בית המשפט למשפחה בנצרת הכריע לאחרונה בסכסוך ירושה בין שישה אחים, שאביהם המנוח הותיר שלושה מגרשים שעליהם הוקמו במשך השנים ארבעה בתים. חמישה מהם טענו שיש לקיים הסכם שנערך עוד בחיי האב ולפיו כל זוג אחים זוכה במגרש, אבל השופט אסף זגורי קבע שהדבר מנוגד לחוק הירושה, ולכן הנכסים יימכרו והתמורה תחולק בין כולם.
האב הלך לעולמו ב-2013. הוא לא הותיר צוואה וניתן אחריו צו ירושה שלפיו כל אחד מילדיו זכאי ל-1/6 מעיזבונו. בתביעה שהגיש אחד האחים נגד חמשת האחרים הוא סיפר שאביהם הותיר מגרש בשטח של 1,625 מ"ר. על המגרש נמצא ביתו של האב, וב-2008, לבקשת האב, הוא שופץ על ידי התובע ונוספה אליו יחידה למגוריו ומגורי אשתו. ב-2012 נבנה על המגרש בית נוסף על ידי שני אחים אחרים.
בבעלות האב היו שני מגרשים נוספים, שעליהם בנו שניים מנכדיו בתים, אך הצדדים הסכימו כי הם אינם חלק מהעיזבון.
לטענת התובע יש להורות על פירוק שיתוף במגרש על ידי חלוקה בעין או מכירה כך שכל יורש זכאי ל-1/6 מהשטח. לדבריו, מגיע לו פיצוי על השקעתו מתוך העיזבון, בסך של 950 אלף שקל. לחילופין, לדבריו, יש להעביר לו את הזכויות בבית הראשי ולחלק את השאר בין הנתבעים.
הנתבעים טענו מנגד שיש לקיים "הסכם ירושה" מ-1992 במסגרתו חולקו המקרקעין בין כל האחים בהסכמתו, כדי למנוע סכסוכים עתידיים. נטען כי מתווה החלוקה נקבע בהגרלה בין כל האחים כאשר כל זוג אחים קיבל מגרש. בנסיבות אלה לטענתם, המגרש הראשי נשוא המחלוקת שייך לשניים מהם, והתובע זכאי לחלק ממגרש אחר.
הם הוסיפו כי הבית הנוסף על המגרש הראשי נבנה על ידי שניים מהנתבעים בהסתמך על ההסכם ובידיעת הצדדים, ו"זעקת ההגינות" מחייבת שהזכויות בנכס יירשמו על שמם. לטענתם, הם השקיעו בבנייה כמיליון שקל, ואם הזכויות לא יועברו עליהם יש לפצות אותם על ההשקעה.
"עניין לנו בהכרעה בתביעה לפירוק שיתוף אשר טומנת בחובה מטען ומשקעים משפחתיים סבוכים ומורכבים", כתב השופט אסף זגורי.
עו"ד ראובן גובריןדן בן אריביחס להסכם הירושה נקבע כי המסמך חסר תוקף משפטי: "מדובר במסמך המתיימר להיות הסכם אך הוא אינו חתום על ידי איש מהצדדים, הוא נעדר פרטים מהותיים ואין ראיות במידת ההוכחה הנדרשת (כנדרש בתביעה כנגד עזבון) היכולה לתמוך בכך שהייתה גמירת דעת מצד המנוח לכריתת החוזה".
השופט הוסיף כי בכל מקרה מדובר בהסכם בדבר ירושתו של אדם המנוגד לחוק הירושה. בנסיבות אלה, ומכיוון שלא ניתן לבצע חלוקה בעין של המגרש, קבע השופט כי יש לפרק את השיתוף בדרך של מכירתו בשוק החופשי וחלוקת התמורה באופן שווה בין האחים.
מכיוון שהוכח ששניים מהנתבעים אחראים לבניית אחד הבתים על המגרש, קבע השופט שנכון יהיה להתחשב בהשקעותיהם ולגרוע מהעיזבון את שווי הבנייה כפי שתיקבע בידי שמאי. מנגד הוא קבע שהתובע לא הוכיח את טענותיו בדבר השקעות בבית הראשי.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
• עו"ד ראובן גוברין עוסק בירושות וצוואות
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
