ענף הנדל"ן למגורים מתקשה להתאושש מהמלחמה, ונכון להיום המכירות עדיין נמוכות. בד בבד המשקיעים וגם היזמים מחפשים אפיקים נוספים, ונראה שהנדל"ן המניב מספק לחלק מהם את התשובה. יצאנו לבחון מה קורה בתחום זה, האם עודפי התכנון מהשנים האחרונות משפיעים על היצע המשרדים, וגם אילו תחומים חדשים זוכים לעדנה. התשובות שקיבלנו, מגוונות.
3 צפייה בגלריה
נגישות זה שם המשחק. פרויקט מילניה בראשון לציון וגשר חיבור לרכבת ואופניים פחות בנייה
(צילום: אורי חודי)
צחי סופרין, יו"ר דירקטוריון קבוצת סופרין, סבור שמתחמים שלמים עומדים להשתנות, כשההתחדשות העירונית נכנסת גם לתחום זה: "הטרנדים החמים בשנה הקרובה בענף הנדל"ן המניב יהיו דווקא בתחום המשרדים, והכוונה בעיקר להתחדשות עירונית של אזורי תעסוקה ותיקים.
צחי סופריןצילום: נווה אביאנירחוב המסגר בתל אביב ומתחם הבורסה ברמת גן הם רק ההתחלה: משרדים ישנים מפנים את מקומם למגדלים חדשים, ירוקים ועתירי טכנולוגיה, שמשלבים עבודה, מסחר ופנאי — הכול במרחק הליכה מתחבורה ציבורית מהירה. זהו דור חדש של מרכזי עסקים: צפוף יותר, יעיל יותר ומותאם לדינמיקת ההייטק והכלכלה העירונית".
חיים קראדי, מנכ"ל פרשקובסקי מניבים, מתייחס למציאות בשוק המשרדים ולעובדה שניתן לראות כעת התאוששות: "ענף המשרדים סבל בשלוש השנים האחרונות מירידה במכירות ובהשכרות - קיפאון עם חשש שהשוק לא יידע לאן הוא הולך. הרבה חברות הקפיאו תוכניות של התרחבות כתוצאה מהאירוע. מאז תום מלחמת 'חרבות ברזל' יש תחושה של שחרור הדרגתי וחיפושים אחר שטחי משרדים ומסחר להשכרה ומכירה. נראה שחברות חזרו להאמין ברכישת משרדים".
קרן שם טוב סגל, מנכ"לית מיינדספייס ישראל, סבורה כי התחום עובר שינוי משמעותי: "הנדל"ן המשרדי שהיווה במשך עשרות שנים סמל ליציבות כלכלית, הופך כיום לאחד הסמלים הבולטים של השינוי המבני בכלכלה. אם בעבר הימצאות במשרד משלך או בחוזה ארוך־טווח הייתה ביטוי לעוצמה, היום דווקא היכולת לוותר עליו או לחלוק אותו, היא זו שמשדרת חוסן עסקי. חללי העבודה המשותפים מספקים כיום מענה אסטרטגי לחברות: הם מאפשרים גמישות תפעולית, ניצול חכם של משאבים וחיזוק חיבור קהילתי. מעבר לשינוי, בהיבט הנדל"ני, מדובר בשינוי תפיסה: המשרד הופך לשירות, הערך הכלכלי מתמקד בגמישות, והחברות שמנצלות נכון את המשאבים והקהילה, יוצרות יתרון תחרותי משמעותי".
ירידה בהתחלות הבנייה
האם ההיצע התכנוני הגדול של מבני המשרדים משפיע על מה שרואים בשטח? על־פי ניר שמול, מנכ"ל קבוצת שניר לשיווק נדל"ן, התשובה חיובית. "הנתונים של התחלות הבנייה מראים בצורה ברורה ששנת 2025 מסמנת נקודת מפנה בשוק הנדל"ן שאינו למגורים. השינוי הבולט ביותר נרשם בתחום המשרדים, אשר יורד לרמה של כ־12% מסך התחלות הבנייה שלא למגורים בשנת 2025, לאחר שבשנים 2022 עד 2024 נע בטווח של 26% עד 29%. לא מדובר באירוע נקודתי, אלא בהתמתנות משמעותית בהיקפי התחלות הבנייה, המשקפת עודף היצע מצטבר וזהירות גוברת מצד יזמים ומממנים". עם זאת דווקא בתחום המסחר ניתן לזהות מגמה הפוכה: "במקביל תחום המסחר מציג עלייה מחודשת ומגיע לכ־20% מסך התחלות הבנייה שלא למגורים בשנת 2025, לאחר ירידה בשנים הקודמות. נתון זה מעיד על התאמות בשוק ועל חזרה של פעילות לשטח הפיזי. בעבר נרשמה תופעה של עודף היצע משמעותי בשטחי מסחר, בעיקר בפרויקטים חדשים ובהתחדשות עירונית, כאשר רבים מהשטחים נותרו ריקים בשל חוסר התאמה לביקוש בפועל. בעקבות זאת צומצם תכנון המסחר בשכונות ובאזורים חדשים. אולם בשנים האחרונות ניכרת תחייה מחודשת של המסחר הפיזי, ומרכזים שכונתיים ומסחר סמוך לרחוב חוזרים להיות חלק מרכזי מהתכנון העירוני".
