מחאות בלבנון
לצד האתגרים הביטחוניים אצל השכנה מצפון, לבנון עדיין מתמודדת עם משבר כלכלי שהחל אי שם בשנת 2019, הסלים עם אירועים שונים, כמו הפיצוץ בנמל ביירות ב-2020 והמשיך במהלך "חרבות ברזל". ההנהגה הלבנונית החדשה, בהובלת הנשיא ג'וזף עאון וראש הממשלה נואף סלאם, מנסה ליישם רפורמות כלכליות, לצד הצעדים הנוספים שקבעה כמו ריכוז הנשק בידי המדינה. אלה גם הדרישות המגיעות למדינה מבחוץ - עליה לעמוד בתנאים מסוימים אם היא מעוניינת בסיוע הכלכלי שהיא כל כך זקוקה לו.
בעבר נעשו מאמצים כדי לצאת מהמשבר. כך, למשל, הרשויות הלבנוניות ניסו בשנים האחרונות ליישם רפורמות פיננסיות ובנקאיות מקיפות, כהכנה להשגת הסכם תמיכה עם קרן המטבע הבינלאומית בשווי של כ-3 מיליארד דולר.
את המשבר הכלכלי הארוך מלוות לסירוגין גם מחאות ציבוריות, אלימות יותר או פחות. בדרך כלל הן צפות על רקע דיונים או החלטות של הממשלה על צעדים שנויים במחלוקת. בסוף ינואר דווח בלבנון כי הפרלמנט הלבנוני אישר את תקציב 2026. עיתון אל-ערבי אל-ג'דיד הקטארי דיווח כי התקציב חסר רפורמה מקיפה, מתעלם מליבת המשבר הכלכלי וחוזר על טעויות של תקציבים קודמים.
בימים האחרונים דווח על מחאות של עובדי המגזר הציבורי, אנשי צבא בדימוס ומורים שדרשו התאמות שכר. נרשמו אף הפרות סדר שכללו ניסיונות של מפגינים להיכנס למבנה הפרלמנט, מה שדרש פינוי בכוח של הצבא ומספר כבישים נחסמו ברחבי המדינה.
העלאת מיסים והתייקרות הדלק
ביום שני הודיעה ממשלת לבנון על העלאת מיסים ומחירי הדלק, יחד עם העלאת שכרם של עובדי המגזר הציבורי והגמלאים. שר ההסברה הלבנוני, פול מורקוס, הצהיר כי הממשלה אישרה להעניק לעובדי המגזר הציבורי שכר נוסף של שישה חודשים, בין 100 ל-120 דולר לחודש. יום אחרי ההחלטה רחובות כבר נחסמו במחאה על עליית מחירי הדלק. בתקשורת הערבית צוטטו גורמים מלבנון שטענו כי לא מדובר ברפורמה אלא ב"פשע חדש נגד עם שנחנק מעוני ואבטלה", הזהירו כי המיסים החדשים עלולים לדחוף את הרחוב למחאות נוספות וטענו כי ממשלת לבנון הייתה צריכה לחפש מקורות מימון חלופיים.
אורנה מזרחי, סגנית ראש המל"ל לשעבר, שמשמשת חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, אומרת על ההתפתחויות הכלכליות האחרונות במדינה כי "הייתה ציפייה מאוד גדולה מהממשלה הזו שהיא תעשה משהו. התקציב שאושר לא מנבא שינוי. הוא תקציב המשכי. רובו לא עוסק בנושאים של פיתוח אלא במשכורות, אחזקה של תשתיות ונושאים כאלה. זה יצר אכזבה בקרב הציבור ואז באה ההחלטה של השבוע.
