בפסק דין תקדימי קבע לאחרונה בית המשפט המחוזי בלוד שלמעט במקרים קיצוניים, איכות ירודה של הורות של בני זוג שהביאו ילד בהליך פונדקאות בחו"ל אינה מצדיקה כשלעצמה למנוע הכרה בהם כהורים באמצעות צו הורות פסיקתי. בכך דחו השופטים ורדה פלאוט, צבי ויצמן וצבייה גרדשטיין פפקין את עמדת המדינה, שלפיה טיב ההורות צריך להוות תנאי סף לכינון ההורות המשפטית.
ההליך עסק בני זוג נשואים כבני 60 שפנו להליך פונדקאות בגיאורגיה. ההפריה בוצעה מזרע הבעל ומתרומת ביצית. כלומר, לאישה אין קשר גנטי לעובר. הלידה אירעה במרץ 2023, וכחודשיים אחר כך ניתן פסק דין המכונן את אבהות הבעל, נוכח זיקתו הגנטית לתינוק.
בדצמבר אשתקד קיבל בית המשפט למשפחה בראשון לציון את בקשת בני הזוג לצו הורות פסיקתי שיכונן גם את הורות האישה, וזאת למרות דיווחים על התנהלות הורית לקויה מצדה. הובהר ש"צו הורות פסיקתי איננו 'פרס' על הורות טובה", אלא מיועד לתת תוקף משפטי להורות המתקיימת בפועל.
בערעור שהגישה המדינה למחוזי בינואר היא טענה שבית המשפט למשפחה טעה כשהעניק לאישה את צו ההורות, נוכח תפקודה ההורי הכושל. לשיטתה מדובר בצו המכונן את ההורות, ולא רק מצהיר על הורות קיימת, ובמסגרת זו נדרש לבחון את טיב ההורות כחלק מעקרון טובת הילד, כתנאי סף לנתינתו.
מנגד טענו בני הזוג שאין כל הצדקה למנוע את כינון ההורות של האישה. גם אם הורותם אינה מושלמת, טענו, הרי שאין מדובר במצב קיצוני המצדיק את אי-מתן הצו.
האפוטרופא לדין שמונתה לפעוט הצטרפה לעמדתם: היא הביעה דעתה שאין מקום לעיכוב מתן הצו "על מנת שלא להתערב בסיפור חייו האמיתי באשר לעצם הולדתו".
עו"ד יניב גילואכן, בצעד תקדימי דחו שופטי המחוזי את עמדת המדינה וקבעו שאיכות הורות ירודה, למעט במקרים קיצוניים של התעללות וכדומה, אינה מצדיקה כשלעצמה שלילת מתן צו הורות פסיקתי מבני זוג שיזמו הליך פונדקאות בחו"ל.
לדבריהם, המבחן למתן הצו צריך להתמקד בפריזמה הצרה של תקינות הליך הפונדקאות ותו לא: "עניינו של צו ההורות הפסיקתי במתן גושפנקא לסיפור שהחל כבר להיכתב עם ייזום ההורות והוצאתה לפועל - אלמלא בני הזוג לא היה הילד בא לעולם, זו ראשית יצירתו והורותו - זהו סיפורו שלו, ואנו אך ורק מבקשים לדעת שיזום ההורות היה תקין".
בפסק הדין הובהר שאין למדינה לקחת על עצמה תפקיד של "מסננת ובוחנת הורות" קודם לגיבושה, כשם שאינה עושה זאת עם הורים גנטיים: "התמקדותה של המדינה, כגורם מפקח, צריך שיתמקד בכנות ההליך וכשרותו, ולא כשירות ההורים כהורים".
השופטים חידדו בהקשר הזה שהוספת תנאים ודרישות מעבר להיבט הפונדקאות בלבד - לרבות הפגת החשש שהתינוק "יפול בין שתי אימהות" - מהווה פגיעה באם המיועדת ללא הצדקה.
"מעת שחברו בני הזוג להביא ילד לעולם על מנת לשמש כהוריו - אין למנוע מהם שמם כהורים, אלא בנסיבות קיצוניות ביותר אשר העניין שבנדון אינו נמנה עליהם", כתבו.
לפיכך הורו השופטים על דחיית הערעור, ובכך אישרו למעשה את מתן צו ההורות הפסיקתי לאישה.
• לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערערת: עו"ד חגית מזרחי ואח'
• ב"כ המשיבים 2-1: עו"ד בני דקל ואח'
• האפוטרופא לדין: עו"ד שרון ירמיהו
• עו"ד יניב גיל עוסק בדיני משפחה
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
