בית המשפט למשפחה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה לביטול עסקת מתנה שבמסגרתה קשישה העבירה לפני מותה את דירתה לאחת משתי בנותיה, ללא תמורה. השופטת גלי רון התרשמה שההעברה נעשתה תחת השפעה בלתי הוגנת, ובצל תופעת "ניכור לעת זקנה". היא הורתה על השבת הנכס לעיזבון המנוחה וחיוב הבת בכ-450 אלף שקל.
מדובר בניצולת שואה אלמנה, אם לשתיים, שעד 2017 הייתה בעלת הדירה נשוא ההליך. ביוני אותה שנה היא חתמה על מסמכי מתנה והעבירה את הנכס ללא תמורה לבתה המתגוררת בארה"ב.
כשנתיים וחצי לאחר מכן הגישה הבת השנייה תביעה לביטול עסקת המתנה בטענה שמדובר במהלך שנעשה עקב השפעה פסולה וניצול חולשת האם. לדבריה, אחותה ניהלה נגדה מסע הסתה והכפשה שבמסגרתו ניתקה את האם מיתר בני משפחתה וגרמה לה להאמין כי כספה נגנב על ידי בתה השנייה. היא הוסיפה שהאחות "חטפה" את האם אליה לארה"ב, ללא תיאום עם גורמים רלוונטיים, תוך בידודה והעמקת תלותה בה.
מנגד התעקשה האחות שאימן העניקה לה את הדירה מרצונה חופשי ומיוזמתה, מתוך הבנה מלאה של המשמעות. לדבריה הקשר בין אחותה לבין אימה היה רופף ממילא, והיא בחרה מרצונה לעבור להתגורר עמה בארה"ב. לשיטת הנתבעת, לא הוכחו המאפיינים של "ניכור לעת זקנה".
עו"ד מיה רשל ארבל אבל השופטת רון קבעה כי דווקא מתקיימים המאפיינים הללו במקרה החמור שלפניה. להתרשמותה, המנוחה פיתחה תלות רגשית וכלכלית בבתה שחיה בארה"ב, שהרחיקה אותה מסביבתה והשפיעה על תפיסתה לגבי האחות.
"במועד עסקת המתנה", כתבה, "האם הייתה תלויה ב(נתבעת), אשר טיפלה בענייניה השוטפים". היא הוסיפה ששהותה עם בתה בארה"ב העמיקה את תלותה מאחר שלא דיברה היטב אנגלית. תלות זו נמשכה עד למועד פטירתה, מאחר שהיא נותרה ללא רכוש וללא דמי שכירות, וכל אימת שנזקקה לכספים - נדרשה לפנות לצורך כך לבתה.
בפסק הדין הודגש שקשה להבין מלכתחילה מדוע בחרה האם כביכול להיפרד מהנכס היחיד שלה לטובת אחת מבנותיה. סוכם שמקבלת המתנה ניצלה את זקנתה וחולשתה של אימה, את מצבה הקוגניטיבי המידרדר ואת תלותה בה – תוך שהסיתה אותה כנגד אחותה, ותוך שגרמה לה לחשוב כי הלה גנבה את כספה.
השופטת ציינה שממסכת הראיות עלה שרצון המנוחה האותנטי היה לחלק את רכושה שווה בשווה בין שתי בנותיה. בנסיבות אלה הורתה השופטת על ביטול עסקת המתנה והחזרת הדירה על שם האם, תוך חיוב הבת להשיב לעיזבון שכירות שגבתה לאורך השנים, בסך כ-401 אלף שקל. כמו כן היא חויבה לשלם לאחותה ולעיזבון אימה הוצאות משפט בסך 50 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ שרה: עו"ד יהודית מייזלס ו/או עו"ד מיכל לוי
• ב"כ אורנה: עו"ד ראובן שרגיל ו/או עו"ד מלי שרגיל ו/או עו"ד גל שרגיל
• ב"כ רבקה: עו"ד רוני עזרא (האפוטרופוס לרכושה)
• עו"ד מיה רשל ארבל עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