רועי פדלון, מנכ"ל ובעלים משותף בקבוצת שפונדר פדלון, מסביר כי ניתן לזהות שינוי לא רק בהיקף המשרדים, אלא גם במיקומם: "אנחנו רואים מגמה ברורה של ביקוש גובר למשרדים בקרבת הבית. הפקקים הבלתי נגמרים במדינה והקושי להגיע מנקודה לנקודה גרמו לאנשים לחפש פתרונות תעסוקה קרובים למקום המגורים.
רועי פדלוןצילום: יח"צכמו כן רואים יותר שילוב של שטחי מסחר יחד עם המשרדים, כך שמי שעובד במשרד, יכול לרדת לארוחת צהריים, לקפוץ לקניות או לסדר עניינים בלי להזיז את הרכב. זה בדיוק הטרנד של עירוב שימושים, שהולך ומתחזק, וניתן לראות פרויקטים של עירוב שימושים בכל רחבי הארץ ולא רק במרכזה. המגמה הזו רק תלך ותגדל".
יקי רייסנר, יו"ר ובעלים קבוצת רייסדור, מוסיף שהגענו למצב שבו האיכות מדברת יותר מהכול: "נדל״ן מניב היום נבחן פחות לפי כמות המ״ר ויותר לפי איכות המוצר לאורך זמן - המיקום, הנגישות לתחבורה, התכנון שמאפשר גמישות, והניהול שמייצר חוויית משתמש לשוכרים.
יקי רייסנרצילום: גיא שנקרמןאחרי כמה שנים שבהן השוק בחן מחדש מודלים של עבודה וצריכת שטחים, פרויקטים חזקים הם כאלה שיודעים לתת ערך אמיתי - סביבת מסחר ושירותים, עירוב שימושים, סטנדרט תפעול גבוה ותכנון שמחזיק שנים קדימה. מגדלים בפריים לוקיישן לא נעלמים, הם פשוט צריכים להיות נכס נכון ולא רק 'עוד בניין'".
"העדפה למוקדי תעסוקה ומסחר מקומיים"
בדומה לקורונה ששינתה דפוסי שימוש, נראה שגם תקופת המלחמה הובילה לשינוי התנהגות. דן מור, מנהל זרוע מניבים בחברת אזורים, מסביר כי: "במהלך מבצע 'עם כלביא' נרשמה הימנעות מהגעה למרכזי מסחר מרוחקים, כאשר הציבור העדיף לשמור על ביטחונו האישי. מגמה זו, לצד השפעות תקופת הקורונה, חיזקה את ההבנה כי מסחר מקומי ונגיש הפך לצורך חיוני. עירוב שימושים הוא אחד המרכיבים המרכזיים ליצירת שכונה חיה ונגישה, שבה המסחר משרת את הדיירים, המבקרים ועובדי המשרדים כאחד".
