השבוע הראשון למבצע שאגת הארי חידד מציאות שרבים העדיפו להדחיק: האיום אינו תיאורטי. לפי נתוני המכון למחקרי ביטחון לאומי, יותר מ-120 מטחים של טילים וכטב"מים שוגרו לעבר שטח ישראל מאז תחילת המבצע, לצד עשרות אזעקות בכל הארץ ופינוי של כ-1,500 תושבים מבתיהם כחלק מהתגובות לשיגורים אלה.
לצד זאת נרשמו מאות פגיעות בנכסים אזרחיים: עשרות מבנים ספגו נזקי רכוש ישירים או עקיפים כתוצאה מגלי לחץ ורסיסים, תובענות לפיצוי על נזקי טילים עמדו כבר על כ-3,600 פניות למס רכוש, והנזק הכלכלי הראשוני בלבד מוערך ביותר מ-100 מיליון שקל בשלושת הימים הראשונים ללחימה. בחלק מהמקרים של פגיעה במבנים, השלד נותר יציב, אך המעטפת והחללים הפנימיים ספגו נזק כבד.
התמונה שעולה מהאירועים האחרונים ברורה: גם כאשר המבנה אינו קורס, אלמנטים לא קונסטרוקטיביים הם אלה שמייצרים את עיקר הסיכון והבעיה אינה תמיד השלד, אלא המעטפת.
אריאל פוקוטינסקי, מנכ"ל חברת ECOWALL ומומחה למערכות מעטפת, מסביר כי בבניינים חדשים שלד הבטון המזוין מתוכנן לעמוד בעומסים גבוהים. "במקרים רבים הקירות הקונסטרוקטיביים נשארים יציבים גם לאחר אירוע הדף. נקודת התורפה היא המעטפת – חיפויי חוץ, חלונות, קירות קלים ואלמנטים שמחוברים לשלד בעיגון מכני. גל הדף הוא עומס אופקי קצר ועוצמתי, שמנסה לנתק את האלמנטים מהקיר. אם החיבור אינו מתוכנן ומבוצע כראוי, האלמנט עלול להיתלש ולהפוך לגורם פגיעה".
"המבנה לא קרס - ועדיין נוצרה סכנה"
מהנדס הבניין שון זקוטו, מנכ"ל פ.א.ר הנדסה, מדגיש כי פגיעת הדף היא אירוע קצר אך מערכתי. "העומס מופעל כמעט בו זמנית על כל חלקי המבנה. גם אם השלד שומר על יציבות, בלוקים, קירות גבס, חלונות ואלמנטים פנימיים מתנתקים ומתנפצים. הסיכון לדיירים נובע פעמים רבות מהרכיבים שאינם חלק מהשלד". לדבריו, מבנה שתוכנן נכון מתפקד כ"קופסה קשיחה" אחת שבה קיימת רציפות הנדסית בין תקרות, קירות ועמודים, כך שהמאמץ מתפזר ואינו מתרכז בנקודת כשל בודדת.
פוקוטינסקי אומר כי הבדיקה צריכה להתחיל במעטפת וחשוב לבחון איזה סוג חיפוי קיים בבניין. חיפוי יבש או לוחות תלויים מחייבים בדיקה מקצועית של מערך העיגון. כמו כן, מומלץ לבחון האם קיימים אלמנטים כבדים תלויים ללא עיגון גלוי או מתועד. עוד מומלץ לדעת את גיל החלונות ואיכות ההתקנה שלהם. חלונות ישנים או כאלה של חוזקו לאורך זמן עלולים להתנפץ גם ללא פגיעה ישירה".
בנוסף, מומלץ לדרוש תיעוד הנדסי של מערכת המעטפת אם מדובר בניין חדש יחסית. השאלה איננה רק אם יש ממ"ד", הוא אומר, "אלא האם כל מה שמולבש על השלד באמת מחובר אליו באופן שיכול לעמוד בעומס דינמי".
