בית משפט השלום בירושלים קבע לאחרונה שצעירה ששברה את הכתף אחרי שנתקלה במפגע שהציבה העירייה בשטח בר תפוצה בכ-256 אלף שקל. השופטת קרן מילר ייחסה את מרבית האחריות לבר ולעירייה, אך קבעה גם אשם תורם של התובעת, שהחזיקה כוס שתייה בעת הליכתה, דבר שהסיח את דעתה מהמפגע.
האירוע התרחש בפברואר 2023. הצעירה, אז בוגרת לימודי משפטים לפני התמחות וכיום עורכת דין בת 31, הגיעה עם בן זוגה דאז לבילוי ב"אלמה בר" בירושלים. היא סיפרה שהלכה עם כוס תה חם במעבר שבין שולחנות הבר – הנחשב שטח ציבורי מחוץ לבית העסק - ונתקלה בקוביית בטון שהוצבה על ידי העירייה. כתוצאה מכך היא נפלה ושברה את כתף ימין.
לבלות עם מכרים חדשיםלבלות עם מכרים חדשים
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
התביעה הוגשה נגד העירייה ונגד הבר, בטענה שלכל אחד מהם תרומה לתאונה: הבר, בשל ציפוף השולחנות ואי-מניעת המפגע, והעירייה בשל מיקום הקובייה במרחב הציבורי.
הצעירה סיפרה שהייתה אמורה להתחיל סטאז' ימים ספורים לאחר התאונה, ואולם עשתה זאת באיחור בשל פציעתה, וגם כשכבר הגיעה למשרד, הרגישה שלא סומכים עליה בשל ההתחלה העגומה.
הבר טען להגנתו שהאחריות לתאונה רובצת על העירייה. מנגד התעקשה העירייה שאלמלא שולחנות הבר – ניתן היה להבחין במפגע. היא הוסיפה שכלל לא מדובר במפגע אלא ב"עמוד בולט בגובה כחצי מטר", שהתובעת יכולה הייתה להבחין בו לולא התרכזה בכוס שבידה.
אבל השופטת מילר קבעה שעיקר האחריות לתאונה (70%) מוטלת על הנתבעים - בחלוקה של 70% לבר ו-30% לעירייה. אשר לחלקו של הבר נקבע כי הצבת קוביית הבטון דווקא במעבר בין השולחנות הגבירה משמעותית את הסיכון לפציעת מבלים, כפי שאכן קרה. לזאת התווספה עדות מנהל הבר שלפיה הצליח להסתיר שתי קוביות אחרות, באופן שלא יהוו מפגע.
"בנסיבות אלו", נכתב בפסק הדין, "הצבתה של הקובייה השלישית באמצע המעבר בין השולחנות מצביעה על רשלנות ברורה של הבר, בין אם היה היתר להצבת שולחנות במקום ובין אם לא היה היתר כזה".
עו"ד דיאב בוטרוסעו"ד דיאב בוטרוס
עוד נקבע שאין בעצם העובדה שהבר חסר סמכות לסלק את המפגע בעצמו, על מנת להתיר לו להציבו בין שולחנותיו תוך התעלמות ממנו וסיכון הציבור.
בנוגע לעירייה ציינה השופטת כי צבע הקובייה - שלימים הוסרה - היה דומה מאוד לזה של הקרקע, באופן שהקשה להבחין בה. עוד נקבע שעם תחילת פעילות הרכבת הקלה, כבר לא היה בה צורך שכן ממילא אין נכנסים רכבים לרחוב: "נסיבות אלו מצביעות על כך שהקובייה היוותה מפגע במקום בו הייתה, וכי היה על העירייה להסיר אותה - למצער ברגע שלא היה בה עוד צורך".
לצד כל זאת, השופטת ייחסה 30% מנזקי התובעת לה עצמה כרשלנות תורמת. היא נימקה שמדובר היה בקוביית בטון גדולה יחסית, שניתן היה להבחין בה אלמלא התרכזות בכוס התה. יתרה מכך, בסרטון שתיעד את האירוע נצפה בן זוגה הולך לפניה ומסתיר לה את המפגע, באופן שקיצר את זמן התגובה שלה.
הפיצוי הסופי בגין ראשי הנזק השונים – הפסדי שכר, עזרה והוצאות, כאב וסבל – הועמד במסגרת פסק הדין על 256 אלף שקל, זאת לאחר ניכוי האשם התורם. לכך יתווספו שכר טרחת עו"ד של כ-60 אלף והוצאות משפט. הבר והעירייה חויבו לשלם סכומים אלה בהתאם למידת אחריותם כפי שנקבעה.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובעת: עו"ד אוריה רוזנבלט ועו"ד אלה פרדי • ב"כ הבר: עו"ד רותם ניר • ב"כ העירייה: עו"ד מיטב ואז • עו"ד דיאב בוטרוס עוסק בנזקי גוף ותאונות • הכותב לא ייצג בתיק • המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין