האסון שפקד אתמול את העיר בית שמש, במסגרתו טיל איראני פגע ישירות במקלט ובבתים סמוכים בעיר והוביל למותם של 9 בני אדם, מחדד את הצורך החיוני במיגון תקני של מבנים, וגם את ההבנה שאף שהסיכון לפגיעה ישירה במקלט או בממ"ד הוא קרוב לאפסי, המבצעים האחרונים מראים שהוא עדיין קיים. לכן יש צורך לכל הפחות בתחזוקה שוטפת של המקלטים הציבוריים ושל מרחבי המיגון הדירתיים.
על פי נתונים עדכניים של התאחדות הקבלנים בוני הארץ, בבית שמש ישנן קרוב ל-25 אלף יחידות דיור, מהן כ-6,300 יחידות דיור ללא מיגון. מדוח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה עולה כי ליותר מ-3 מיליון תושבים, כשליש מאזרחי ישראל, אין גישה למקלט, ממ"ד או מיגון תקני אחר.
מהנדס גיא דוננפלד, יו"ר איגוד מהנדסי הערים ומהנדס העיר בית שמש, אומר בשיחה עם ynet כי "מדובר באירוע מאוד דרמטי וטראגי, זוהי אחת הזירות הקשות שהיו כאן, כולל אירועים של נפילות במרכז. להערכתי לפי אנשי המקצוע, מדובר בזירה אחת מהקשות שהם נתקלו בהן. מדובר באזור הוותיק של בית שמש, העיר הוותיקה, והעובדה שמדובר בבתים פרטיים ישנים ברובם ללא מיגון תקני מהווה, למעשה, חלק מהאירוע".
הפגיעה הישירה, ממשיך דוננפלד, הייתה במבנה ששימש כבית כנסת שהיה בנוי מעל מקלט משנות ה-70 של המאה הקודמת, "שלמעשה היווה לא יותר ממחסה, מקלט שלא היה בנוי ככל הנראה בתקנים הנוכחיים", הוא אומר. "בכל מקרה, אם מרחב מוגן או מקלט חוטף פגיעה ישירה של טיל עם 500 ק"ג נפץ, בסבירות גבוהה יהיה נזק משמעותי. הממ"דים והמקלטים לא מתוכננים לפגיעות ישירות, ובמקרה הזה לצערנו הייתה פגיעה ישירה בבית כנסת ובמקלט שמתחתיו".
לדבריו, "ההרוגים הראשונים היו אנשים ששהו בבית הכנסת ולא ירדו למקלט, אבל למעשה הכול קרס, בית הכנסת נמחץ לגמרי, כל השטח קרס. אני נמצא בשטח כל הזמן, כולם מגויסים, וזה נזק שמזכיר הרבה יותר נזק שאתה מצפה לראות במקרים של רעידות אדמה מאשר מפגיעות של טילים שהכרנו מלבנון או מעזה. זה נזק בקנה מידה אחר".
מהנדס המבנים יאיר דיקמן מחזק את הדברים. "הממ"דים והמקלטים לא מתוכננים לפגיעה ישירה, אופן הבנייה של ממ"ד ומקלט זו הנחיה של פיקוד העורף, היא לא קשורה לרשות מקומית כזו או אחרת, ופגיעה ישירה זה לגמרי עניין סטטיסטי, זה נדיר ולכן לא מתכננים תקרות של 2 קוב בטון במקלטים", הוא מסביר ל-ynet. לדבריו, "בכל העולם, כשמתכננים מבנים מוגנים, לרוב הם לא ישרדו פגיעה ישירה, למעט בונקרים שמתכוננים כך שהממשלה תשרוד או למשל הבור בקריה".
דיקמן ממשיך: "הסיכוי שתשבי בממ"ד ותחטפי פגיעה ישירה נמוך בהרבה מתאונת דרכים. אמנם אני לא מכיר את המקרה לפרטי פרטים אבל אי אפשר לומר שהייתה פה רשלנות. גם אם המקלט היה נבנה אתמול לפי כל הספרים, אם טיל שנושא 500 ק"ג חומר נפץ היה חודר אותו – הוא היה נפגע".
"טיל שפוגע במגדל חדש גורם נזק, טיל שפוגע בבניין בן 70 שנה פשוט מוחק אותו", אומר ישראל דוד, מ"מ יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות. "למעלה משליש מתושבי ישראל לא נגישים למרחבים מוגנים תקניים במקרה של פגיעה, ובמרכזי הערים הוותיקות המספרים גבוהים עוד יותר. המלחמה חשפה אמת פשוטה, בנייה חדשה סופגת פגיעה ונשארת עומדת, בנייה ישנה פשוט קורסת".
לדבריו, הכתובת על הקיר כבר שנים. "כבר במלחמת 12 הימים אמרנו את אותו הדבר בדיוק, הבניינים האלו הם פצצת זמן. בכל פעם זה נתקע באותם תירוצים, אין תקציב, אין הסכמות, אין החלטה. בינתיים כן נמצא כסף לשימור חזיתות, ריצופים וחלונות, אבל אין השקעה בחוסן שמציל חיים. זו לא בעיה הנדסית, זו בעיה של סדרי עדיפויות".
משימה לאומית
הפתרון למבנים הישנים הרעועים ואפילו למקלטים הציבוריים שאינם מתוחזקים הוא קידום של התחדשות עירונית. לדברי אילון ידין, מנכ"ל NBS, "האירועים האחרונים ממחישים עד כמה ההתחדשות העירונית אינה יכולה להמשיך להתנהל בקצב תכנוני רגיל. מדובר במשימה לאומית ארוכת טווח, שנוגעת לבטיחות התושבים, לאיכות המגורים ולחוסן האזרחי של ישראל. מאות אלפי אזרחים מתגוררים כיום במבנים ישנים שאינם עומדים בסטנדרטים עדכניים של מיגון ובטיחות, והפער בין הצורך בשטח לבין קצב קידום הפרויקטים רק הולך ומעמיק".
ידין מוסיף כי "האחריות כעת היא מערכתית: המדינה והרשויות המקומיות צריכות לעבור מגישה תגובתית לגישה פרואקטיבית: להסיר חסמים תכנוניים, לייצר ודאות רגולטורית ולקדם באופן פעיל מתחמים להתחדשות. היזמים והדיירים כבר מבינים את הצורך; מה שנדרש הוא תהליך תכנוני יעיל, אחיד וברור שמאפשר להוציא פרויקטים לפועל בתוך פרק זמן סביר".
ישראל עטיה, מנכ"ל המרכז לתכנון פיננסי, מוסיף כי "התחדשות עירונית בבית שמש אינה רק מהלך תכנוני או נדל"ני אלא הזדמנות לעצב מחדש מרחב חיים המותאם לערכים, לאורח החיים ולצרכים המשתנים של הקהילה החרדית. לדבריו, "יש צורך לשלב בין שמירה על הצביון הקהילתי ליצירת סביבה עירונית מתקדמת וקיים צורך לייצר מרקם בנייה מותאם עם גובה ומבנה שמתכתבים עם חיי הקהילה החרדית שמעדיפים בניינים נמוכים".
