בית המשפט המחוזי בירושלים דחה לאחרונה בקשת רשות ערעור של שלושה אחים שביקשו למנוע העברת כספי פיצויים לבת זוגו של אביהם, שנרצח בפיגוע לפני 24 שנים. השופט נמרוד פלקס קבע כי התביעה לשינוי צו הירושה נתקלת ב"משוכת שיהוי כמעט בלתי עבירה".
האב נרצח בשנת 2002 והותיר אחריו שלושה ילדים בגירים ובת זוג שעמה ניהל מערכת יחסים ממושכת. ב-2003 הכיר בה הביטוח הלאומי כידועה בציבור שלו באופן רטרואקטיבי ממאי 1998. ב-2004 ניתן צו ירושה שלפיו היא זכאית למחצית העיזבון, והילדים חולקים במחצית השנייה. אחת הבנות חתמה אז על הסכמה מלאה לבקשה לצו הירושה, ללא התנגדות.
יום הזיכרון לחללי צה"ל בית העלמין קריית שאוליום הזיכרון לחללי צה"ל בית העלמין קריית שאול
ארכיון
(צילום: אביגיל עוזי)
בשנת 2023 הוגשה בשם הילדים ובת הזוג תביעת פיצויים נגד מפגעים וארגוני טרור בגין רצח האב. לאחר שהתקבל פיצוי של מיליוני שקלים, ובחלוף כ-22 שנים ממתן צו הירושה, פנו הילדים באמצעות עו"ד דוד קירשנבוים בבקשה לתיקון הצו.
לטענתם, האישה מעולם לא הייתה ידועה בציבור של אביהם, וההכרה בה הושגה במרמה ובהטעיה. הבת טענה שהסכמתה לצו הירושה ניתנה כשהייתה בהיריון מתקדם ובמצוקה נפשית קשה בעקבות רצח אביה, ושמצבה נוצל לרעה.
הילדים ביקשו לעצור את העברת חלקה של האישה בכספי הפיצוי. הם טענו שהיא מתקיימת היום מקצבת ביטוח לאומי בלבד, ושאם הכספים יועברו אליה היא עלולה לכלותם באופן שימנע את השבתם אם תביעתם תתקבל.
בית המשפט למשפחה בירושלים דחה את הבקשה לסעד זמני וחייב את הילדים בהוצאות של 10,000 שקל. הם הגישו בקשת רשות ערעור למחוזי, ובמסגרת הליך זה ניתן סעד זמני שמנע את העברת הכספים לבת הזוג.
בת הזוג, שיוצגה על-ידי עו"ד רועי ויסמן, ביקשה לדחות את בקשת רשות הערעור. היא טענה שבבעלותה נכסי מקרקעין המאפשרים לה להשיב את הכספים במידת הצורך. לדבריה, בהליך נפרד כבר ניתן תוקף של פסק דין להסכמות הצדדים בדבר מנגנון חלוקת הכספים, והילדים מנועים מלהתכחש להן. היא ציינה שתביעת הפיצויים הוגשה בשמה ללא ידיעתה, וכעת הילדים פועלים לנשלה מיתרת הכספים.
המחוזי לא מצא הצדקה להתערב בהחלטת בית המשפט למשפחה. השופט פלקס הדגיש שהילדים לא הציגו ראיות הסותרות את ההכרה הממושכת של הרשויות בבת הזוג כידועה בציבור. הוא הפנה גם לתביעת הפיצויים שהוגשה ב-2023 בשם הילדים והאישה, שבה צוינו הצדדים יחד כיורשי המנוח, תוך פירוט חלקם היחסי בעיזבונו (מחצית לבת הזוג ושישית לכל ילד).
מכאן הגיע השופט למסקנה שכל הילדים ידעו על צו הירושה, ולמרות זאת ביקשו לבטלו רק שנים רבות לאחר מכן. נקבע שסיכויי תביעתם לא עומדים ברף המינימלי הנדרש למתן סעד זמני. בקשת רשות הערעור נדחתה, הצו הזמני שמנע את העברת מחצית הפיצוי לידי בת הזוג בוטל, והילדים חויבו לשלם לה 15 אלף שקל הוצאות.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ הילדים: עו"ד דוד קירשנבוים • ב"כ בת הזוג: עו"ד רועי ויסמן • ynet הוא שותף באתר פסקדין