נסביר: חיפוי תקני הוא חיפוי שנוצק יחד עם קיר הבטון של המבנה והוא חלק אינטגרלי מהקיר, שמחובר אליו ישירות בעוגנים חזקים. חיפוי יבש הוא חיפוי קל שמחובר לשלד המבנה לאחר היציקה באמצעות ברגים, ולכן הוא לא חלק אינטגרלי משלד המבנה. באירופה יש תקינה מחמירה לבצע חיפוי יבש תוך עמידה בתקנות רעידות אדמה מחמירות וקיבוע חזק. בארץ ניתן לבצע חיפוי בחתימת מהנדס ולא לפי תקן בינלאומי. לכן התפתחו שיטות בהן הדבר היחיד שמחבר את קורות מערכת החיפוי הם אותם ברגים. שיטות אלו אינן עמידות במקרה של רעידות אדמה ופגיעות הדף ולכן מסוכנות.
זקוטו ממליץ להסתכל על הבניין כמעטפת שלמה. במסגרת זו חשוב לבדוק את גיל הבניין והאם הוא תוכנן לפי תקני רעידות אדמה עדכניים, וכן לבחון האם קיימים שינויים פנימיים בדירות שפגעו ברציפות קירות או אלמנטים תומכים. עוד הוא אומר כי יש להתייחס לתקינות הממ"ד: האם הדלת נסגרת היטב, האם חלון הפלדה נאטם כנדרש והאם אין עומסים מיותרים על מדפים גבוהים.
"בעת שהייה בממ"ד מומלץ לשבת מתחת לגובה החלון, במרחק מהדלת ומבלי להישען על קירות", הוא אומר. "מבנה שמתפקד כיחידה קשיחה אחת יפזר את אנרגיית ההדף, אבל אם הרציפות נקטעה או שקיימים ליקויים, הסיכון גדל משמעותית".
הסבה לממ"ד
אלטרנטיבה אחרת שעשויה להוות פתרון מיגון ראוי היא הסבה של חדר קיים בבניין לממ"ד או לחילופין הוספה של חדר לבניין. מדובר בצעד עם עלויות משמעותיות בהרבה מהחלופות שהוצעו קודם לכן, אך לדברי לירן סלע, מנכ"ל ומייסד סלע השקעות ופיננסים, הוא עשוי לא רק להחזיר את עצמו, אלא להשתלם ממש.
"כיום דירות ללא ממ"ד וללא פתרונות מיגון ראויים הופכות ל'דירות לא סחירות' – כלומר דירות שכלל לא נמכרות או שנמכרות לאחר פשרה של מחיר. הוספה של ממ"ד היא מה שעשויה 'להחזיר' אותן לשוק ואף להשוות או להעלות את מחיריהן מעל השוק. אם היום דירה בלי ממ"ד עולה למשל 2 מיליון שקל ויש דירה עם ממ"ד ב-2.1 או 2.15 מיליון שקל רוב הרוכשים יעשו את המאמץ וירכשו את זה שיש בה ממ"ד".
לדברי סלע, בעלי דירות יכולים כיום להסב חדר קיים לממ"ד בהליך שנע בין 100-120 אלף שקל והוא מהיר יחסית. "במקרה שמדובר בהוספת חדר בכל דירות הבניין, מדובר בהליך שמצריך הסכמה של כל בעלי הדירות והוא עשוי להיות מורכב יותר. כן חשוב לדעת שבנקים מתייחסים לתהליכים כאלו כמשכנתא לכל דבר ולכן תנאי המימון, במידת הצורך, נוחים ומשתלמים".
היבט נוסף שאינו זוכה תמיד לתשומת לב מספקת הוא הכיסוי הביטוחי בעת ביצוע של עבודות כאלו. מאור אליאסי, בעל סוכנות הביטוח אוריינט, מזהיר כי עבודות להוספת ממ"ד או להסבת חדר חושפות את בעלי הדירות לסיכונים משפטיים וכלכליים אם אינן מבוטחות כראוי. "יש לוודא שליזם ולמהנדס קיימת פוליסת אחריות מקצועית בתוקף, שלקבלן יש ביטוח צד ג' וחבות מעבידים, ושכל גורם שמעורב בפרויקט מכוסה ביטוחית", הוא אומר. "במקרה של פגיעה בעובד, בדייר או בנכס סמוך, האחריות עלולה להגיע לבעלי הדירה אם לא נבדקו הדברים מראש".