מיכל גור מנכ"לית חברת פרץ בוני הנגב מציינת כי יש להפריד בין המצב במרכז ובפריפריה ומדגישה נקודה נוספת: "תחום הנדל"ן המניב נמצא בתהליך של התפתחות, כאשר המגמות החדשות בעולמות המסחר והמשרדים מצביעות על צורך גובר בעירוב שימושים חכם. בניגוד לאזורים אחרים בארץ, בערי הפריפריה אנו עדיין לא מזהים עודף של שטחי מסחר וקניונים. עדות לכך היא העובדה שמרכזי 'פרץ סנטר' שבבעלותנו בבאר שבע, דימונה, שדרות ומגדל העמק, נהנים כיום מ-100%. כיום אנו בוחנים את הביקושים ואת האפשרויות לפתח ולהרחיב את המרכזים הקיימים, מתוך הבנה שבעידן האיקומרס, חנויות בגדים לבדן כבר לא מספיקות כדי למשוך קהל באופן עקבי. אנו מזהים כי שירותי 'וולנס' (Wellness) הם אלו שמייצרים כיום תנועה רגלית איכותית וקבועה למתחמים. היתרון המובהק במודל זה הוא הסינרגיה הנוצרת: לקוח שמגיע למרכז עבור טיפול שיניים, רפואה אסתטית או אימון כושר, יבצע על הדרך קנייה בסופר-פארם או ישב בבית קפה. השילוב הזה הופך את המרכז המסחרי ליעד יומיומי עבור התושבים, ולא רק למוקד של 'שופינג' מזדמן".
3 צפייה בגלריה
"הביקוש למשרדים כבר לא נבחן רק לפי מיקום או שטח". מבט מתל אביב דרומה
(צילום: אורי חודי)
חן גור לוטן, סמנכ"לית נכסים מניבים בקבוצת לוינשטין, מתייחסת אף היא למגמה חדשה ולהעדפה של משרדים קטנים וקרובים לבית: "אחת המגמות הבולטות כיום בנדל״ן המניב נוגעת לשוק המשרדים, ובפרט לעלייה בביקוש למשרדים שכונתיים קטנים. מדובר בחללים אינטימיים ונגישים, המיועדים לבעלי מקצועות חופשיים, יועצים, רופאים ועסקים קטנים, שמחפשים סביבת עבודה מקצועית ושקטה באזור המגורים שלהם, מבלי שיידרשו להגיע יומיומית למרכזי תעסוקה צפופים. הקורונה הייתה זרז למגמה, אך היא לא עומדת בבסיסה. תקופת העבודה מהבית הדגישה את הצורך בהפרדה בין עבודה לחיים האישיים, לצד שמירה על גמישות ונוחות. המשרד השכונתי מציע פתרון מאוזן: סביבת עבודה ממוקדת ומכבדת, הקרובה לבית וחוסכת זמן, עומסי תחבורה ועלויות תפעול. השינוי הזה משפיע ישירות על דפוסי הביקוש בענף. במקום התמקדות בלעדית במגדלי משרדים גדולים, אנחנו רואים עניין גובר במבני משרדים בוטיקיים בפריפריה העירונית, בשילוב משרדים בתוך מרכזים מסחריים שכונתיים ובהסבה של שטחים קיימים לחללים גמישים. פרט לנוחות האישית, מדובר במודל שמייצר ערך עירוני - החייאת המסחר המקומי, הגדלה של תנועת מבקרים ויצירה של מוקדי פעילות כלכלית בלב השכונות. מנקודת מבט יזמית, מדובר בשינוי עומק. הביקוש למשרדים כבר אינו נבחן רק לפי מיקום או שטח, אלא לפי איכות התכנון, רמת הגמישות והיכולת לספק חוויית שימוש מותאמת לצרכים המשתנים של השוק".
גם רעות דרורי, מנהלת תחום נכסים מניבים באפריקה ישראל, מסכימה עם המגמה: "אנחנו רואים היום טרנד ברור בענף הבנייה והנדל״ן המניב - מעבר ממתחמים סגורים ומנותקים לתכנון עירוני שמתחבר לסביבה ומתנהל כחלק טבעי מהמרחב הציבורי. מרכזים מסחריים שכונתיים עם חשיבה עירונית מתקדמת, שמיישרת קו עם הטרנדים המובילים בנדל"ן מניב. לדוגמה בפרויקט DUO TLV, שנבנה בימים אלה, מוקם בפעם הראשונה מתחם מסחרי שמתנהל כמו מרכז מסחרי שכונתי, אבל עם חשיבה עירונית מתקדמת. המתחם ממוקם בנקודת מפגש אסטרטגית של תחנות הרכבת של הקו הסגול והקו הירוק. הקו הירוק יהיה תת־קרקעי, והיציאה ממנו תוביל ישירות לתוך המתחם, מה שיוצר חוויה שמזכירה בירות אירופיות מובילות. התכנון מאפשר זרימה טבעית מאבן גבירול אל תוך המתחם המסחרי, ללא הפרדה או מכשולים, כשהחנויות יושבות על קו ההליכה של הולכי הרגל ונתפסות כחלק בלתי נפרד מהרחוב. במקביל התמהיל משרת לא רק את המגדלים, אלא גם את כל הסביבה, עם שילוב של מסעדות, בתי קפה ופיצריות, לצד עסקים 'תומכי שכונה', כמו סופר, מעדנייה, קצבייה וירקנייה, שמספקים מענה אמיתי לצרכים של דיירי המגדלים ותושבי השכונה".
