1 צפייה בגלריה
החזקת יד בלידה
החזקת יד בלידה
אילוסטרציה
(צילום: Shutterstock)
בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל לאחרונה תביעת רשלנות רפואית שהגישה אישה שסבלה מקרע קשה שנגרם לה בלידת ואקום בבית החולים שיבא: השופטת ארנה לוי קבעה ש"הצוות פעל בשאננות ובקלות דעת, כאילו מדובר בעוד לידה שגרתית", וחייבה את המדינה, כבעלת בית חולים, לפצות את היולדת ב-1.5 מיליון שקל.
התובעת הגיעה למיון המיילדותי של בית החולים במרץ 2018, בשבוע 40+1, בשל הפחתה בתנועות העובר. הלידה התקדמה באופן איטי ביותר והתרחשה רק יומיים לאחר מכן בוואקום. במהלך הלידה נגרם לה קרע בין הנרתיק לפי הטבעת, והצדדים בתביעה הסכימו שהיא נותרה עם נכות רפואית של 30%.
מומחה מטעם היולדת ציין כי במקרה זה העובר היה במצג עורף לאחור (מצב חריג המופיע ב-5% מהמקרים), ומדובר בגורם סיכון להיווצרות קרע מיילדותי משמעותי שמערב את סוגרי הרקטום. לדבריו התממשו גורמי סיכון נוספים להיווצרות הקרע ובהם שימוש בוואקום, העובדה שמדובר בלידה ראשונה וביצוע חתך אנכי (להבדיל מאלכסוני).
הוא ציין שגם ביצוע הוואקום נוהל באופן לא תקין ומבלי שהתקבלה הסכמת האישה או נבדק המצג המדויק של ראש העובר. כמו כן, ההליך המורכב בוצע על ידי מתמחה עם ותק של חמישה חודשים בלבד, ולא על ידי הרופאה הבכירה במקום כמתבקש.
המדינה טענה מנגד כי הצוות הרפואי פעל באופן ראוי והתוצאה הייתה בלתי נמנעת בנסיבות העניין. מומחה מטעמה קבע שהקרע הנדיר נוצר עוד לפני יציאת הראש במהלך השלב השני של הלידה, בעת ירידת ראש העובר.
עו"ד מירב אשלעו"ד מירב אשלצילום: יקיר ברבי
אבל השופטת ארנה לוי קבעה שחומר הראיות מצביע על התנהלות רשלנית ואי עמידה בסטנדרט הזהירות הסביר והנאות של הצוות הרפואי של בית החולים במהלך שלבי ניהול הלידה. היא הגיעה למסקנה שההתקדמות האיטית והלא תקינה בשלב הראשון של הלידה חייבה דיון ובדיקת סיבות אפשריות שיכולות לגרום למצב זה, לרבות מנח ראש העובר.
לדבריה, הלידה חייבה מעקב קפדני, במיוחד אחרי שהושגה פתיחה מלאה, אך הדבר לא נעשה. בפועל, במשך כארבע שעות וחצי לפני הלידה לא נרשם בתיק דבר לגבי בדיקת רופאים וביצוע דיון כדי לבדוק מדוע הראש נעצר באותו הגובה במשך זמן כה ממושך. "מנח הראש לא נבדק ולא זכה להתייחסות", ציינה.
עוד נכתב בפסק הדין כי ביצוע ואקום במנח עורף כשהראש גבוה באגן הוא מורכב ומסוכן יותר ודורש מיומנות מיוחדת. חרף האמור, הפרוצדורה הוטלה על מתמחה צעיר וחסר ניסיון. "עם כל ההבנה לרצון ולצורך לאפשר למתמחים להתנסות בביצוע פעולות רפואיות מגוונות וללמוד, זהו אינו המקרה בו יש למסור למתמחה בראשית התמחותו ביצוע הלידה", נכתב.
עוד קבעה השופטת כי המתמחה התרשל כשתוך כדי לידת הוואקום ביצע חתך אנכי כשההנחיה היא לבצע חתך אלכסוני: "ביצוע ניתוח קיסרי במקום לידת ואקום היה מונע הנזק שנגרם לתובעת". בפסק הדין פורטו הבעיות הקשות שמהן סובלת היולדת בעקבות נכותה. המדינה חויבה לפצות אוותה ב-1,495,250 שקל בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך 23.4% והוצאות בסך 30,603 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובעת: עו"ד אבי שמואלי • ב"כ הנתבעת: עו"ד לירון ליברמן • עו"ד מירב אשל עוסקת ברשלנות רפואית • הכותבת לא ייצגה בתיק • ynet הוא שותף באתר פסקדין