"זו התפרצות שנובעת מקושי מתמשך, אכזבה מחוסר הטיפול של הממשלה ומכך שהמצב לא משתפר. אנחנו יודעים על 70%-80% שנמצאים מתחת לקו העוני בלבנון ומתקשים לעמוד בתנאים האלה. הסיוע החיצוני שקיוו שיגיע וקודם הותנה ברפורמות מתחיל להגיע, אבל בטפטופים. יש הלוואה מהבנק העולמי שאושרה לא מזמן בסדר גודל של 350 מיליון דולר, אבל זה בטח לא מספיק לצרכים הרחבים והעמוקים. לכל זה יש להוסיף את כל הנושא של פיצוי ושיקום אחרי המלחמה. הסכום שנוקבים בו הוא כ-11 מיליארד דולר. יש פה כמה אוכלוסיות. יש את כלל האוכלוסייה שסובלת מהמצב הכלכלי, יש את אלה שנפגעו מהמלחמה שמאד רוצים פיצוי ושיקום, והדברים לא זזים".
"שום דבר לא יקרה לפני שהעניין הפוליטי יוסדר"
פרופ' אייל זיסר, מזרחן, מומחה ללבנון, מוסיף: "המצב הכלכלי על הפנים. לא ביצעו שום שינוי מהותי כי הנסיבות הפוליטיות בלבנון לא מאפשרות. התוצאה היא שאם העולם אמר 'אני אעזור לכם אבל קודם כל תטפלו בעניין של חיזבאללה, ודבר שני תעשו שינויים מבניים', שום דבר לא קרה, אז לא מגיעה עזרה. התקציב והשינויים לא מבטאים שינוי אמיתי. שום דבר לא יקרה בלבנון לפני שהעניין הפוליטי יוסדר ולפני שהרפורמות המבניות בכלכלה הלבנונית יוסדרו וזה לא הולך לקרות. זו ממשלה שמדברת אחרת וגם רוצה, אבל היא משותקת".
מה צריך לקרות שם בשביל שינוי?
"שהעניין של חיזבאללה ירד מסדר היום ואף אחד לא יגיד מחר הולכת להיות מלחמה, ורפורמות מבניות".
בין 8-7 בפברואר ביקר ראש ממשלת לבנון נואף סלאם במוקדים שונים בדרום המדינה. במסגרת הביקור אמר: "עמידתנו האיתנה על אדמתנו היא בעלת חשיבות עליונה, במיוחד על רקע הפרויקט הציוני לפנות את תושבי כפרי רצועת הגבול. יש לנו כספים זמינים להתחיל את הפרויקטים שלנו בדרום, כדי לתמוך בחוסן התושבים בכפריהם. אנחנו פועלים להמשיך במאמצי הסיוע מצד אחד ולהשיק תהליך שיקום מהצד השני". לדברי מזרחי, במסגרת הביקור ניסה סלאם להרגיע שהממשלה תטפל במצב.
מזרחי מוסיפה כי "היום הסיוע החיצוני (ללבנון) מותנה גם בנושא של פירוק הנשק וללבנונים לא נותר אלא לראות איך הכספים זורמים לסוריה, אבל לא כל כך מגיעים ללבנון. עם כל הרצון הטוב של הממשלה הנוכחית הדברים לא מספקים את הציבור ואפשר להוסיף על זה את חודש הרמדאן. אנשים רוצים להביא אוכל הביתה, רוצים חיים טיפה יותר טובים והם נשארים באותו מקום כמו קודם. זה משפיע על האווירה הציבורית". עוד הוסיפה על הקושי: "הממשלה מתקשה אחרי שנים מאוד ארוכות של חוסר תפקוד ושחיתות לסדר ברגע אחד את הכל. מתקציב אחד לפתור את כל הבעיות. אלה תהליכים מתמשכים והממשלה מתקשה למצוא פתרון קסם".
בתשובה לשאלה האם המחאות צפויות להסלים השיבה מזרחי כי דווקא לרמדאן עצמו, לימי הצום, יש אפקט מרגיע וייתכן ויתעסקו יותר בחודש עצמו. לפי פרופ' זיסר, המצב אכן יכול להסלים בהמשך.
ב-5 במרץ צפויה להתקיים בפריז ועידת תמיכה בצבא לבנון והכוחות הלבנוניים. מטרת הוועידה היא לגייס כספים עבור גופי הביטחון ולאפשר לצבא למלא את משימותיו הרבות, ביניהן השלמת משימת ריכוז הנשק בידי המדינה, פריסתו המלאה של הצבא בשטח המדינה, כולל בדרומה, אבטחת הגבולות, מלחמה בסמים ועוד.