מרגלית מוסה פרידברג, סמנכ"לית תכנון, ניהול ומערכים בחברת AVIV, מסבירה כי עירוב השימושים מתרחב ומתחיל לכלול גם מגורים וגם לוגיסטיקה: "יש מגמת עירוב שימושים שמאפשרת ניצול 24/7 לבניין עם פעילות של מסחר, כמו משרדים יחד עם מגורים. כמובן, זה מתאפשר באזורים שבהם מותר לבנות מגורים. אנחנו נראה עוד ועוד בניינים שבהם הקומות הגבוהות יוקצו למגורים והתחתונות למסחר ומשרדים. מבחינת עירוב שימושים בין לוגיסטיקה ומשרדים, זה קיים באזורי הפריפריה של הערים. בנוסף אפשר לראות, שמבחינת הלוגיסטיקה, יוצרים 'האבים' קטנים יותר בשולי הערים, שתומכים בהפצה. כך משאיות לא צריכות להיכנס לעיר, והמשך ההפצה נעשה בכלים קטנים, רכבים או אופנועים וכד', תלוי מה משנעים. בגדול המטרה היא לצמצם את תנועת כלי רכב הכבדים בערים. פתרון נוסף הוא לאפשר זאת בשעות לא עמוסות, כמו שעות הלילה או על גבול הבוקר, ובדרכים הבין־עירוניות, כדי להביא את הסחורה לאותם האבים, וכאשר העסקים בערים פתוחים - להפיץ אליהם את המוצרים. כך משיגים שני דברים: גם המשאיות לא תקועות בפקקים, כי הן לא נוסעות בשעות השיא, וגם מורידים מהעומס בערים בשעות היום".
שינוי עומק במתחמי תעסוקה
בזמן שבענף מעידים, שהמסחר הסמוך לבית זוכה לעדנה, מנהלי מתחמי העסקים הגדולים מסבירים, שגם שם חל שינוי משמעותי בהעדפות הקהל.
מרים דרוק, מנכ״לית פארקי עסקים GreenWork ביקום ו־1K Business בראשון לציון, מסבירה: "נדל״ן מניב עובר בשנים האחרונות שינוי עומק, בעיקר בתחום המשרדים. אם בעבר המיקוד היה בבניין עצמו, שטח, מחיר ומפרט, הרי שהיום מרכז הכובד נדד אל פארקי תעסוקה ומתחמי עסקים משולבים. לא מדובר רק במקום עבודה, אלא בסביבה שלמה שמציעה מענה רחב לעובדים ולמעסיקים: שטחים ציבוריים פתוחים, מסעדות, בתי קפה ופוד־טראקים, פעילויות קהילה, וולנס, ירידים, הרצאות, סדנאות, מסחר ושירותים משלימים. בפועל מתחם העסקים מתפקד כמעין 'יחידת משאבי אנוש חיצונית', כזאת שמסייעת לחברות לשמר עובדים, לחזק מחוברות ולייצר חוויית עבודה, שיש לה ערך מעבר למשרד וחניה. בד בבד נושא הנגישות הפך לשיקול קריטי. חברות שממוקמות באזורים שקשה להגיע אליהם, ללא תחבורה ציבורית יעילה, מחסור בחניה או פקקים כבדים, מגלות שקשה להן יותר לגייס ולשמר עובדים. לכן אנחנו רואים עוד ועוד ארגונים שבוחרים לעבור ואף לפתוח מתחם נוסף במיקום נוח: סמוך לצירי תנועה מרכזיים, רכבת, תחבורה ציבורית מגוונת, עם חניה מסודרת וסביבת עבודה נעימה. המיקום כבר אינו רק 'שיקול נדל״ני', אלא החלטה אסטרטגית עם השפעה ישירה על ההון האנושי".
