה אי אפשר להוריד מחירים ולהתחיל לפעול כדי שזה יקרה. אנחנו מגדילים את המלאי התכנוני ואת כושר הייצור, פועלים להסרת חסמים ומכניסים תחרות נוספת לענף. במקום להיאבק בתחרות, אני מציע לקבלנים להצטרף למהפיכה. כניסת חברות בינלאומיות תגדיל את יכולת הביצוע, תכניס שיטות עבודה מתקדמות ותסייע להתייעלות ולקיצור משך הבנייה".
מורגנשטרן הוסיף כי "חשוב גם לזכור שהפעילות שלהן מייצרת עבודה נוספת במשק לקבלנים, לספקים, לעובדים ולנותני שירות ישראלים לאורך כל שרשרת הבנייה. יש מספיק עבודה לכולם. יש כאן הזדמנות לבנות יותר, להתייעל ולהוריד מחירים, וזה בדיוק הכיוון שאליו השוק צריך ללכת. אנחנו עושים את הצעדים הנדרשים כדי להגדיל את ההיצע ולהפחית עלויות, ומצפים שגם השוק יעשה את חלקו ושהשינוי יתבטא בסופו של דבר במחיר שמשלם הציבור".
