בית המשפט למשפחה בראשון לציון קיבל לאחרונה בקשה של אישה הנמצאת בהליכי גירושין לבצע חלוקת רכוש בלתי שוויונית, וזאת על רקע התנהלותו הכלכלית חסרת האחריות של הבעל. השופטת מירה רום פלאי הסכימה לצעד החריג בשל ההשקעות הכושלות שביצע והורידו את כספי המשפחה לטמיון.
בני הזוג – עובדת מדינה ועצמאי - נישאו באמצע שנות ה-90 וחיו יחד עד עזיבת הבעל את הבית לפני כארבע שנים. חודש לאחר מכן הוא הגיש באמצעות עו"ד יניב הלוי תביעה לחלוקת רכוש. לטענתו הם נהנו מרמת חיים גבוהה, פרודתו ניהלה יחד עמו את העסקים ונהנתה מפירותיהם, והכספים שימשו לסיפוק צורכי הילדים והבית.
לדבריו הוא ביקש לסיים את הנישואים תוך חלוקה הוגנת של הרכוש המשותף – לרבות הזכויות הסוציאליות שצברה האישה בעבודתה – אלא שהיא סירבה, ומכאן הצורך בתביעה.
מנגד טענה האישה באמצעות עוה"ד יגאל גבאי וסיגל בר אל שיש לבצע חלוקת רכוש בלתי שוויונית המותירה אצלה את הזכויות שצברה בעבודתה. לדבריה בעלה הוא מהמר כפייתי שעשה שימוש לרעה בכספים שעליהם עמלה רבות, ושאותם הסכימה בתמימותה להשקיע בעסקיו המפוקפקים. היא הוסיפה שהוא פדה את הפנסיה שלו מאחורי גבה, ובנסיבות של היעדר שקיפות שהובילה להעלמת כספי המשפחה, מוצדק לשיטתה להורות על איזון משאבים לא שוויוני לטובתה.
השופטת רום פלאי הסבירה שסעיף 8(2) לחוק יחסי ממון מקנה לבית המשפט סמכות לסטות במקרים המתאימים מברירת המחדל, ולקבוע חלוקת רכוש בלתי שוויונית בין גרושים. היא הדגישה שמדובר בצעד נדיר, ואולם המקרה שלפניה מצדיק לבצע איזון משאבים לא שוויוני ביחס לזכויות הסוציאליות שצברה האישה במקום עבודתה.
היא פסקה שהשקעות הבעל "לא הניבו פרי וכספים רבים ירדו לטמיון, אשר היקפם אינו ידוע. כנגד האיש נפתחו תיקי הוצאה לפועל בגין חובות אליהם נקלע, והוא אף הסתבך עם רשויות האכיפה, בין היתר בגין חשדות להלבנת הון".
בהקשר זה הוסיפה: "התרשמתי כי התנהלות זו נגרמה בשל שיקול דעת לקוי של האיש, אף חוסר אחריות מצדו, אך לא מתוך כוונה לפגוע במשפחתו, וייתכן אף כי כוונתו הייתה להיטיב עם משפחתו".
השופטת קיבלה את טענת האישה שלפיה לא הייתה שותפה בזמן אמת לקבלת ההחלטות בענייני עסקיו השונים של הבעל, וכי הוא התנהל על דעת עצמו תוך שימוש בכספיהם המשותפים, וזאת מבלי לספק לה מידע על הנעשה בהם. "בכך חרג האיש מחובת השקיפות שלו כלפיה", קבעה.
בנוגע למשיכת כספי הפנסיה של הבעל הדגישה השופטת שמדובר ב"אחת ההחלטות הבעייתיות שקיבל". בהיעדר ראיות, היא דחתה את טענתו שהכספים שימשו לרווחת המשפחה. לפיכך נקבע שיתרת הזכויות הסוציאליות שנצברו על שם האישה במהלך הנישואים תישאר בבעלותה, ותוחרג ממסת הנכסים המשותפים שיאוזנו בין הצדדים.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד יניב הלוי
• ב"כ הנתבעת: עו"ד יגאל גבאי ועו"ד סיגל בר אל
• ynet הוא שותף באתר פסקדין