שגיב שקד, מנכ"לית פארק אינפיניטי, מסכימה ומוסיפה: "אחד הטרנדים המרכזיים בעולם התעסוקה הוא פיתוח של פארקי תעסוקה בסמיכות ישירה לתחבורה ציבורית, במיוחד תחנות רכבת. טרנד נוסף הוא יצירת אקו־סיסטם מלא לעובד. במקום להתמקד רק בהקמה של מגדלי משרדים, יש היום מגמה מתחזקת של שילוב בין עולם העבודה לעולם הפנאי והקהילה. בפארק אינפיניטי זה מתבטא בשילוב של מרחבי עבודה עם פארק ירוק, מסעדות, אמפיתיאטרון ואולם כנסים - מרחב המאפשר לעובד או למבקר להיחשף למגוון רחב של פעילויות גם לאחר שעות העבודה הפורמליות".
צחי אגסי, מייסד משרד התיווך 770 למשרדים בתל אביב, מתייחס לסוגיית התחבורה והנגישות: "הגורם המרכזי שמניע את השוק כיום הוא הנגישות. הקרבה לרכבת ולתחבורה ציבורית הפכה לפרמטר הראשון בהחלטות של חברות. עובדים לא מוכנים יותר לבזבז שעות בפקקים או לבצע החלפות קווים, וחברות מבינות שמיקום המשרד משפיע ישירות על גיוס עובדים, על שימור כוח אדם ועל קצב הצמיחה. לכן נכסים במרחק הליכה מתחנות רכבת נהנים מביקושים גבוהים משמעותית ומיכולת לשמור על מחירים גם בתקופות מאתגרות".
אגסי מסכם: "להערכתנו, בשנים הקרובות שוק המשרדים ימשיך להתנהל כשוק סלקטיבי ובררני. נכסים איכותיים במיקומי פרימיום, עם נגישות תחבורתית וסטנדרט בנייה מתקדם, ימשיכו להתחזק ולמשוך ביקושים יציבים. מנגד משרדים מיושנים או כאלה שאינם מחוברים לצירי התחבורה המרכזיים, יתקשו לשמור על תפוסות ועל רמות מחיר. זה כבר לא שוק שבו כולם עולים יחד, אלא כזה שבו איכות, מיקום והתאמה לעולם העבודה החדש - הם אלו שמנצחים".
פחות אינטואיציה, יותר החלטות מדויקות
"שוק המשרדים היום עובד על פחות אינטואיציה ויותר החלטות", כך קובעת שרון בן צבי, מומחית לשיווק ייעוץ ותיווך, ומסבירה: "השוק השתנה: מי שמבין היום את הקשר בין מיקום, שימוש, קהל, כלכלה וניהול – הפועל מתוך דיוק ולא מתוך הרגל – פועל ביתרון ברור. זה עידן של תכנון מדויק והחלטות נכונות, ובעיניי, זו התפתחות מבורכת לענף כולו, שעובר תהליך עמוק ושקט. שוק הנדל"ן המניב בישראל מפגין חסינות מרשימה ובגרות, בין היתר גם בזכות ניסיון עבר. השוק יודע היום לקבל החלטות הוליסטיות ולהקפיד על תכנון לטווח ארוך, לקחת בחשבון את פיתוח תשתיות התחבורה - מטרו, רכבת קלה, להעריך את הדרישה הגוברת לשטחי אחסנה, להבין את הצורך בחוות השרתים הנדרשות, להתכונן לכך שהדיור להשכרה יהווה ענף משמעותי יותר ויותר בשנים הבאות, ולתכנן נכון את מתחמי עירוב השימושים המתחזקים".
בן צבי מוסיפה: "שלוש מגמות חוצות ענף מכתיבות את הכיוון – ראשית התכנסות לנכסים איכותיים. שנית דרישה לתקני ESG – כדרישת סף שמשפיעה יותר ויותר על מימון, תפוסה ושווי. שלישית פחות בנייה ספקולטיבית, יותר זהירות וחשיבה ארוכת טווח. הענף לומד לעבוד מדויק יותר, מודע יותר ומחובר יותר לצרכים ולאופן שבו אנשים ועסקים באמת פועלים.
שרון בן צביצילום: יח"צ"הנדל"ן המניב ובתוכו בין היתר ענף המשרדים, המסחר והלוגיסטיקה ממשיכים להיות עמודי התווך של הכלכלה, והתשואה בהם עומדת על טווח של 6-9%. זאת מבלי לכלול את התשואה בחוות השרתים, הגבוהות אף יותר".
בן צבי מתייחסת גם לתחום המסחר: "אנחנו נמצאים במגמת תנועה מהקניון הגדול אל הרחוב והשכונה. המסחר הפיזי לא נעלם הוא פשוט שינה תפקיד. אם הקניון הפך ל־Social Hub, הרי שההתפתחות המשמעותית ביותר מתרחשת דווקא קרוב לבית – במסחר השכונתי. התחזקות העבודה מהבית, הצפיפות העירונית והצורך בנוחות יומיומית החזירו את השכונה להיות מוקד צריכה מרכזי. לא כתחליף למסחר האזורי – אלא כהשלמה מדויקת לו. המסחר השכונתי של היום אינו מבוסס על שופינג, אלא על שירות. הצרכן לא מחפש חוויה ארוכה – אלא זמינות, קרבה ומהירות. ההגעה רגלית, השהייה קצרה, והקשר עם המקום - אישי. בפרויקטים מעורבי שימושים המסחר במפלס הקרקע הופך לחלק מהשגרה של הדיירים והעובדים – לא ליעד נסיעה".
"שוק המשרדים כאן כדי להישאר"
שנת 2025 הייתה מורכבת בשוק המשרדים והמסחר: עבודה היברידית לנוכח המצב, עודפי היצע בחלק מהאזורים, ומנגד אזורי תעסוקה שממשיכים להחזיק ביקושים.
אפשר לומר בבירור - מדובר בשוק שלמרות הכול, עדיין יציב, אבל צריך לשנות כיוון. מחירי שכירות המשרדים בת"א, למשל, עלו השנה בכ־4% בממוצע, ושיעורי התפוסה נשארו כ־90% ויותר - גבוה משמעותית מאזורים שמחוץ למרכז. לעומת זאת מגדלי משרדים, שנבנו כיחידות מנותקות, בלי תחבורה ועירוב שימושים שמעניק לאנשים את מעטפת השירותים מסביב, חווים קושי גדול יותר, שאף צפוי להעמיק בעתיד. המשמעות היא, שחברות כיום יותר בררניות לגבי משרדים, ומעבר למחיר למ"ר, ישקללו גם את כל מה שמסביב.
למרות העבודה ההיברידית רואים את הצורך והרצון בקהילתיות, במפגש הפיזי עם חברים לעבודה. עבודה משותפת, ישיבות, חיבור צוותי ותרבות ארגונית הם הכרח. אנחנו רואים זאת אצלנו בפארק עתידים תל אביב בתפוסה של למעלה מ־8,000 עובדים, שמגיעים לפארק מדי יום.
אייל גרין מנכ"ל פארק עתידיםצילום: דפנה טלגם בשנה הבאה המגמה המרכזית תמשיך להיות מעבר מחשיבה על "איזה בניין" לחשיבה על "איזו סביבה". עובדים יעדיפו להגיע למקום עבודה שיש בקרבתו תחבורה, אוכל, שירותים, מסחר וגם שירותי בריאות בלי לבזבז שעות ביום על נסיעות. בדיוק מהסיבה הזו מגדל משרדים בודד יתקשה להתחרות במתחמים שמתפקדים כעירוב שימושים.
יש שני תחומים שממשיכים לייצר ביקוש גם בתקופות פחות יציבות. האחד הוא סייבר וביטחון - תחום הזקוק לתשתיות, אבטחה וסביבה מקצועית יציבה. השני הוא הבריאות: פרא־רפואה, מכונים, מעבדות וקליניקות, תחומי הוולנס, הלאנג'ביטי. אלו תחומים שלא יכולים לעבור לאונליין, ודורשים נוכחות פיזית ותכנון מתאים. אנחנו רואים זאת אצלנו בפועל, וזה משקף צורך אמיתי בשוק.
נשאלת השאלה מה על המדינה והרשויות לעשות כדי לחזק את שוק המשרדים והמסחר? שני המפתחות העיקריים הם: תכנון ותשתיות. גם תחבורה ציבורית יעילה היא תנאי בסיסי להצלחת אזור תעסוקה. בנוסף התכנון צריך להתחשב ברצון של אנשים לעבוד קרוב לבית, לשירותים, לחיים עצמם. אזורי משרדים שיתוכננו כיחידות מנותקות יתקשו להחזיק מעמד. עדיף להשקיע בחיבוריות המתבקשת בין עבודה למגורים.
לסיכום: שוק המשרדים כאן כדי להישאר, עם חובה להתאים עצמו לצרכים של מי שרוצים לשלב עבודה עם החיים בלי לבזבז זמן בכבישים.
